שמחה | יום י"ב אלול ה׳תשפ״ו 25.08.2026
י''ב אלול לפני 97 שנים

כשהרבי הגיע לאמריקה: המסע שהניח יסוד למהפכה הגדולה

שנתיים לאחר שניצל מעונש מוות בברית המועצות, הגיע הרבי הריי״צ לראשונה לארצות הברית, למסע שנמשך עשרה חודשים. הוא עבר בין קהילות ברחבי המדינה, נפגש עם רבנים, עסקנים ויהודים מכל החוגים, פעל למען יהודי רוסיה ומוסדות התורה, עמד על אתגרי היהדות האמריקאית ואף בחן את האפשרות לקבוע את מושבו בארצות הברית. בדרך הוא התקבל על ידי אלפים ואף נפגש עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן • מסע ראשון, שבדיעבד התברר כהקדמה להגעתו של הרבי לאמריקה עשור לאחר מכן.
כשהרבי הגיע לאמריקה: המסע שהניח יסוד למהפכה הגדולה

המסע הראשון של הרבי הריי״צ לאמריקה

י״ב באלול תרפ״ט: שנתיים לאחר מאסרו בברית המועצות והצלתו מעונש מוות, הגיע אדמו״ר הריי״צ לראשונה לארצות הברית. במשך קרוב לשנה עבר בין קהילות ברחבי המדינה, נפגש עם אלפי יהודים, חיזק את אנ״ש, עורר ללימוד חסידות ולשמירת תורה ומצוות, פעל למען יהודי רוסיה ונפגש עם רבנים ואישי ציבור, עד למפגש ההיסטורי עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן • סיפורו של המסע שהניח יסודות עמוקים לפעילות חב״ד באמריקה

י״ב באלול תרפ״ט.

לפני 97 שנים הגיע אדמו״ר הריי״צ לראשונה לארצות הברית. היה זה מסע שנמשך קרוב לשנה, ובמהלכו עבר הרבי הריי״צ בין קהילות יהודיות רבות, נפגש עם רבנים, עסקנים, אנשי ציבור ויהודים מכל שכבות העם, ומסר דברי התעוררות וחיזוק.

אך מאחורי המסע הגדול עמד סיפור גדול עוד יותר.

רק שנתיים קודם לכן עמד הרבי הריי״צ בסכנת חיים ממשית בברית המועצות. פעילותו הבלתי מתפשרת להפצת תורה ויהדות ברחבי רוסיה הביאה למאסרו, ובמהלך החקירות נגזר עליו עונש מוות. בעקבות התערבותם של גורמים מחוץ לרוסיה ניצל הרבי הריי״צ, שוחרר, ולאחר תקופה הותר לו לצאת מגבולות ברית המועצות.

הרבי הריי״צ עבר לריגה, אך לא עצר את פעילותו. הוא המשיך לדאוג למוסדות התורה, לחסידים וליהודים שנותרו מאחורי מסך הברזל, ובמקביל פעל ליצירת תמיכה רחבה יותר עבור הפעילות היהודית ברוסיה.

בתוך המציאות הזו נולד המסע לאמריקה.

ההכנות: אמריקה מתכוננת לבוא הרבי הריי״צ

כבר בחודש שבט תרפ״ט החלו ההכנות.

מזכירו של הרבי הריי״צ, הרב חאטשע פייגין, כתב לרב ישראל ג׳ייקובסון, מראשי אגודת חסידי חב״ד בארצות הברית, כי קיים צורך בעריכת מסע של הרבי הריי״צ באמריקה וביקש להתחיל בהכנות לקראתו.

בחודש ניסן נערכה אסיפת הכנה של חסידי חב״ד בארצות הברית, והדברים הובאו בפני הרבי הריי״צ.

בכ״ז בניסן הודיע הרבי הריי״צ על הסכמתו לביקור.

מרגע זה החלו חסידי חב״ד ברחבי המדינה להתארגן לקראת בואו. נערכו אסיפות בבתי הכנסת של אנ״ש, והחלו הכנות לקבלת הפנים.

בראש חודש אלול החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולקבל את פני הרבי הריי״צ. במקביל נשלחו פניות לרבני ולראשי הקהילות ברחבי המדינה.

עבור חסידי חב״ד באמריקה היה זה רגע מיוחד: הרבי הריי״צ, שאותו הכירו עד אז בעיקר באמצעות מכתבים ושלוחים, עומד להגיע אליהם בעצמו.

המסע לאמריקה

לאחר ביקורו בארץ הקודש המשיך הרבי הריי״צ למצרים, ומשם לגרמניה. הוא שהה בבאדען ולאחר מכן המשיך לברלין.

בו׳ באלול יצא הרבי הריי״צ מפריז לנמל האבר, שם עלה על אונייה שהפליגה לארצות הברית.

יחד עמו נסעו חתנו הרב שמריהו גוראריה, הרב מרדכי דובין והרב משה הורנשטיין. מזכיריו, הרב חאטשע פייגין והרב חיים ליברמן, יצאו לדרך מספר ימים קודם לכן.

ההפלגה ארכה כשבוע.

בי״ב באלול תרפ״ט הגיעה האונייה לחופי ארצות הברית.

קבוצת חסידים כבר המתינה לרבי הריי״צ בים, והם יצאו בסירה קטנה לעבר האונייה כדי לקבל את פניו עוד לפני שיגיע אל המזח.

הביקור יצא לדרך.

לא ממתינים אפילו שבוע

הרבי הריי״צ לא הגיע לאמריקה כדי לנוח.

חמישה ימים בלבד לאחר הגעתו, בי״ח באלול, כינס במעונו אסיפת רבנים מיוחדת. באסיפה החל הרבי הריי״צ את פעילותו הציבורית באמריקה: חיזוק היהדות במדינה, לצד גיוס עזרה ליהודי רוסיה ולמוסדות חב״ד בפולין.

בין הרבנים שהגיעו היה הרב אליעזר סילבר, שלימים הפך לאחד המסייעים הבולטים לפעילותו של הרבי הריי״צ.

כעבור ימים ספורים, בכ״ו באלול, שלח הרבי הריי״צ מכתב מיוחד לחסידי חב״ד ברחבי ארצות הברית, ובו ביקש מהם לקבוע שיעור שבועי בחסידות בכל קהילה חב״דית במדינה, מדי יום שלישי בערב.

זו הייתה אחת המטרות המרכזיות של המסע: לא רק לפגוש את החסידים, אלא ליצור מסגרת קבועה שתמשיך לפעול גם לאחר שהרבי הריי״צ יעזוב.

ראש השנה במחיצת הרבי הריי״צ

לקראת ראש השנה עבר הרבי הריי״צ לדירה בשכונת בראנזוויל, שהייתה סמוכה יותר לבית כנסת בנוסח חב״ד.

בימי ראש השנה התפלל הרבי הריי״צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו במשך כל הלילה. ביום השני של ראש השנה אמר שני מאמרי חסידות בפני קהל רב.

גם לאחר החגים המשיך הרבי הריי״צ בפעילותו.

בכ״ה בתשרי נערכה התוועדות מיוחדת בביתו. בהמשך לאסיפה זו עורר הרבי הריי״צ על הצורך להסדיר את פעילות אגודת חסידי חב״ד בארצות הברית.

חסידי חב״ד חולקו לפי אזורים ומחוזות, שמותיהם נרשמו בפנקסים מיוחדים, והם קיבלו על עצמם את תקנות האגודה.

הרבי הריי״צ לא רק עורר.

הוא ארגן.

אלפי יהודים בויליאמסבורג

בחודש חשוון המשיך הרבי הריי״צ בעבודה הציבורית הענפה. מדי יום נפגש עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב״ד ויהודים מכל שדרות העם, וקיבל רבים ליחידות.

הדגש היה ברור: שמירת תורה ומצוות, ובפרט חיזוק ענייני טהרת המשפחה.

בראש חודש כסלו נערכה התוועדות גדולה בויליאמסבורג.

כחמשת אלפים איש השתתפו בהתוועדות בבית הכנסת, ובשל הצפיפות הגדולה נותרו מאות אנשים מחוץ לבניין. המשטרה המקומית נדרשה לפלס דרך עבור הרבי הריי״צ אל הבימה.

המספרים מספרים את גודל ההתעוררות, אך הסיפור האמיתי היה במה שהתרחש אחר כך: יהודים שנפגשו עם הרבי הריי״צ, שמעו ממנו דברי תורה והתעוררות, וחזרו לבתיהם עם החלטות חדשות.

פילדלפיה: "חופש המבוסס על דת"

בי״ג בכסלו יצא הרבי הריי״צ ברכבת מניו יורק לפילדלפיה, שם שהה במשך חודש.

קבלת הפנים הייתה יוצאת דופן.

אלפי אנשים הגיעו לקבל את פניו בהיכל העצמאות, אחד המקומות המזוהים ביותר עם ההיסטוריה האמריקאית. הרבי הריי״צ הוזמן לשבת על הכיסא שעליו ישב ג׳ורג׳ וושינגטון, ולאחר מכן הובל אל פעמון החירות.

שם הניח זר פרחים ואמר:

"חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק."

הרבי הריי״צ המשיך באותו יום לעסוק בענייני הכלל, ובמקביל חזר לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שבה עורר על מצבם של יהודי רוסיה.

במהלך שהותו בפילדלפיה קיבל הרבי הריי״צ אנשים רבים ליחידות, עסק בענייני הכלל ושלח מכתבים למקורביו ולפעילים ברחבי העולם.

הביקור הסתיים בי״ב בטבת.

התחנה הבאה: בולטימור.

בולטימור: הבית שהפך למוקד עלייה לרגל

בי״ב בטבת הגיע הרבי הריי״צ לבולטימור.

למרות שהקהילה החב״דית בעיר הייתה קטנה יחסית, קבלת הפנים הייתה גדולה. מאות ואלפים מתושבי העיר הגיעו לקבל את פני הרבי הריי״צ.

במהלך שלושת השבועות שבהם שהה בעיר, נהפך ביתו למוקד משיכה. הרבי הריי״צ קיבל אנשים ליחידות מדי ערב, ובמשך היום הצטופפו מאות סביב הבית.

לא רק חסידי חב״ד הגיעו.

גם יהודים מהקהילה הרחבה, ובהם אנשים ממעמד חברתי גבוה, נכנסו אל הרבי הריי״צ להתייעצות ולקבלת ברכה.

בהתוועדות גדולה שנערכה בבית הכנסת השתתפו כ־800 איש, בהם רבני העיר.

הרבי הריי״צ לא הגיע רק אל חסידי חב״ד.

הוא הגיע אל יהודי אמריקה.

שיקגו: חמשת אלפים בתחנת הרכבת

מי״א בשבט החל פרק נוסף במסע.

הרבי הריי״צ נסע ברכבת לשיקגו, שם המתינו לו כ־5,000 איש.

הצפיפות הייתה כה גדולה עד שהמשטרה נדרשה לפלס דרך עבור הרבי הריי״צ במשך יותר מחצי שעה.

במשך קרוב לחודשיים שהה הרבי הריי״צ בעיר, כולל חג הפורים ופסח. התקיימו התוועדויות, אסיפות, שיעורים ומפגשים, והרבי הריי״צ מסר שיחות ומאמרי חסידות.

אך הפעילות לא הסתכמה באירועים הגדולים.

הרבי הריי״צ נפגש עם אנשים באופן אישי, קיבל רבנים ועסקנים, ופעל ליצירת מסגרות שימשיכו גם לאחר עזיבתו.

מילוואקי: "לב ישראל פתוח"

באמצע הביקור בשיקגו נסע הרבי הריי״צ למילוואקי.

גם שם התקיימו התוועדויות ואסיפות עם אנ״ש.

לאחר הביקור כתב הרבי הריי״צ למשתתפים דברי עידוד, ובהם המשפט:

"ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות."

המשפט הזה מבטא במידה רבה את גישתו של הרבי הריי״צ לאורך המסע כולו.

הוא לא ראה את המצב הרוחני כמציאות קבועה.

אפשר לדפוק על לב יהודי.

והלב ייפתח.

לא רק התעוררות: שיעורים שנשארו

אחת התוצאות המעשיות של הביקור הייתה הקמת מסגרות לימוד.

בשיקגו, למשל, נוסד בעקבות השפעתו של הרבי הריי״צ שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד רבי משה שוויצר, והמשיך לפעול במשך שנים.

גם שיעורי החסידות שהרבי הריי״צ ביקש מאנ״ש לקבוע ברחבי המדינה היו חלק מהמהלך הזה.

הביקור לא נועד לייצר התלהבות של יום אחד.

הרבי הריי״צ ביקש שההתלהבות תהפוך לסדר קבוע של לימוד, תפילה, התקשרות ועבודת ה׳.

פגישה עם אנשי הממשל

במהלך שהותו באמריקה לא הסתפק הרבי הריי״צ בעבודה עם רבנים וחסידים.

הוא נפגש עם סנאטורים, חברי קונגרס ואנשי ציבור.

בין היתר, במהלך שהותו בשיקגו נפגש עם חבר הקונגרס סאבאטה וביקש ממנו לפעול להקלת חוקי ההגירה לארצות הברית ולאפשר לרבנים ולאנשי דת להגיע למדינה.

הפעילות הציבורית הייתה חלק בלתי נפרד מהמסע.

הרבי הריי״צ ראה את עצמו אחראי לא רק למצבם של חסידי חב״ד, אלא למצבה של היהדות כולה.

סנט לואיס

בהמשך המסע הגיע הרבי הריי״צ לסנט לואיס.

כ־3,000 איש המתינו לו בתחנת הרכבת, וכ־2,000 השתתפו בקבלת הפנים שנערכה בבית הכנסת.

במהלך הביקור התקיימו התוועדויות, אסיפות ופגישות, והרבי הריי״צ אמר מאמר חסידות בפני הציבור.

גם כאן ניכרה אותה תבנית שחזרה על עצמה לאורך המסע: קבלת פנים גדולה, אך אחריה ימים של עבודה פרטנית וציבורית.

הרבי הריי״צ לא הסתפק ברושם שהותיר מעמד קבלת הפנים.

העבודה האמיתית התחילה אחריו.

בוסטון והקהילות בניו אינגלנד

בי״ט בסיוון הגיע הרבי הריי״צ לבוסטון.

מיד עם הגעתו החלו יהודים רבים להגיע לבית שבו התארח כדי להיכנס ליחידות. קבלת הפנים נערכה בביתו של אחד מראשי הקהילה, ובהמשך נערכה גם קבלת פנים רשמית בהשתתפות מושלים ואישי ציבור בכירים במדינה.

הרבי הריי״צ יצא גם לצ׳לסי, שם בירך את ילדי התלמוד תורה המקומי.

בדרכו חזרה לניו יורק עצר בספרינגפילד, שם קיבל את פניו הרב אליעזר סילבר יחד עם משלחת רבנים. הרבי הריי״צ ביקר בביתו של הרב סילבר, עיין בספרייתו הגדולה, ובהמשך התקיימה קבלת פנים בבית הכנסת הגדול.

כל תחנה במסע הפכה להזדמנות נוספת לפגוש יהודים ולהשפיע.

מסע של כמעט שנה

לאורך החודשים הללו עבר הרבי הריי״צ בין קהילות רבות ברחבי ארצות הברית.

מניו יורק לפילדלפיה, מבולטימור לשיקגו, ממילוואקי לסנט לואיס, מבוסטון ועד וושינגטון.

בכל מקום חזר אותו מסר: יהדות אינה עניין ששייך לעבר. גם בארץ חדשה, במציאות חדשה ובתנאים שונים, יהודי יכול וצריך לחיות חיים של תורה ומצוות.

ובמקביל, הרבי הריי״צ נשא עמו את זעקתם של יהודי רוסיה.

החופש של יהודי אמריקה נדרש להפוך לכוח שיסייע ליהודים שנאבקו על יהדותם מעבר למסך הברזל.

י״ב בתמוז באמריקה

בימים האחרונים של הביקור ציין הרבי הריי״צ את חג הגאולה י״ב בתמוז בהתוועדות מיוחדת.

היה זה רגע בעל משמעות אישית עמוקה.

שנתיים קודם לכן היה הרבי הריי״צ אסיר בכלא הסובייטי.

כעת הוא ישב באמריקה החופשית, לאחר מסע שבו פגש רבבות יהודים, עורר קהילות שלמות וחיזק את הפעילות החב״דית ברחבי המדינה.

אח המסע טרם הסתיים.

למחרת, בלילה שבין י״ג לי״ד בתמוז, יצא הרבי הריי״צ לדרכו לוושינגטון.

היעד: הבית הלבן.

המפגש עם הנשיא

בי״ד בתמוז תר״צ הגיע הרבי הריי״צ לבית הלבן.

בשעות אחר הצהריים התקיימה פגישתו עם נשיא ארצות הברית, הרברט הובר.

הרבי הריי״צ הגיע יחד עם משלחת מנציגי אגודת חסידי חב״ד בארצות הברית וקנדה, ובהם חתנו הרב שמריהו גוראריה.

בפגישה הודה הרבי הריי״צ לנשיא על פעולותיו למען יהודי ארצות הברית ולמען יהודים מעבר לים.

זה היה אחד מרגעי השיא של המסע.

הרבי הריי״צ שהחל את דרכו מארץ ישראל, עבר דרך אירופה והגיע לאמריקה, מצא את עצמו כעת בבית הלבן, מול נשיא ארצות הברית.

למחרת, בט״ו בתמוז, חזר הרבי הריי״צ לניו יורק.

המסע עמד להסתיים.

המסע הסתיים. ההשפעה נשארה.

בכ״א בתמוז תר״צ הסתיים הביקור.

הרבי הריי״צ עזב את ארצות הברית וחזר לאירופה.

אך אחרי חודשים של נסיעות, קבלות פנים, התוועדויות, יחידויות, אסיפות ושיעורים, אמריקה כבר לא הייתה אותה אמריקה.

הקהילה החב״דית התארגנה בצורה מסודרת יותר. נקבעו שיעורי חסידות. נוצרו קשרים עם רבנים ועסקנים. יהודים רבים זכו לפגוש את הרבי הריי״צ באופן אישי. ובקהילות שונות נותרו מסגרות לימוד ופעילות שהמשיכו להתקיים גם לאחר עזיבתו.

במובן הזה, המסע היה הרבה יותר מביקור.

הוא היה מסע של בנייה.

עשור אחר כך – הפעם כדי להישאר

ואז הגיע הרגע שבו מקבל המסע הראשון משמעות היסטורית חדשה.

עשר שנים חלפו.

אירופה היהודית נחרבה. מלחמת העולם השנייה השתוללה. הרבי הריי״צ ניצל מאירופה והגיע שוב לארצות הברית, בט׳ באדר שני תש״א

הפעם לא היה מדובר בביקור.

הרבי הריי״צ הגיע כדי להישאר.

מניו יורק וברוקלין החל פרק חדש בעבודתו. ישיבת תומכי תמימים הוקמה מחדש, ובהמשך נוסדו מוסדות וארגונים שנועדו לחזק את היהדות, החינוך והפצת התורה ברחבי אמריקה ובעולם.

הפעילות הזו הפכה עם השנים לאחד מעמודי התווך של יהדות אמריקה.

אבל היסודות הונחו כבר קודם.

בי״ב באלול תרפ״ט הגיע הרבי הריי״צ לראשונה לאמריקה.

הוא הגיע כדי לחזק את יהודי רוסיה, לעורר את יהודי אמריקה, לחזק את חסידי חב״ד, לבנות מסגרות של תורה וחסידות ולהכיר מקרוב את המציאות היהודית בארץ החופש.

כעבור עשר שנים, כשהרבי הריי״צ הגיע שוב, אמריקה כבר הייתה מוכנה יותר לקבל את השליחות הגדולה.

המסע הראשון הסתיים.

המהפכה רק התחילה...

 
הוסף תגובה
הוסף תגובה
0 תגובות