כשהרבי הגיע לאמריקה: המסע שהניח יסוד למהפכה הגדולה
המסע הראשון של הרבי הריי״צ לאמריקה
י״ב באלול תרפ״ט: שנתיים לאחר מאסרו בברית המועצות והצלתו מעונש מוות, הגיע אדמו״ר הריי״צ לראשונה לארצות הברית. במשך קרוב לשנה עבר בין קהילות ברחבי המדינה, נפגש עם אלפי יהודים, חיזק את אנ״ש, עורר ללימוד חסידות ולשמירת תורה ומצוות, פעל למען יהודי רוסיה ונפגש עם רבנים ואישי ציבור, עד למפגש ההיסטורי עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן • סיפורו של המסע שהניח יסודות עמוקים לפעילות חב״ד באמריקה
י״ב באלול תרפ״ט.
לפני 97 שנים הגיע אדמו״ר הריי״צ לראשונה לארצות הברית. היה זה מסע שנמשך קרוב לשנה, ובמהלכו עבר הרבי בין קהילות יהודיות רבות, נפגש עם רבנים, עסקנים, אנשי ציבור ויהודים מכל שכבות העם, ומסר דברי התעוררות וחיזוק.
אך מאחורי המסע הגדול עמד סיפור גדול עוד יותר.
רק שנתיים קודם לכן עמד הרבי בסכנת חיים ממשית בברית המועצות. פעילותו הבלתי מתפשרת להפצת תורה ויהדות ברחבי רוסיה הביאה למאסרו, ובמהלך החקירות נגזר עליו עונש מוות. בעקבות התערבותם של גורמים מחוץ לרוסיה ניצל הרבי, שוחרר, ולאחר תקופה הותר לו לצאת מגבולות ברית המועצות.
הרבי עבר לריגה, אך לא עצר את פעילותו. הוא המשיך לדאוג למוסדות התורה, לחסידים וליהודים שנותרו מאחורי מסך הברזל, ובמקביל פעל ליצירת תמיכה רחבה יותר עבור הפעילות היהודית ברוסיה.
בתוך המציאות הזו נולד המסע לאמריקה.
ההכנות: אמריקה מתכוננת לבוא הרבי
כבר בחודש שבט תרפ״ט החלו ההכנות.
מזכירו של הרבי, הרב חאטשע פייגין, כתב לרב ישראל ג׳ייקובסון, מראשי אגודת חסידי חב״ד בארצות הברית, כי קיים צורך בעריכת מסע של הרבי באמריקה וביקש להתחיל בהכנות לקראתו.
בחודש ניסן נערכה אסיפת הכנה של חסידי חב״ד בארצות הברית, והדברים הובאו בפני הרבי.
בכ״ז בניסן הודיע הרבי על הסכמתו לביקור.
מרגע זה החלו חסידי חב״ד ברחבי המדינה להתארגן לקראת בואו. נערכו אסיפות בבתי הכנסת של אנ״ש, והחלו הכנות לקבלת הפנים.
בראש חודש אלול החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולקבל את פני הרבי. במקביל נשלחו פניות לרבני ולראשי הקהילות ברחבי המדינה.
עבור חסידי חב״ד באמריקה היה זה רגע מיוחד: הרבי, שאותו הכירו עד אז בעיקר באמצעות מכתבים ושלוחים, עומד להגיע אליהם בעצמו.
המסע לאמריקה
לאחר ביקורו בארץ הקודש המשיך הרבי למצרים, ומשם לגרמניה. הוא שהה בבאדען ולאחר מכן המשיך לברלין.
בו׳ באלול יצא הרבי מפריז לנמל האבר, שם עלה על אונייה שהפליגה לארצות הברית.
יחד עמו נסעו חתנו הרב שמריהו גוראריה, הרב מרדכי דובין והרב משה הורנשטיין. מזכיריו, הרב חאטשע פייגין והרב חיים ליברמן, יצאו לדרך מספר ימים קודם לכן.
ההפלגה ארכה כשבוע.
בי״ב באלול תרפ״ט הגיעה האונייה לחופי ארצות הברית.
קבוצת חסידים כבר המתינה לרבי בים, והם יצאו בסירה קטנה לעבר האונייה כדי לקבל את פניו עוד לפני שיגיע אל המזח.
הביקור יצא לדרך.
לא ממתינים אפילו שבוע
הרבי לא הגיע לאמריקה כדי לנוח.
חמישה ימים בלבד לאחר הגעתו, בי״ח באלול, כינס במעונו אסיפת רבנים מיוחדת. באסיפה החל הרבי את פעילותו הציבורית באמריקה: חיזוק היהדות במדינה, לצד גיוס עזרה ליהודי רוסיה ולמוסדות חב״ד בפולין.
בין הרבנים שהגיעו היה הרב אליעזר סילבר, שלימים הפך לאחד המסייעים הבולטים לפעילותו של הרבי.
כעבור ימים ספורים, בכ״ו באלול, שלח הרבי מכתב מיוחד לחסידי חב״ד ברחבי ארצות הברית, ובו ביקש מהם לקבוע שיעור שבועי בחסידות בכל קהילה חב״דית במדינה, מדי יום שלישי בערב.
זו הייתה אחת המטרות המרכזיות של המסע: לא רק לפגוש את החסידים, אלא ליצור מסגרת קבועה שתמשיך לפעול גם לאחר שהרבי יעזוב.
ראש השנה במחיצת הרבי
לקראת ראש השנה עבר הרבי לדירה בשכונת בראנזוויל, שהייתה סמוכה יותר לבית כנסת בנוסח חב״ד.
בימי ראש השנה התפלל הרבי באריכות גדולה ולא עלה על יצועו במשך כל הלילה. ביום השני של ראש השנה אמר שני מאמרי חסידות בפני קהל רב.
גם לאחר החגים המשיך הרבי בפעילותו.
בכ״ה בתשרי נערכה התוועדות מיוחדת בביתו. בהמשך לאסיפה זו עורר הרבי על הצורך להסדיר את פעילות אגודת חסידי חב״ד בארצות הברית.
חסידי חב״ד חולקו לפי אזורים ומחוזות, שמותיהם נרשמו בפנקסים מיוחדים, והם קיבלו על עצמם את תקנות האגודה.
הרבי לא רק עורר.
הוא ארגן.
אלפי יהודים בויליאמסבורג
בחודש חשוון המשיך הרבי בעבודה הציבורית הענפה. מדי יום נפגש עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב״ד ויהודים מכל שדרות העם, וקיבל רבים ליחידות.
הדגש היה ברור: שמירת תורה ומצוות, ובפרט חיזוק ענייני טהרת המשפחה.
בראש חודש כסלו נערכה התוועדות גדולה בויליאמסבורג.
כחמשת אלפים איש השתתפו בהתוועדות בבית הכנסת, ובשל הצפיפות הגדולה נותרו מאות אנשים מחוץ לבניין. המשטרה המקומית נדרשה לפלס דרך עבור הרבי אל הבימה.
המספרים מספרים את גודל ההתעוררות, אך הסיפור האמיתי היה במה שהתרחש אחר כך: יהודים שנפגשו עם הרבי, שמעו ממנו דברי תורה והתעוררות, וחזרו לבתיהם עם החלטות חדשות.
פילדלפיה: "חופש המבוסס על דת"
בי״ג בכסלו יצא הרבי ברכבת מניו יורק לפילדלפיה, שם שהה במשך חודש.
קבלת הפנים הייתה יוצאת דופן.
אלפי אנשים הגיעו לקבל את פניו בהיכל העצמאות, אחד המקומות המזוהים ביותר עם ההיסטוריה האמריקאית. הרבי הוזמן לשבת על הכיסא שעליו ישב ג׳ורג׳ וושינגטון, ולאחר מכן הובל אל פעמון החירות.
שם הניח זר פרחים ואמר:
"חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק."
הרבי המשיך באותו יום לעסוק בענייני הכלל, ובמקביל חזר לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שבה עורר על מצבם של יהודי רוסיה.
במהלך שהותו בפילדלפיה קיבל הרבי אנשים רבים ליחידות, עסק בענייני הכלל ושלח מכתבים למקורביו ולפעילים ברחבי העולם.
הביקור הסתיים בי״ב בטבת.
התחנה הבאה: בולטימור.
בולטימור: הבית שהפך למוקד עלייה לרגל
בי״ב בטבת הגיע הרבי לבולטימור.
למרות שהקהילה החב״דית בעיר הייתה קטנה יחסית, קבלת הפנים הייתה גדולה. מאות ואלפים מתושבי העיר הגיעו לקבל את פני הרבי.
במהלך שלושת השבועות שבהם שהה בעיר, נהפך ביתו למוקד משיכה. הרבי קיבל אנשים ליחידות מדי ערב, ובמשך היום הצטופפו מאות סביב הבית.
לא רק חסידי חב״ד הגיעו.
גם יהודים מהקהילה הרחבה, ובהם אנשים ממעמד חברתי גבוה, נכנסו אל הרבי להתייעצות ולקבלת ברכה.
בהתוועדות גדולה שנערכה בבית הכנסת השתתפו כ־800 איש, בהם רבני העיר.
הרבי לא הגיע רק אל חסידי חב״ד.
הוא הגיע אל יהודי אמריקה.
שיקגו: חמשת אלפים בתחנת הרכבת
מי״א בשבט החל פרק נוסף במסע.
הרבי נסע ברכבת לשיקגו, שם המתינו לו כ־5,000 איש.
הצפיפות הייתה כה גדולה עד שהמשטרה נדרשה לפלס דרך עבור הרבי במשך יותר מחצי שעה.
במשך קרוב לחודשיים שהה הרבי בעיר, כולל חג הפורים ופסח. התקיימו התוועדויות, אסיפות, שיעורים ומפגשים, והרבי מסר שיחות ומאמרי חסידות.
אך הפעילות לא הסתכמה באירועים הגדולים.
הרבי נפגש עם אנשים באופן אישי, קיבל רבנים ועסקנים, ופעל ליצירת מסגרות שימשיכו גם לאחר עזיבתו.
מילוואקי: "לב ישראל פתוח"
באמצע הביקור בשיקגו נסע הרבי למילוואקי.
גם שם התקיימו התוועדויות ואסיפות עם אנ״ש.
לאחר הביקור כתב הרבי למשתתפים דברי עידוד, ובהם המשפט:
"ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות."
המשפט הזה מבטא במידה רבה את גישתו של הרבי לאורך המסע כולו.
הוא לא ראה את המצב הרוחני כמציאות קבועה.
אפשר לדפוק על לב יהודי.
והלב ייפתח.
לא רק התעוררות: שיעורים שנשארו
אחת התוצאות המעשיות של הביקור הייתה הקמת מסגרות לימוד.
בשיקגו, למשל, נוסד בעקבות השפעתו של הרבי שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד רבי משה שוויצר, והמשיך לפעול במשך שנים.
גם שיעורי החסידות שהרבי ביקש מאנ״ש לקבוע ברחבי המדינה היו חלק מהמהלך הזה.
הביקור לא נועד לייצר התלהבות של יום אחד.
הרבי ביקש שההתלהבות תהפוך לסדר קבוע של לימוד, תפילה, התקשרות ועבודת ה׳.
פגישה עם אנשי הממשל
במהלך שהותו באמריקה לא הסתפק הרבי בעבודה עם רבנים וחסידים.
הוא נפגש עם סנאטורים, חברי קונגרס ואנשי ציבור.
בין היתר, במהלך שהותו בשיקגו נפגש עם חבר הקונגרס סאבאטה וביקש ממנו לפעול להקלת חוקי ההגירה לארצות הברית ולאפשר לרבנים ולאנשי דת להגיע למדינה.
הפעילות הציבורית הייתה חלק בלתי נפרד מהמסע.
הרבי ראה את עצמו אחראי לא רק למצבם של חסידי חב״ד, אלא למצבה של היהדות כולה.
סנט לואיס
בהמשך המסע הגיע הרבי לסנט לואיס.
כ־3,000 איש המתינו לו בתחנת הרכבת, וכ־2,000 השתתפו בקבלת הפנים שנערכה בבית הכנסת.
במהלך הביקור התקיימו התוועדויות, אסיפות ופגישות, והרבי אמר מאמר חסידות בפני הציבור.
גם כאן ניכרה אותה תבנית שחזרה על עצמה לאורך המסע: קבלת פנים גדולה, אך אחריה ימים של עבודה פרטנית וציבורית.
הרבי לא הסתפק ברושם שהותיר מעמד קבלת הפנים.
העבודה האמיתית התחילה אחריו.
בוסטון והקהילות בניו אינגלנד
בי״ט בסיוון הגיע הרבי לבוסטון.
מיד עם הגעתו החלו יהודים רבים להגיע לבית שבו התארח כדי להיכנס ליחידות. קבלת הפנים נערכה בביתו של אחד מראשי הקהילה, ובהמשך נערכה גם קבלת פנים רשמית בהשתתפות מושלים ואישי ציבור בכירים במדינה.
הרבי יצא גם לצ׳לסי, שם בירך את ילדי התלמוד תורה המקומי.
בדרכו חזרה לניו יורק עצר בספרינגפילד, שם קיבל את פניו הרב אליעזר סילבר יחד עם משלחת רבנים. הרבי ביקר בביתו של הרב סילבר, עיין בספרייתו הגדולה, ובהמשך התקיימה קבלת פנים בבית הכנסת הגדול.
כל תחנה במסע הפכה להזדמנות נוספת לפגוש יהודים ולהשפיע.
מסע של כמעט שנה
לאורך החודשים הללו עבר הרבי בין קהילות רבות ברחבי ארצות הברית.
מניו יורק לפילדלפיה, מבולטימור לשיקגו, ממילוואקי לסנט לואיס, מבוסטון ועד וושינגטון.
בכל מקום חזר אותו מסר: יהדות אינה עניין ששייך לעבר. גם בארץ חדשה, במציאות חדשה ובתנאים שונים, יהודי יכול וצריך לחיות חיים של תורה ומצוות.
ובמקביל, הרבי נשא עמו את זעקתם של יהודי רוסיה.
החופש של יהודי אמריקה נדרש להפוך לכוח שיסייע ליהודים שנאבקו על יהדותם מעבר למסך הברזל.
י״ב בתמוז באמריקה
בימים האחרונים של הביקור ציין הרבי את חג הגאולה י״ב בתמוז בהתוועדות מיוחדת.
היה זה רגע בעל משמעות אישית עמוקה.
שנתיים קודם לכן היה הרבי אסיר בכלא הסובייטי.
כעת הוא ישב באמריקה החופשית, לאחר מסע שבו פגש רבבות יהודים, עורר קהילות שלמות וחיזק את הפעילות החב״דית ברחבי המדינה.
אך המסע טרם הסתיים.
למחרת, בלילה שבין י״ג לי״ד בתמוז, יצא הרבי לדרכו לוושינגטון.
היעד: הבית הלבן.
המפגש עם הנשיא
בי״ד בתמוז תר״צ הגיע הרבי לבית הלבן.
בשעות אחר הצהריים התקיימה פגישתו עם נשיא ארצות הברית, הרברט הובר.
הרבי הגיע יחד עם משלחת מנציגי אגודת חסידי חב״ד בארצות הברית וקנדה, ובהם חתנו הרב שמריהו גוראריה.
בפגישה הודה הרבי לנשיא על פעולותיו למען יהודי ארצות הברית ולמען יהודים מעבר לים.
זה היה אחד מרגעי השיא של המסע.
הרבי שהחל את דרכו מארץ ישראל, עבר דרך אירופה והגיע לאמריקה, מצא את עצמו כעת בבית הלבן, מול נשיא ארצות הברית.
למחרת, בט״ו בתמוז, חזר הרבי לניו יורק.
המסע עמד להסתיים.
המסע הסתיים. ההשפעה נשארה.
בכ״א בתמוז תר״צ הסתיים הביקור.
הרבי עזב את ארצות הברית וחזר לאירופה.
אך אחרי חודשים של נסיעות, קבלות פנים, התוועדויות, יחידויות, אסיפות ושיעורים, אמריקה כבר לא הייתה אותה אמריקה.
הקהילה החב״דית התארגנה בצורה מסודרת יותר. נקבעו שיעורי חסידות. נוצרו קשרים עם רבנים ועסקנים. יהודים רבים זכו לפגוש את הרבי באופן אישי. ובקהילות שונות נותרו מסגרות לימוד ופעילות שהמשיכו להתקיים גם לאחר עזיבתו.
במובן הזה, המסע היה הרבה יותר מביקור.
הוא היה מסע של בנייה.
עשור אחר כך – הפעם כדי להישאר
ואז הגיע הרגע שבו מקבל המסע הראשון משמעות היסטורית חדשה.
עשר שנים חלפו.
אירופה היהודית נחרבה. מלחמת העולם השנייה השתוללה. הרבי הריי״צ ניצל מאירופה והגיע שוב לארצות הברית, בט׳ באדר שני תש״א
הפעם לא היה מדובר בביקור.
הרבי הגיע כדי להישאר.
מניו יורק וברוקלין החל פרק חדש בעבודתו. ישיבת תומכי תמימים הוקמה מחדש, ובהמשך נוסדו מוסדות וארגונים שנועדו לחזק את היהדות, החינוך והפצת התורה ברחבי אמריקה ובעולם.
הפעילות הזו הפכה עם השנים לאחד מעמודי התווך של יהדות אמריקה.
אבל היסודות הונחו כבר קודם.
בי״ב באלול תרפ״ט הגיע הרבי לראשונה לאמריקה.
הוא הגיע כדי לחזק את יהודי רוסיה, לעורר את יהודי אמריקה, לחזק את חסידי חב״ד, לבנות מסגרות של תורה וחסידות ולהכיר מקרוב את המציאות היהודית בארץ החופש.
כעבור עשר שנים, כשהרבי הגיע שוב, אמריקה כבר הייתה מוכנה יותר לקבל את השליחות הגדולה.
המסע הראשון הסתיים.
המהפכה רק התחילה...
למקרה שפספסתם
מאפשרים לכם לקבל
