בלי לעלות במדרגות: כך תקעתי בשופר ליהודים בקומה ה-17 בחג
בראש השנה נוהגים חסידי חב״ד לצאת למבצע שופר ולזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוה שעליה נאמר שהיא ״רמה ונשאה״.
במשך השנים התהווה לו אצלי מסלול קבוע של תחנות מסויימות קבועות שאני מגיע אליהם עם השופר ותוקע למכרים וידידים, אם זה בבתים פרטיים או בלובי של בנינים רבי קומות שהדיירים יורדים אליו בשעה שנרשמת מראש בהודעה בפתח הבנין או בקבוצת הווצאפ המשותפת של הדיירים.
שנה שעברה סיפרתי כאן בטור שהוזמנתי לתקוע בשופר לדירה הנמצאת בקומה ה-17. למרות המאמץ הלא פשוט טיפסתי יחד עם נכדי הת׳ שניאור גרליצקי שי׳ וכבשנו את פסגת הקומה ה-17. המאמץ הזה כנראה שנצרב בעצמותי והשנה כאשר התבקשתי שוב להגיע לאותה דירה חשבתי איך אני מוצא פתרון יעיל להגיע לדירת המבקשים מבלי להתאמץ כדאשתקד. בכל זאת משנה לשנה לא נהיים יותר צעירים..
הגעתי ביום חמישי לביתם של ידידינו ה׳דרום אמריקאים׳ ולאחר שתקעתי את התקיעות האחרונות של חודש אלול בביתם אמרתי לבני המשפחה שאני יורד למטה לרחבת החניה מול החלון שלהם ואני אתקע כדי לבדוק האם שומעים אותי גם בקומה ה-17.
הנסיון הצליח וקבענו שאגיע בראש השנה בשעה 5 לרחבת החניה ואתקע את הקולות הנדרשים. שננתי יחד עמם את שתי הברכות וסיכמתי עמם שכאשר אגיע לתקוע עליהם לברך את הברכות ולסמן לי שאפשר להתחיל.
את סדרת התקיעות, תקעתי בכל כוחי כדי להגביר את עוצמת השופר וכשסיימתי סימנו לי בני המשפחה ממרומי המגדל שאכן התקיעות נשמעו היטב ופעלו את פעולתן. פעלו לא רק עליהם אלא לעוד רבים מהשכנים שכאשר שמעו את השופר פתחו את חלונות ביתם והקשיבו אף הם לקולו של השופר.
*
כיון שדרכו של השופר לעורר לבבות אני ממשיך להסתובב עם השופר גם בעשרת ימי תשובה ותוקע לכל דורש ומבקש.
השבוע ביום רביעי התקיים באילת ערב שירה ענק שנקרא בשם ״מופע סליחות״ בו הופיע גדול הזמר החסידי ר׳ אברהם פריד שי׳ כשהוא מארח זמר נוסף לצידו. מי שיזם וארגן את הערב הגדול הזה היתה מחלקת התרבות של עיריית אילת.
במוחי הקודח חיפשתי דרך כיצד להביא לידיעת המשתתפים הרבים, למעלה מאלף איש שגדשו את האולם עד אפס מקום, שהלילה הזה - ו׳ תשרי - הוא יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע״ה אמה של מלכות כ״ק אדוננו מורנו ורבנו.
ביקשתי איפוא ממארגני הערב לבוא ולתקוע שופר לפני המשתתפים והצלחתי לשכנע את האמרגן (שהוא א׳ ממתפללי בית הכנסת שלנו) להסכים לתקיעה הקצרה שתפתח את הערב המרומם.
בשעה היעודה הגעתי אל האולם וכאשר הערב נפתח הוזמנתי ע״י מנהל האירוע לעלות לבמה ולתקוע בשופר.
התכנית היתה לתקוע בלבדֿ, אבל כאשר עליתי לבמה נטלתי את המקרופון וסיפרתי להמוני האנשים שהלילה הוא ו׳ בתשרי והוא יום ההסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חנה שתחי׳ אמו של הרבי מליובאוויטש.
סיפרתי להם שבקרבת ביתה של הרבנית התגורר ילד פלא שהיה שר בעריבות מיוחדת. הרבנית ביקשה שיביאו אותו אליה והביעה את רצונה לשמוע את שירתו. אך הילד היה ביישן מטבעו וצנוע והוא לא הסכים לבוא ולשיר. מאחר שהרבנית מאוד רצתה לשמוע אותו חיפשו רעיון יצירתי לגרום לו לשיר בפניה. הביאו את הילד והעמידו אותו מאחורי הוילון ושם הוא הצליח להתגבר ולשיר. כך זכה הילד לשיר בפני הרבנית ולשמח אותה כמשיב נפש.
סיפרתי להם עוד שהילד הזה שממשיך לשיר עד היום הוא לא פחות ולא יותר מאשר כוכב הערב הר״ר אברהם פריד והוא זכה לתשואות ממושכות מהקהל.
אז גם באילת ציינו את יום הילולת הרבנית מרת חנה בפני ההמונים שמילאו את האולם מפה לפה.
*
וכמובן שלאחר הפתיח הזה הצמדתי את השופר לשפתי וקולותיו נשמעו בעוצמה אדירה.
המיוחד בתקיעות הללו הוא שהן מאוד מאוד ארוכות ובאורך הנדיר שלהן אני מצליח לפתוח פתחים בקבוצות שונות ובקהלים שונים שמזמינים את השליח להשמיע גם את מצות השופר ויתירה מזו גם את התקיעות הארוכות שיש להם אפקט מיוחד.
באוצר מנהגי חב״ד מובא שרבותינו נשיאנו היו תוקעים בתרועה טרומיטין רבים וישנם שם את המספרים 42, 53, 72. אף אני סיגלתי לעצמי את היכולת לתקוע באורך ואני תוקע תרועות באורך של כמאה טרומיטין. כמו כן גם תקיעות ארוכות וממושכות מאוד.
אני כותב זאת כדי להציע זאת לכל שלוחי המלך באשר הם להתאמן היטב בלהפיק מן השופר תקיעות ותרועות ארוכות והרי כבר נאמר בגמרא שהתקיעה היא ״חכמה ואינה מלאכה״ וכאשר ילמדו היטב את החכמה הזו הם יצליחו בקלות להאריך היטב.
במשך השנים נוכחתי לדעת שהשופר תמיד ירעיד את הלב ויעורר אותו לאבינו שבשמים אבל אינן דומה תקיעות רגילות לאלו הממושכות שפעולתן עמוקה יותר וחודרת מאוד לפנימיות.
*
השבוע התקשר אלי יהודי וביקש ממני לבוא ולתקוע לו בשופר.
הוא מספר שלא הצליח מסיבות אישיות ללכת לבית הכנסת וזו הפעם הראשונה שהוא הפסיד את התקיעות בראש השנה.
בשנים עברו הייתי פוטר אותו כלאחר יד ומסביר לו שאין ערך לתקיעות לאחר החג.
היום דעתי שונה.
אני נותן לאותם אנשים את התחושה שהתקיעות ממלאות להם את הנשמה. אני תוקע להם בכובד ראש כי עם השנים למדתי שהשופר מעורר לבבות גם אם תתקע בפורים.
אני אמנם מבהיר להם שהשפע של התקיעות אינו מתקרב לתקיעות הנשמעות בראש השנה עצמו אבל לא מזלזל במי שחש צורך עצום להשלים את התקיעות שהחסיר.
תקע בשופר גדול לחרותנו, נאו.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com
או בווצאפ 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
