"יש להם צעצוע קטן ביד": כך מצביעים מבלבלים את הסוקרים
למה סקרים פוליטיים לא תמיד מצליחים לחזות את תוצאות הבחירות, ומדוע ישנם מצביעים שבוחרים במכוון להטעות את הסוקרים? ד"ר עידו ליברמן, סוציולוג של החברה הישראלית מהמכללה האקדמית גליל מערבי ובעלים ומנהל מקצועי במכון לשם למחקר חברתי, התארח בתוכנית 'ליל שישי' בהגשת הרצל קוסאשוילי, לשיחה על מאחורי הקלעים של עולם הסקרים ועל אחת התופעות שמקשות על מכוני המחקר להגיע לתוצאות מדויקות.
בפתח הריאיון התייחס ליברמן לשאלה האם מכוני הסקרים משלמים מחיר מקצועי על תחזיות שהתבררו כשגויות. לדבריו, "המחיר הוא לא גבוה", והדבר מאפשר לעיתים למכונים שלא להשקיע את מלוא המאמצים הנדרשים כדי לדייק. לדבריו, בסופו של דבר ייתכן שמכוני הסקרים יזכו להכרה בהתאם למידת הצלחתם, אך לא מדובר בענישה של ממש.
אחת הנקודות המרכזיות שעלו בריאיון היא תופעת המצביעים שמוסרים לסוקרים תשובות שאינן משקפות את כוונתם האמיתית. ליברמן הסביר כי לצד קשיים מקצועיים הנוגעים לשיטת הדגימה וליכולת לייצג את הציבור כולו, קיימת גם בעיה הנובעת מהתנהגותם של המשיבים עצמם.
לדבריו, התופעה נפוצה במיוחד בקרב קבוצות שמרגישות מודרות או סבורות שאינן זוכות לייצוג הולם במערכת הפוליטית. קבוצות אלה עשויות לראות בסוקרים נציגים של ההגמוניה הפוליטית, ולנצל את האפשרות להטעות אותם.
"יש להם איזה כוח קטן, איזשהו צעצוע קטן שיש להם ביד, שהם יכולים קצת להפוך את היוצרות. ובמקום שהם יהיו החלשים בסיפור, הם פתאום נהיו קצת החזקים בסיפור", הסביר ליברמן.
לדבריו, לא מדובר בהכרח ברצון לנקום בסוקרים, אלא גם בתחושה שהטעייתם עשויה לסייע למפלגה שאותה אותם מצביעים מבקשים לחזק - ולהפתיע את המערכת הפוליטית ביום הבחירות.
ש"ס וההפתעה שהפכה לדוגמה קלאסית
כדוגמה בולטת לתופעה הזכיר ליברמן את בחירות 1999, שבהן ש"ס זכתה ב־17 מנדטים — תוצאה גבוהה בהרבה מהתחזיות שיוחסו לה בסקרים לקראת הבחירות. במהלך הריאיון תיאר את הפער בין התחזיות לתוצאה כדוגמה היסטורית לאופן שבו מצביעים עשויים להפתיע את הסוקרים.
ליברמן ציין כי מאז אותה תקופה מכוני הסקרים מודעים יותר לתופעה ומנסים להתמודד איתה בשיטות שונות. עם זאת, הוא הבהיר כי לא ניתן להעלים את הבעיה לחלוטין.
"להגיד לך שזה מוריד ומנקה את הבעיה, אני לא הייתי מפריז שזה לגמרי, אבל אנחנו משתדלים כמה שאנחנו יכולים להתמודד איתה בכל מיני שיטות", אמר.
בהמשך התייחס ליברמן גם להבדלים בין סקרים שמפרסמים כלי תקשורת לבין סקרים שמזמינות מפלגות. לדבריו, בסקרים פנימיים של מפלגות, המתמקדים בין היתר בעמדות עומק ובמסרים שעשויים להשפיע על ההצבעה, יש יתרונות מקצועיים מסוימים. הוא הסביר כי בחלק מהמקרים מכוני המחקר עובדים עם קבוצות משיבים קבועות לאורך זמן, וכך יכולים לזהות שינויים בעמדות ולבחון את התפתחותן.
"אנשים פחות נוטים לשקר" אחרי ההצבעה
לקראת סיום הריאיון עסקו השניים גם במדגמי הטלוויזיה המתפרסמים עם סגירת הקלפיות, ובשאלה כיצד ניתן להסיק מתשובותיהם של מאות או אלפי מצביעים על התוצאות בכלל המדינה.
ליברמן הסביר כי מדגמי הבחירות אינם מתבססים על קלפי בודדת, אלא על קלפיות רבות הפזורות ברחבי הארץ ומייצגות אוכלוסיות שונות. לדבריו, העובדה שמרבית המצביעים נוהגים להצביע באותן קלפיות מאפשרת לחוקרים להסתמך על נתונים סוציולוגיים ותוצאות מבחירות קודמות כדי לבנות מדגם מייצג.
הוא אף הצביע על יתרון נוסף של המדגמים הנערכים לאחר ההצבעה עצמה: "אנשים פחות נוטים לשקר, רגע אחרי שהם יצביעו". לדבריו, לאחר שאדם כבר הצביע בפועל, קשה יותר להצהיר על בחירה אחרת מזו שעשה בקלפי.
השיחה המחישה כי מאחורי המספרים והגרפים המתפרסמים מדי ערב עומד עולם מחקרי מורכב, שבו לא רק שיטות הדגימה משפיעות על התוצאות, אלא גם בני האדם עצמם, עמדותיהם והאופן שבו הם בוחרים להשיב לשאלות הסוקרים.
מאפשרים לכם לקבל
