"ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" - אם הקב"ה משלם לאדם כפי מעשיו, היכן כאן החסד? המשל המיוחד על המשרת ונברשת המלך, והביאור שמעניק משמעות מיוחדת לימים שלפני ראש השנה. הרב שמעון זוננפלד בסיום שיעורו של הרב בצלאל (צלי) מזרחי בנחל'ה. צפו >>
>" title=""ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" - אם הקב"ה משלם לאדם כפי מעשיו, היכן כאן החסד? המשל המיוחד על המשרת ונברשת המלך, והביאור שמעניק משמעות מיוחדת לימים שלפני ראש השנה. הרב שמעון זוננפלד בסיום שיעורו של הרב בצלאל (צלי) מזרחי בנחל'ה. צפו >>" />
פרשת ניצבים לפני ראש השנה
חז"ל קבעו לקרוא את פרשת ניצבים לפני ראש השנה, וכפי שנפסק בשולחן ערוך.
יש לכך גם רמז בפסוק הפותח את הפרשה: "אתם ניצבים היום". "היום" רומז לראש השנה, היום שבו כל הנבראים עומדים לדין, ו"ניצבים" פירושו שעומדים וזוכים בדין.
השנה קוראים את פרשות ניצבים־וילך יחד. למעשה, יש בתורה נ"ג סדרים, אף שכאשר סופרים את הפרשות מגיעים לחמישים וארבע. מכאן שניצבים־וילך נחשבות ביסודן לסדר אחד.
התקופה הזו, חודש אלול ולאחריו עשרת ימי תשובה, היא גם זמן מיוחד לאמירת תהילים. הרבי הקודם מביא שבימים הללו מרבים באמירת תהילים, ובחודש אלול אף מוסיפים בכל יום שלושה פרקים.
"ולך ה' חסד" – אבל היכן החסד?
בספר תהילים מופיע הפסוק:
"ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו".
ולכאורה יש כאן סתירה.
אם מדובר ב"חסד" – הרי חסד אינו עניין של דין ומשפט. ואילו "תשלם לאיש כמעשהו" נשמע בדיוק להפך: האדם מקבל בהתאם למעשיו.
כיצד שני חלקי הפסוק משתלבים יחד?
יש על כך כמה פירושים, ואחד מהם מוסבר באמצעות משל יפה.
המשרת שרק רצה חתיכת חוט
משרת אחד בארמון המלך נזקק לחתיכת חוט כדי לקשור דבר מה.
הוא חיפש חוט ולא מצא. לפתע הבחין בנברשת יקרה מאוד שהייתה תלויה בארמון באמצעות חוט. הוא חשב לעצמו: הנה, יש כאן חוט.
המשרת חתך ממנו חתיכה קטנה לצורכו.
אלא שבאותו רגע נפלה הנברשת כולה והתנפצה לרסיסים.
הנזק היה עצום. מדובר בנברשת יקרה בארמון המלך, ומעשה כזה יכול אף להתפרש כמרידה במלכות.
העמידו את המשרת לדין.
אמר המלך: אנחנו נדון אותו לפי מה שהוא עצמו עשה והתכוון לעשות.
ומה הוא רצה לעשות?
הוא בסך הכול רצה חתיכת חוט.
הוא לא התכוון לנפץ את הנברשת, ובוודאי שלא התכוון למרוד במלך. מבחינתו הוא חיפש חתיכת חוט לצורך פשוט, מבלי להבין את התוצאה העצומה שתיגרם ממעשיו.
החסד הגדול של ימי הדין
כך גם בעבודתו של יהודי.
כאשר אדם עובר על דבר הכתוב בתורה, המעשה אינו פוגע רק בדבר קטן כאן בעולם הזה. לכל מעשה יש השלכות בכל סדר ההשתלשלות ובעולמות העליונים.
אם היו דנים את האדם בהתאם לכל ההשלכות הרוחניות שנגרמו ממעשיו, הרי שהדין היה עלול להיות חמור מאוד.
אבל הקב"ה אומר:
"ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו".
זה עצמו החסד: הקב"ה דן את האדם לפי המעשה שלו ולפי מה שהתכוון לעשות.
היהודי הרי לא התכוון, חס ושלום, לפגום בעולמות העליונים. באותו רגע תקף אותו היצר הרע, הוא לא עמד בניסיון ועשה את המעשה.
הוא לא התכוון למרוד. הוא לא התכוון לפגום בכל סדר ההשתלשלות.
כמו אותו משרת – הוא בסך הכול רצה חתיכת חוט.
וזהו פירוש הפסוק: "ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו". העובדה שהקב"ה משלם לאדם לפי מעשהו וכוונתו, ולא לפי כל גודל הפגם והתוצאות שנגרמו ממנו – היא עצמה חסד גדול.
וזה מחזיר אותנו לפתיחת פרשת השבוע:
"אתם ניצבים היום".
עומדים לפני הקב"ה בראש השנה – וניצבים, זוכים בדין.
בעזרת השם, שכל יהודי ויהודי יזכה לשנה טובה, לכתיבה וחתימה טובה, ולחיים טובים וארוכים.
מאפשרים לכם לקבל
