החוקר שהעריץ את הרבי נפטר בגיל 96
הרב יצחק אלפסי, מגדולי חוקרי תנועת החסידות בדורות האחרונים ומחברם של קרוב למאה ספרים, הלך לעולמו ביום חמישי האחרון, י"ד באלול, בגיל 96.
במשך יותר משבעים שנה הקדיש הרב אלפסי את חייו לחקר ותיעוד עולם החסידות. עבודתו הקיפה שורה ארוכה של חצרות חסידיות, ובהן גור, ברסלב, רוז'ין, ויז'ניץ וחב"ד, לצד מאות אדמו"רים, רבנים וחסידים שאותם תיעד בספריו.
הוא נולד בתל אביב בשנת תר"צ למשפחה חסידית מגור. בצעירותו למד בישיבת חברון בירושלים, ובהמשך שילב בין עולמה של תורה למחקר היסטורי. הוא השלים דוקטורט באוניברסיטת בר אילן ואף לימד חסידות והיסטוריה יהודית במוסדות שונים.
ספרו הראשון, שעסק באדמו"ר מקוצק, ראה אור כבר בראשית דרכו. בהמשך פרסם ספרים על רבי נחמן מברסלב, בעל חידושי הרי"ם ודמויות חסידיות נוספות, ובהדרגה הפך מפעל הכתיבה שלו לניסיון מקיף לתעד את עולם החסידות כולו.
מקום מיוחד בעבודתו תפסה חסידות חב"ד. בשנת תשס"ט פרסם את הספר "המאירים לארץ", העוסק בחייהם של שבעת נשיאי חב"ד. במשך השנים ניהל הרב אלפסי קשר מכתבים עם הרבי, שלח את ספריו לספריית הרבי וזכה פעמיים ליחידויות ממושכות. במספר הזדמנויות אף קיבל מהרבי הערות ותיקונים על דברים שכתב.
למרות שלא היה חסיד חב"ד, יחסו לרבי היה יוצא דופן. לאחר עשרות שנים שבהן חקר את גדולי החסידות לדורותיהם, התבטא פעם: "אני אומר זאת בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד-פעמית בכל ההיסטוריה היהודית".
במאמר שכתב על דמותו של הרבי, השווה הרב אלפסי בין תכונותיו של הרבי לבין אלו של גדולי החסידות בדורות הקודמים. את ההשפעה העולמית השווה לבעל שם טוב, את הידיעות העצומות למגיד ממעזריטש, את הגאונות בתורה לאדמו"ר הזקן ולצמח צדק, את הפרישות לענייני עולם לאדמו"ר האמצעי, את הזיכרון לאדמו"ר המהר"ש, את הפצת התורה לאדמו"ר הרש"ב ואת מסירות הנפש לכל יהודי לאדמו"ר הריי"צ.
"במורנו ורבנו הגדול", כתב לסיכום, "התרכזו כל המעלות של מנהיגי החסידות, מהבעל שם טוב ועד אליו".
כאשר נשאל פעם בשידור רדיו כיצד היה מגדיר את הרבי במילה אחת בלבד, השיב: "מלאך". לדבריו, לא הייתה זו מליצה בלבד, אלא מסקנה שנולדה מתוך ניסיונו האישי, ההתכתבויות עם הרבי והיחידויות שבהן זכה להשתתף.
הרב אלפסי סיפר כי התפעל במיוחד מהשליטה של הרבי בפרטים. לדבריו, למרות אלפי העניינים שבהם היה הרבי עסוק, הוא היה מסוגל להבחין בטעות בעמוד מסוים באחד מספריו ואף להפנותו למקור מדויק משיחה של אדמו"ר הריי"צ שנאמרה עשרות שנים קודם לכן.
הוא גם תיאר את הרושם העמוק שהותירה עליו היחידות האישית. "כאשר נכנסתי ליחידות", כתב לימים, "הרבי ידע את כל מעשיי, עד לפנימיותי ממש, באופן שהדהים אותי". את דבריו חתם במשפט: "דבר אחד אני יודע: מלאך התהלך בעולם הזה".
אחד הסיפורים שנהג לספר אירע בשנת תשל"ט. הרב אלפסי שלח לרבי מכתב יחד עם תלמידי הקורס שלו לחסידות באוניברסיטת בר אילן, וחתם עליו "ד"ר יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר "ד"ר" וכתב במקומו "הרב".
זמן קצר לאחר מכן, סיפר, העניקו לו שני רבנים חשובים סמיכה לרבנות מבלי שביקש זאת, ומאותו זמן החלו רבים לכנותו "הרב אלפסי". הוא עצמו נהג לצטט את המקרה כדוגמה לביטוי "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".
עד שנותיו האחרונות המשיך הרב אלפסי לכתוב ולחקור. לצד עשרות הספרים שהותיר אחריו, מפעל חייו שמר לדורות תיעוד של אדמו"רים, חסידים, קהילות, משפחות, מסורות ותצלומים נדירים, שחלקם היו עלולים להיעלם עם השנים.
מאפשרים לכם לקבל
