בדקנו: התחזית של הרבי מתממשת בשוק התעסוקה
זה היה בחודש אדר א' תשכ"ב. מכתב שהגיע אל הרבי העלה שאלה שהעסיקה אז משפחות יהודיות רבות: האם כדאי לבוגרי ישיבות לשלב לימודים אקדמיים לצד לימודי הקודש, כדי להבטיח את עתידם הכלכלי?
בתשובתו הארוכה פירט הרבי את הסכנות הרוחניות הכרוכות בלימודים באוניברסיטאות, אולם לקראת סיום המכתב התייחס גם לשאלה הכלכלית עצמה.
"נקודה נוספת, שלעיתים קרובות קיימת לגביה תפיסה מוטעית, היא החשיבות שמייחסים לתואר אקדמי מבחינה כלכלית", כתב הרבי. "נתונים סטטיסטיים מראים שרוב בוגרי המכללות משתלבים בסופו של דבר במקצועות ובעסקים שאינם קשורים במישרין לתחומי הלימוד שלהם במכללה. המסקנה מובנת מאליה".
64 שנים חלפו. עולם התעסוקה השתנה לחלוטין, וכעת הבינה המלאכותית מאיימת לטלטל אותו פעם נוספת. אבל השאלה שהעלה הרבי נותרה אקטואלית: האם תואר אקדמי הוא באמת הדרך הבטוחה לפרנסה?
המיליארדר בעל שלושת התארים מטיל ספק
בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בתחילת 2026, הפתיע אלכס קארפ, מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה Palantir, את המשתתפים בתחזית חריפה לעתיד ההשכלה האקדמית.
קארפ, המחזיק בעצמו בשלושה תארים אקדמיים, הזהיר כי הבינה המלאכותית עלולה לפגוע קשות בתעסוקה בתחומי מדעי הרוח. לדבריו, דווקא עובדים בעלי מיומנויות מקצועיות ומעשיות עשויים להיות מבוקשים יותר בעתיד.
דבריו משקפים דיון שהולך ומתרחב בארצות הברית: האם השנים והכסף המושקעים בתואר אקדמי אכן מבטיחים יתרון בשוק העבודה המשתנה?
רק שלושה מכל עשרה מצאו עבודה בתחום
סקר שפרסמה חברת Cengage בספטמבר 2025 הציג תמונה מפתיעה: רק 30% מבוגרי שנת 2025 מצאו עבודה במשרה מלאה הקשורה לתואר שלמדו, לעומת 41% מבוגרי השנה הקודמת.
עוד העלה הסקר כי 26% מהבוגרים עבדו בתחומים שאינם קשורים לתואר שלהם, ואילו 33% היו מובטלים וחיפשו עבודה.
הנתונים אינם מלמדים שכל יתר הבוגרים אינם משתמשים בתואר, אך הם ממחישים עד כמה רחוקה המציאות מההנחה שלפיה לימודים אקדמיים מבטיחים השתלבות במקצוע הנלמד.
כבר בתשי"ח: "רק אחוז קטן מתפרנסים מהתואר"
מתברר שההתייחסות של הרבי לערכם הכלכלי של הלימודים האקדמיים החלה שנים קודם לכן.
בכ"ג בסיוון תשי"ח פנה אל הרבי אב שביקש ממנו להשפיע על בנו להירשם ללימודים אקדמיים. הבן העדיף להקדיש את זמנו ללימוד תורה, ואילו האב חשש לעתידו הכלכלי.
בתשובתו התייחס הרבי להנחה שלפיה תואר אקדמי מבטיח ביטחון כלכלי, וכתב: "למעשה, רק אחוז קטן מבוגרי המכללות מפיקים את הכנסתם במישרין מהתואר האקדמי שלהם".
הרבי הוסיף כי אין מקום להניח שהקדשת שנים ללימוד התורה תפגע בסיכוייו של הצעיר להצליח בחייו, והדגיש את מקומה של ברכת הקב"ה בפרנסה.
האמריקאים מאבדים את האמון בתואר
את השינוי הדרמטי ביותר אפשר לראות דווקא בעמדות הציבור.
סקר חדש שפרסם מכון Gallup בראשית חודש אוקטובר 2026 מגלה כי רק 31% מהאמריקאים סבורים שהשכלה אקדמית חשובה מאוד. בשנת 2013 עמד הנתון על 70%.
במקביל, שיעור האמריקאים הסבורים שהשכלה אקדמית אינה חשובה במיוחד זינק מ־6% ל־29%.
כלומר, בתוך 13 שנים צנח ביותר ממחצית שיעור האמריקאים הרואים בתואר אקדמי דבר בעל חשיבות רבה מאוד.
הרבי בתשכ"א: "התואר אינו הכרח חיוני"
כבר בג' בסיוון תשכ"א, יותר משישה עשורים לפני פרסום הסקר, התייחס הרבי במכתב למר אהרן גודמן מלונדון לשינוי בתפיסת חשיבותה של ההשכלה הגבוהה.
"הולכת וגוברת ההכרה שהשכלה אקדמית אינה הכרח חיוני, ואפילו אינה בעלת חשיבות משנית", כתב הרבי.
הרבי הוסיף כי רבים מתחילים להכיר בכך שהתורה, "תורת חיים", היא הסחורה הטובה ביותר, גם כדרך חיים ועיסוק.
המילים הללו נכתבו בתקופה שבה ההשכלה האקדמית הלכה ותפסה מקום מרכזי בחברה האמריקאית. כעת, כאשר פחות משליש מהאמריקאים מייחסים לתואר חשיבות רבה מאוד, הן מקבלות משמעות אקטואלית מחודשת.
64 שנים אחרי
לצד הנתונים הללו, חשוב לציין כי מחקרים כלכליים עדיין מצביעים על יתרון בן 6 אחוזים לערך בשכרם של בעלי תואר אקדמי. אולם הם בהחלט ממחישים את הפער שבין הציפייה שתואר אקדמי יסלול דרך בטוחה לפרנסה לבין המציאות בשוק העבודה.
בעידן שבו מנהלי חברות טכנולוגיה מטילים ספק בערכם של מסלולי השכלה מסוימים, והאמון הציבורי בתואר נמצא בשפל, הדעה המהפכנית בה אחז הרבי כבר לפני שישים שנה מוכחת בשטח שוב ושוב: מעבר לסיכונים הרוחניים שבלימוד באקדמיה, תואר אקדמאי לא מהווה ערובה לפרנסה.
מאפשרים לכם לקבל
