ארזתם לבד? כך תנסה ישראל לזהות איום ביטחוני בתוך דקות
ארזתם לבד? הפיתוח הישראלי שינסה לזהות איום דרך הטלפון
אחרי תקרית פליי דובאי, שבה נמנע אסון בזכות תושיית הטייס הראשי והנוסעים, עולה מחדש שאלה שמעסיקה את עולם התעופה: איך אפשר לזהות איום ביטחוני כאשר החשד אינו מופנה למזוודה או לנוסע, אלא דווקא לאדם שאמור להטיס את המטוס ולשמור על בטיחות הנוסעים?
חברה ישראלית בשם אס.די.אס מציגה מערכת חדשה שמבקשת להתמודד עם האתגר בדרך לא שגרתית: בדיקה ביטחונית באמצעות הסמארטפון, בלי חיישנים, בלי חיבור למכשירים ובלי מגע פיזי. לפי החברה, הבדיקה נמשכת דקות ספורות, ובסיומה המערכת מסווגת את הנבדק כחשוד או כמי שאינו חשוד.
הרעיון נשמע פשוט, אבל מאחוריו עומדת טכנולוגיה שמנסה להסיק מסקנות מתגובותיו של אדם לשאלות. האם היא אכן מסוגלת לזהות מי מסתיר כוונות זדוניות, ומה קורה כאשר היא טועה?
לא בודקים את המזוודה, אלא את התגובות
בבדיקה הביטחונית המוכרת בשדה התעופה, תשומת הלב מופנית לחפצים שאדם נושא עמו, למסמכים שלו ולמידע שנאסף עליו. המערכת החדשה מבקשת לבדוק דבר אחר: את תגובותיו של האדם עצמו במהלך תשאול.
כך זה אמור לעבוד: הנבדק מקבל סדרת שאלות על מסך הטלפון ומשיב באמצעות הקשה על המסך. בזמן התהליך, מערכת ממוחשבת מנתחת תגובות גופניות וקוגניטיביות הקשורות למענה, משווה אותן למידע שעליו אומן האלגוריתם ומנסה לזהות דפוסים המעוררים חשד.
במילים פשוטות, המערכת אינה מחפשת נשק או חומר נפץ. היא מנסה לזהות סימנים בתגובותיו של האדם שעשויים להעיד, לפי המודל שפיתחה החברה, על צורך בבדיקה נוספת.
היתרון שהחברה מבקשת להציע הוא האפשרות לבצע את התהליך באמצעות טלפון נייד, בתוך דקות וללא הציוד הפיזי ששימש בגרסאות קודמות של הטכנולוגיה.
חשוב להבחין: המערכת אינה קוראת מחשבות, ואין בעצם התגובה לשאלה הוכחה לכך שאדם מתכוון לבצע פיגוע. היא מפיקה הערכה ממוחשבת, שהאמינות שלה תלויה ביכולת להבחין בין תגובות של אנשים שונים ובתנאים שבהם הבדיקה מתבצעת.
ארבעה אחוזים של טעות, ועשרה אחוזים של החמצה
כאן מגיעה נקודת התורפה המרכזית. לפי הנתונים המובאים בדיווח, בבדיקה ללא מגע שיעור האזעקות השגויות עומד על כארבעה אחוזים. כלומר, גם אנשים חפים מפשע עלולים להיות מסומנים כחשודים ולהישלח לבדיקה נוספת.
במקביל, שיעור ההחמצה של אנשים בעלי כוונות זדוניות עומד לפי אותם נתונים על כעשרה אחוזים. המשמעות היא שלא כל מי שהמערכת נועדה לזהות אכן יזוהה.
כדי להבין את המשמעות, נניח שאלף אנשי צוות יעברו בדיקה. לפי שיעור האזעקות השגויות שפורסם, כארבעים אנשים עלולים לעורר חשד אף שאינם מהווים איום. ומנגד, חלק מהאנשים שאכן מהווים איום עלולים לעבור את הבדיקה בלי שיופעל סימון.
המספרים האלה ממחישים מדוע מהירות הבדיקה לבדה אינה מספיקה. כאשר מדובר בבטיחות של מאות נוסעים, יש חשיבות מכרעת לא רק ליכולת לזהות חשד, אלא גם ליכולת להימנע מהאשמת חפים מפשע ולצמצם את הסיכוי להחמצת איום אמיתי.
האם הבדיקה תגיע לנמלי התעופה בישראל?
החברה הישראלית אס.די.אס פועלת בתחום הבידוק הביטחוני כבר שנים. המערכת החדשה מבוססת על ידע שנצבר בפיתוח טכנולוגיית תשאול קודמת, שהשתמשה בחיישנים כדי לנתח תגובות במהלך בדיקה.
כעת מבקשת החברה להעביר את התהליך אל הטלפון הנייד, במטרה להפוך אותו לנגיש ומהיר יותר. לפי הדיווח, החברה נבחרה להשתתף במיזם של משרד האוצר בתחום הבידוק הביטחוני ללא מגע, כחלק מבחינת טכנולוגיות עתידיות למעברי הגבול.
על רקע תקרית פליי דובאי, האפשרות להשתמש בכלי נוסף לבדיקת אנשי צוות עשויה לעניין את גורמי הביטחון. אולם אין פירוש הדבר שהמערכת כבר משמשת לבדיקת צוותי אוויר או שהיא עומדת להפוך לחובה בטיסות לישראל.
כדי שטכנולוגיה כזאת תוכל להשתלב בבידוק הביטחוני, יהיה צורך לבחון את אמינותה בתנאי אמת, את אופן הטיפול באנשים שסומנו בטעות ואת המגבלות המשפטיות הנוגעות לאיסוף מידע על תגובותיהם.
בסופו של דבר, השאלה אינה אם אפשר להעביר בדיקה ביטחונית אל מסך הטלפון, אלא אם ניתן להפיק ממנה מידע אמין מספיק כדי לסייע בקבלת החלטות. הפיתוח הישראלי מציע כיוון חדש, אך הדרך מהרעיון אל כלי ביטחוני שאפשר לסמוך עליו עדיין מחייבת בדיקה קפדנית.
מאפשרים לכם לקבל
