מי ישלם על דמעות שיורדות אחרי שבישיבות חב"ד החלו ללמוד?
השבוע, לאחר תפילת שחרית, ניגש אליי אברך יקר וחסידי מקהילתנו בלוד, וקונן באוזניי על כך שבנו לא התקבל לישיבה גדולה אליה נבחן, וכעת הוא ללא מסגרת, כשכל חבריו כמעט מסודרים בישיבות הגדולות השונות בארץ. ניסו לדבר עם ההנהלה אך ללא הועיל. בישיבה ההיא אין מקום נוסף לבחורים ובישיבה ההיא כבר חרגו מכמות הבוחרים שהקצו מראש וכו'.
אינני חושב שנכון הדבר להתערב בשיקולים של ראשי הישיבות שלנו ושל ההנהלה הרוחנית או הגשמית. אין ספק, שכפי שציינתי בתחילה, הגידול הטבעי בכרם חב"ד, מביא לכך שיש בלי עין הרע מאות בחורים בכל שנה שמחפשים לעצמם מסגרות, הן בישיבות הקטנות והן בישיבות הגדולות. תירוץ ה'אין לנו מקום' בהחלט נשמע הגיוני.
אבל, ופה מגיע ה'אבל' הגדול. ההתנהלות הזאת שמביאה לכך שבכל סוף שנה ישנם כמה עשרות בחורים ללא מסגרת בישיבה גדולה, בלתי מתקבל על הדעת, מכעיס ומקומם. אני אשאל שאלה אחת, לפני שאסביר את חומרת הדבר. האם מישהו מהנהלות הישיבות הקטנות שלנו מרים טלפון לבחורים, שואל ומתעניין בשלומו ובהמשך דרכו? "שלום, מדבר... איך עובר עליך בין הזמנים? התקבלת לישיבה? לאיזו ישיבה התקבלת?... שיהיה בהצלחה".
יתירה מכך, ופה אני פונה לא רק לראשי הישיבות שכאמור חלקם באמת במצוקת מקום ותפוסה, אני פונה לרבנים שלנו. למה אין התארגנות של רבנים לטפל בבעיה הכאובה הזאת? שתוקם וועדה שתאגד בכל שנה את הטיפול 'בפיזור' של אותם בחורים שנותרו מכל סיבה שלא תהיה ללא מסגרת לישיבות. לא מצפה שכולם יידחסו למסגרת אחת, ששניים יילכו לפה ושניים לשם וכו'.
בטוחני שרבים כאן קוראים את עיתון 'כפר חב"ד'. לפני שבועיים פורסם שם מכתב במדור המכתבים של הרבי משנת תשל"א, בו הרבי קורא לכך שלא יהיה מצב שבו אפילו ילד אחד ייאלץ להידחות מלימוד במוסד תורני, משום סיבה שלא תהיה, משום שיזה יכול להיות לאחר מכן חלילה בבחינת 'אבידה שאינה חוזרת לעולם! איך יכול להיות שמידי שנה, עשרות הורים מכתתים רגליהם בין המוסדות, מושפלים ומתחננים שמישהו יואיל לקבל את בנם שבסך הכל רוצה לשבת וללמוד. אז נכון, לא כולם ייצאו למדנים וגאוני הדור, אבל ככה להשליך בחורים לרחוב ללא מסגרת? ממה נפשך, אם בישיבה הקטנה ההנהלה לא היתה מרוצה מתפקודו של הבחור בישיבה, מדוע לא עוררו על כך וטיפלו בזה בזמן אמת? מדוע המשכתם להחזיק אותו במוסד המצויין שלכם חרף מגרעותיו? האם זה אומר שמי שהיה חלש ביחס למצופה ממנו, איננו ראוי בעצם להמשיך ללמוד במוסדותינו בישיבות הגדולות?
רבותיי, אנחנו ניתן את הדין על כך. זה נשמות יקרות שאסור לנו לוותר עליהם! כולנו יודעים עד כמה האתגר החינוכי בדור המתקדם שלנו קשה. לא ייתכן מצב שבו בחורים טובים שלנו נמצאים ללא מסגרת כלל! לא יעלה על הדעת שהרבנים שלנו לא לוקחים לתשומת ליבם את העניין הזה ומעלים אותו לראש סדר העדיפות שלהם!
בפרט עכשיו שחרב הגיוס לצה"ל על שלל הסנקציות הקשות מרחף מעל הראשים של כולנו בעוונותיו. (גם על כך התרעתי בעבר. על אוזלת היד שלנו אל מול שלטונות הצבא ואכמ"ל). רבותיי, חייבים לצאת מהאדישות הזאת שהמוסדות שלנו הפכו לפס ייצור אוטומטי שלא עוצר ומסתכל לאחור, אולי שכחנו מישהו? איך יכול להיות שבחור מסיים ישיבה קטנה ואין לו ישיבה גדולה להמשיך ללמוד בה?
אני כבר לא מדבר על צער ההורים, ההשפלה של הבחורים והפגיעה האנושה בנפשותיהם. זה הורס כל חלקה טובה לצערי ההתנהגות הזאת.
מעבר לכך, אני פונה גם להורים. שימרו על קשר אדוק עם ההנהלות, תתעניינו בזמן אמת במצבו האמיתי של הבן ובאפשרויות העתידיות הנכונות שלו להמשך לימודיו בישיבה הגדולה. בכך נוכל לצמצם במעט את התופעה הקשה הזאת. אבל כאמור, זה לא מוריד את האחריות מההנהלות ומהרבנים שלנו, שחייבים להתאגד ולדאוג לתמימים היקרים שלנו, לבל יידח ממנו נידח.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, לראשי הישיבות, להנהלות ולתמימים היקרים. שנת לימודים מוצלחת ופוריה לכולם.
מאפשרים לכם לקבל
