חמש עשרה שנה להסתלקות הרה״ח שלום דובער ליפשיץ ע״ה
לרגל יום היארצייט ה-15, מתפרסמים מכתבי הרבי אליו ואודותיו, ומהם עולה דיוקן של אברך צעיר שמערך שלם של פעילות והצלה נשען על כתפיו — והוא נשא אותו מתוך אמת פנימית, ללא שכר וללא משוא פנים, כשהוא מנווט בתוך סערת הימים בחכמה ובתבונה.
אופי פעילותו היה ביטוי חריף לחינוכו בבית הוריו, שעמדו במסירות נפש ברוסיה, וללימודו בישיבת תומכי תמימים — הכל מתוך התקשרות וקשר רציף, רווי הדרכות והכוונות מהרבי.
באחד המכתבים כותב עליו הרבי לאדם שלישי: "כי אברך יקר הוא". במכתב אחר, שהתפרסם בחודשים האחרונים, על עבודתו ביד לאחים: "בפרט שהצליח בזה באופן יוצא מהמשוער".
במכתב מג' מרחשוון תשי״ט, כשהרשד״ב מציע לצאת לחו״ל לארגון ועדי הפעילים, אין הרבי נכנס תחילה להצעה עצמה אלא מקדים שאלה אחרת: "ולכל לראש צריך לדעת ברור, מי יעמוד על המשמר בעניני הפעילים במשך הזמן שלא יהיה שם". רק לאחר שיהיה ברור בזה — "אז יש מקום להתבונן בהצעה האמורה".
לצד עבודת יד לאחים עסק גם בהגדלת ישיבת תומכי תמימים בלוד, ובמכתב נוסף כותב לו הרבי: "נהניתי ממה שממשיך בדבוריו בהנוגע לישיבת תו"ת דלוד ולהגדלתה, ובודאי יעשה בזה גם מכאן ולהבא, וזכות הרבים תלוי בו". בהמשך המכתב מורה הרבי שלא להתרשם ממי שהחלישו את ידיו: "ואין להתפעל ולהתרשם ממה שפב"פ החלישו ואפילו מזה שמלביש הטעמים שלו בלבוש שכלי ומעין דיראת שמים". הרבי מפנה לביאור הענין בשיחות ולקטע שהובא ב'היום יום' לכ"ג סיון, "ואשר הבחינה בזה שכל דבר המונע לענין של פועל הוא מהיצה"ר", ומסיים: "ותקותי אשר סו"ס תהי' הזזה ושינוי לטוב".
ובמכתב מו' ניסן תש״כ, לאחר שדיווח כי איימו על הפעילים ׳שישברו אותם׳, משיב הרבי: "מובן שאין להתרשם מזה כלל… והרי ה' אתם וימשיכו בעבודתם ויצליחו". הרבי מורה להמשיך בעבודת הרישום "במרץ ובאותם הקוים שעבדו עד עתה", ומוסיף על המאיימים: "כי עוף השמים יוליך את הקול, ומובנות התוצאות בהנוגע למוציאי הקול". וחותם: "ולחשיבות הענין הפרטי וגם הכללי בנוגע לרישום, נשלח המכתב מבלי לחכות על התור".
מאפשרים לכם לקבל
