שתי נסיעות לרבי בחודשיים: מי חושב על ההורים?
מכתב שהגיע למערכת COL מציף סוגיה שרבים מעדיפים שלא לדבר עליה: הנסיעות התכופות של בחורי הישיבות לרבי. לצד הזכות והרצון להיות בד׳ אמותיו של הרבי, יש גם צד שפחות נשמע — הורים שנאלצים שוב ושוב לממן כרטיסי טיסה יקרים, ובחורים שנקלעים ללחץ חברתי גם כשהיכולת הכלכלית פשוט איננה. האם הגיעה העת לדבר על המחיר? מה דעתכם?
איפה עובר הגבול?
בשורות דלהלן אני משמש לפה לרבים שחוששים להעלות את אשר על ליבם ולהציף את מה שזועק בקרבם: בניהם הלומדים בישיבות נוסעים לחודש תשרי לרבי לאחר שרק לפני חמישים יום חזרו מביקור אצל הרבי בג׳ תמוז.
האם זה לא הזוי שבחורים צעירים נוסעים בתכיפות כזו? היכן הר״מים? היכן המשפיעים?
כשהפניתי את השאלה הזו לכתובת הנכונה נעניתי שאותו ר״מ או משפיע שמזרז את הבחורים לנסוע לג׳ תמוז הוא לא אותו אחד שמזרז אותם לצאת לדרכם לחודש תשרי. יש אחד שמדרבן את כולם שחייבים להיות בג׳ תמוז אצל הרבי ולאחר מכן ישנו אחר שהוא בבחי׳ מלך חדש שמחדש את תביעותיו לזרז את כולם לנסיעה לתשרי.
ושואל אני הקטן מדוע המשפיע שמאיץ בכולם לנסוע בג׳ תמוז אינו עוצר בעדם מלנסוע מתשרי ואיך ה׳משפיע של תשרי׳ לא בולם אותם חודשיים לפני.
כשדיברתי עם א׳ ההורים על כך והוא סיפר לי על ההוצאות הגדולות לשלוח את שני בניו לרבי, שאלתי גם אותו מדוע אינך מרים קול ומביע את דעתך ואת תחושותיך לנוכח המתרחש. הוא השיב לי שלמרות הקושי הכלכלי הכרוך בכך הוא מתנחם בכך שהבנים שלו ׳מתאבדים׳ על נסיעה לרבי ולא ח״ו על עובדין דחול. הוא מעדיף שירכשו כרטיס לרבי ולא טלפון נייד משוכלל שהורס נשמות. מה גם שחלק נכבד מההוצאות הבנים שלו משלמים מכיסם והם עמלים כל השנה לחסוך עבור הנסיעה.
נכון שהוא הרגיע אותי מעט אבל עדיין סבור אני שיש להציף את השאלה הזו גם כדי שאם אני טועה שאשמע את הדעה האחרת אולי אשתכנע אבל בעיקר שאם יש כאן התנהלות הדורשת תיקון אולי יקום ׳גיבור׳ ויאמר את דברו.
מה הבושה לומר את דעתנו? אדה״ז לא תיקן את תקנות ליאזנה והזהיר שלא לבוא אליו יותר מאחת בשנה?! הרבי לא מנע כמה פעמים ושיבש תוכניות להגיע אליו כמו בי״א ניסן ועוד?! אני אהיה חסיד יותר קטן אם אביע את דעתי נגד נסיעה לאדוננו מורנו ורבנו?
הנסיעות ההמוניות הללו פוגעות א) בהורים שמשתתפים בדרך כלל בנטל הכלכלי. ב) ברבים נוסעים רק בגלל לחץ חברתי כי אם כולם נוסעים האם אני אוותר לבדי בארץ? ג) ברבים מהאוכלוסיות המוחלשות שאין להם את היכולת להתארגן לקראת הנסיעה והם נשארים בארץ מבויישים ומיותמים. ד) במאות רבות של שלוחים שמשוועים לעזרה במבצעים של ראש השנה ובהשלמת מנינים בקיבוצים ביום הכיפורים וכן במבצע לולב ומבצע שמחת תורה.
יתכן שתסקלו אותי אם אומר שיש בכך מדה מסויימת של השחתת הנפש אז אני חוזר בי מיד ממשפט קיצון זה אבל משהו כאן לא חלק.
הבנים שלי שנמנים בין הנוסעים לרבי אומרים לי כי לפני עשרות שנים הנסיעה מידי שנה לחודש תשרי זהה לשתי נסיעות בשנה בעידננו גם בגלל המחיר המוזל יחסית לאז וגם בגלל רף איכות החיים שגבה מאז. הם רק מתנצלים ואומרים לי ״מה אנחנו אשמים שג׳ תמוז כל כך סמוך לח״י אלול? אולי אם היה קרוב לפסח זה לא היה נראה כל כך הזוי״.
בשנות המ״מים נסע א׳ השלוחים מאה״ק לאירופה וכשהיה באירופה הוא ניצל את ההזדמנות שיצא מהארץ ו׳קפץ׳ לניו יורק וזאת לאחר שזמן מועט קודם הוא היה בחודש תשרי אצל הרבי. בסוף תפילת מנחה בזאל הקטן הרבי הביט לעברו במבט מאוד תקיף וזועם שהוא התחרט על הרעיון הלא מוצלח שלו.
אשמח לשמוע את דעתכם וגם אם אשתכנע שאני טועה עדיין אזעק על כך ששום גורם באה״ק אינו מקבץ את כל הבחורים שנשארו בארץ להפעיל אותם בהדרכת קבוצת משפיעים ושלוחים וכך לעודד אותם ולציין אותם כמי שהקריבו עצמם ונשארו בארץ כמו כל שליח שיוצא למרחקים.
נכון אמנם שועד תלמידי התמימים באה״ק פעל בכיוון זה אך אין די בכך ויבורך אם ירחיב ביצירתיות את מפעלו למען אלו שנותרו בארץ מכל סיבה שהיא.
1
0
ישנם ישיבות שלא מאפשרים לבחורים לצאת לג תמוז וגם לתשרי רק אחר ראש השנה
לעומתם ישנם ישיבות שבג תמוז הישיבה סגורה כי כולם נוסעים
ובתשרי מלפני שבת סליחות עד אחר שבת בראשית אין ישיבה
זו שערורייה אמיתית
גם הלחץ על הבחורים לצאת
גם העובדה שהישיבה לא מעמידה תנאים מי ואיך צריך לנסוע
וגם על כך שבראש השנה הישיבה סגורה
הנושא חייב טיפול אמיתי
לא יתכן שבחור נוסע פעמיים בחודשיים ולא יעבוד כדי לממן את זה....
הגיע הזמן לעשות סדר בעניין
שמעתי בעצמי עשרות הורים שמשוועים לרגע שיעשו סדר בעניין
0
0
ופעם התווכחתי בענין זה עם אחד המשפיעים, ולא הצלחתי לשכנע אותו
0
0
0
0
מאפשרים לכם לקבל
