האירועים הסוערים בתקופת פיזור הנהלת צעירי חב"ד בירושלים
בהמשך לטור הקודם בו העליתי את המכתב של הרבי שכתב להנהלת צעירי אגודת חב״ד בירושלים בשנת תשי״ז עלו אצלי מספר תובנות ואשתף את קהל קוראיי בחלק מהם:
1) באותו מכתב הרבי כותב: ״הצעתי אשר עד שיחזור ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה' עזריאל זליג שי' סלונים לאה"ק ת"ו, לא יעשו כל שינוים וחילוקי תפקידים חדשים בהנהלת צעירי אגו"ח, אבל בהתייעצות כולם יחד וביחד עם אלה שיכולים להועיל לביסוס עניני צעירי אגו"ח ולהתפשטותן המוכרחת יתחילו תומ"י בפעולות נמרצות בכל הכיוונים, ויהי"ר אשר בדואר החוזר אתבשר טוב בכל האמור״.
כלומר הרבי מאי שביעות רצונו מההנהלה החדשה שנבחרה לנהל את צעירי חב״ד הרבי הורה להקפיא את המינויים עד אשר יבוא הרב זליג סלונים והוא ימנה הנהלה חדשה. ואכן מיד כשהגיע לארץ הוא מינה שלשה אנשים חדשים לניהול צא״ח כפי שהרבי אמר לו ביחידות.
יחד עם זאת שהרבי מגלה את מורת רוחו מהנעשה שם הוא ממשיך להמריץ את כולם בהמשך הפעילות והוא כותב לכל החברים בארגון צא״ח: ״אבל בהתייעצות כולם יחד וביחד עם אלה שיכולים להועיל לביסוס עניני צעירי אגו"ח ולהתפשטותן המוכרחת יתחילו תומ"י בפעולות נמרצות בכל הכיוונים״.
שמתי לב לדבר הזה כמה פעמים שגם כאשר הרבי הצליף בשבט מוסר באנשים שלא נשמעים לקולו כדבעי והוא מביע את אכזבתו הגדולה מציפיותיו, יחד עם זאת הוא ממשיך להמריץ את כולם בעבודת הפצת המעיינות. אין קשר בין חוסר השביעות רצון ולאכזבה לבין הפעילות הנדרשת וחייבים לפעול ולעשות את הדרוש.
דוגמא נוספת לכך היתה גם בשנות המ״מים המאוחרות כאשר הרבי הוריד את הנשיאות ממוסדותיו באה״ק וביקש להסיר את שמו מכל הגליונות. גם שם לצד דברי התוכחה הרבים והכואבים הרבי כתב תוך כדי הדברים: ״בהנוגע לפועל - צאגו״ח פועלת בלי שמי על הגליונות וכו׳ והעולם כמנהגו נוהג ויש ענינים שמוסיפים ועולים בהם״.
היינו שלצד זה שהרבי עצר את המנגנונים החב״דיים שפעלו אז, הוא לרגע לא עצר את הדרישות החוזרות והנשנות שלו מהחסידים ולא נתן להם לשקוט ולנוח עד יעבור זעם. נהפוך הוא גם ברגעי משבר חייבים לתקן את העולם במלכות ש-די.
ברוח דברים אלו כתב הרבי גם לאבי מורי הרב יצחק צבי אייזנבך במכתב מכ״א כסלו תשי״ז:
מחד גיסא נהניתי מתיאורו הפעולות שנעשו בשבועות שעברו, אבל מאידך גיסא נצטערתי לכתבו שכמה זמן לא שיתף פעולה מפני החילוקי דעות ולא רצה להתערב וכו' וכו' - כי מה יועילו כל הטעמים וההסברות (אפילו אם צודקים במילואם) להאיר החושך שבחוצה ואשר בעוה"ר חדר גם לפנים. וגם הפנים דביהכנ"ס ובביהמ"ד, צריך לרפוי (עיין המשך וככה פס"ג ואילך) לתיקון ולשיפור. והיום לעשותם ולא לדבורים ושקו"ט ודו"ד ומו"מ שאינם אלא מצדיקים העדר הפעולה ומגדילים תרדמת הפרט ובמילא גם תרדמת הגלות. ויה"ר אשר ימי הגאולה והנסים הללו יעוררו את כאו"א וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר - זאל מען דערהערען וואס די ליכטעלעך דערציילען, ויבוא במעשה בפועל, להאיר על פתח ביתו (עד שיאיר גם) מבחוץ ובאופן שמוסיף והולך.
2) בארכיון צא״ח השתמרו מכתבים וביניהם מכתב שכתבו חברי צעירי אגו״ח בירושלים ובו הם כותבים לרבי דברי הבהרה ונסיון לתקן את התמונה המצטיירת. הם פורסים לפני הרבי את מפת הפעילות הנרחבת בירושלים ואת הפעולות האחרונות שנעשו בחודשי אלול ותשרי ע״י הפעילים והם מודיעים שהם נפלו קרבן לאיש שהעליל עליהם עלילות שוא והוציא את דיבתם רעה.
קדמה למכתב ששלחו לרבי אסיפה עם פרוטוקול שבו השתתפו חסידים חשובים ומפני כבוד א-לוקים הסתר דבר לא נציין את שמותם. תחילה הם שואלים א׳ את השני מי יכול להיות שכתב לרבי אודותם ולאחמ״כ הם מציעים לכתוב לרבי שיחסית הכל בסדר מלבד פגמים פה ושם הדרושים תיקון והם מחליטים להוסיף בהפצת המעיינות וכו׳.
באסיפתם הם מצביעים על איש א׳ שהתנהג באופן מחפיר ונעל את הארונות והת״ד במפתח שהסתיר אותו אצלו וגרם לבוקא ומבולקא והם מאשימים אותו בלבד.
ומהנ״ל למדתי שני דברים, ראשית שהחסידים של שנות היו״דים והכ״פים לא היו בטלים בהתבטלות מוחלטת לרבי. אכן מספרים שחסידי ירושלים היו מהראשונים שכתבו כתב התקשרות לרבי אך לאידך גיסא הם לא עמדו על מלוא המשמעות של הכנעה אמיתית לרבי. כי לולא זאת א״א להבין הכיצד הרבי כותב להם שערך חקירה ודרישה והגיע למסקנה שאינה חיובית והם מנסים להסביר לרבי ולצייר בפניו תמונה שונה...
והדבר הנוסף שלמדתי מקריאת המכתבים של הרבי לצא״ח בירושלים - כמו גם לחסידיו בכל העולם - כי בשנות היו״דים והכ״פים הרבי תבע ודרש מחסידיו יותר מאשר השנים המאוחרות יותר. הרבי היה בתחילת הדרך להקים את המפעל הגדול שלו לקרב את בנ״י לאבינו שבשמים ולתורת החסידות ומטבע הדברים מדת ארך אפיים היתה קצרה יותר מאשר השנים המאוחרות יותר לאחר שהרבי כבר הצליח להקים את תנועת חב״ד על רגליה.
3) לאור הנ״ל והמסופר על כך כך שהרבי ביטל את הנהלת צא״ח בירושלים במכתב מי״ב חשון תשי״ז רואים עד כמה היה חשוב לרבי שהדברים יתנהלו כדבעי למעבד ולמישרין ולא נתן הנחות לאף אחד.
רק שנה קודם ישנו מכתב מי״א שבט תשט״ז ובו הוא מברך את החברים שנבחרו להנהלת צא״ח. מכתב זה אינו נמצא באגרות קודש במקומו ויתכן שהוא נדפס בחלקי המילואים וז״ל:
מנחם מענדל שניאורסאהן
ב"ה, י"א שבט תשט"ז, ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתבים מועד הבחירות וזקני אנ"ש, ובהם הידיעות ושמות הנבחרים.
ויהי רצון אשר כיון שנתמנו ראשים בתוככי אנ"ש והחסידים, יכירו האחריות הכי גדולה והזכות החולכת אתם יחד, וזה יעורר כחותיהם הפנימיים לעבוד במנוי זה אליבא דנפשי', בכוונה להצלחת תפקידם, בתוך כלל אנ"ש וכלל בני ישראל, להפיץ המעינות עד שיגיעו חוצה. וכבר הבטחנו אשר בהשתדלות המתאימה, יצליחו בזה בהצלחה מופלגה.
והובטחנו גם-כן אשר עבודתם בקדש זו תוסיף בברכת השם יתברך והצלחתו בעניניהם הפרטיים של כל אחד ואחד.
בברכת הצלחה בכל האמור (חי"ק).
ולמרות כל הברכות והאיחולים וכו׳ הרי כאשר נודע לרבי לאחר דרישה וחקירה שלו שהבחירה לא הועילה הוא לא נמנע מלפעול בצורה הנחרצת ביותר לתיקון הדברים.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com
או בווצאפ 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
