נהגים, שימו לב: שינויים במספר הנקודות בעבירות | אלה השינויים
שיטת הניקוד משתנה
התקנות החדשות המחילות את שיטת הניקוד גם על הפרות תעבורה מינהליות נכנסו לתוקף במהלך סוף השבוע האחרון, כחודשיים לאחר שאושרו בועדת הכלכלה.
הרפורמה כוללת שורה של שינויים בשיטת הניקוד, ובהם הקלות בעבירות מסוימות לצד החמרה בעבירות אחרות. חלק מהשינויים נוגעים למספר הנקודות שיירשמו בגין עבירות שונות, ואילו שינויים נוספים בנוגע לתוקף הנקודות ייכנסו לתוקף בשלב מאוחר יותר.
הקלות לנהגים
במסגרת השינויים אושרו הקלות לנהגי רכב פרטי בעבירות של עד 6 נקודות. הנקודות בעבירות אלה יהיו תקפות במשך שנה אחת מיום ביצוע העבירה, במקום שנתיים.
עבירות שהניקוד שלהן עומד על 8 או 10 נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים.
שינוי נוסף נוגע למצב שבו נהג נתפס באותו אירוע עם מספר הפרות תעבורה. במקרה כזה יירשמו לחובתו רק הנקודות של ההפרה החמורה ביותר מבין ההפרות.
בנוסף, אושרה הפחתת ניקוד במספר עבירות. הניקוד על כניסה לצומת שאי-אפשר לפנות אותה יורד מ-6 נקודות לאפס, וגם עבירת הפרעה או עיכוב תנועה, למעט בידי הולך רגל, יורדת מ-4 נקודות לאפס.
עבירת נסיעה שלא בהתאם לכיוונים המופיעים בתמרורים תרד מ-6 ל-4 נקודות.
גם נהיגה ברכב שרישיון הרכב שלו פקע תגרור פחות נקודות: בארבעת החודשים הראשונים לאחר פקיעת הרישיון, הניקוד יופחת מ-6 ל-4 נקודות.
שינוי נוסף נוגע לרישיון נהיגה לא תקף. כאשר מדובר בתקופה של מעל שישה חודשים ועד שנתיים, העבירה תעבור מ-8 ל-4 נקודות. כאשר מדובר בתקופה של עד שישה חודשים, לא יינתנו נקודות כלל.
החמרה בעבירות חמורות
לצד ההקלות, אושרה גם העלאת הניקוד בשורה של עבירות חמורות, מ-8 ל-10 נקודות.
בין העבירות שבהן יעלה הניקוד: אי-ציות לרמזור אדום, אי-מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה וכן נסיעה בשולי הדרך.
מתי השינויים נכנסים לתוקף?
עדכוני הניקוד, הכוללים הפחתה או העלאה של מספר הנקודות, נכנסו לתוקף כ-30 יום לאחר פרסום התקנות ברשומות.
לעומת זאת, חלק מהשינויים הנוגעים לתוקף הנקודות ייכנסו לתוקף כשנה לאחר פרסום התקנות. נציגת משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, הסבירה בדיונים כי קיצור תקופת התוקף של הנקודות דורש היערכות מיוחדת, ולכן נדרש זמן כדי ליישם אותו.
על אילו עבירות לא ניתן ניקוד?
במשך תקופה, החל מחודש פברואר ועד לאחרונה, לא ניתנו נקודות בגין שורה של עבירות תנועה שהקנס עליהן עומד על 500 שקל.
בין העבירות: נהיגה בחוסר זהירות, עקיפת רכב שעצר לפני מעבר חצייה, נהיגה בכביש ההפוך בכביש חד-סטרי, חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו, רכב עומד הפולט עשן במידה העלולה לפגוע בבטיחות, נהיגת טרקטורון בכביש שלא במושב או בקיבוץ, אי-ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, נהיגה או רכיבה באופנוע ללא קסדת מגן ונוסע לא חגור.
הסיבה לכך הייתה טכנית: התקנות מכוח החוק החדש לא הותקנו על ידי שרת התחבורה מירי רגב, לצד הרפורמה שעברה בכנסת והקימה בית דין דיגיטלי שידון בעררי נהגים, וכן המעבר מעבירות פליליות להפרות מינהליות.
הנושא נפתר לאחר שיג ושיח מול משרד התחבורה ודרישה של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, להגיע לנוסח מוסכם. במסגרת הדיונים ביקש משרד התחבורה להחמיר את שיטת הניקוד בעבירות מסוימות ולא לאפשר הקלות בעבירות אחרות ללא החמרה במקומות נוספים.
הסתייגויות בדיוני הוועדה
בדיונים שנערכו בועדת הכלכלה נשמעו גם הסתייגויות מצד נציגי ציבור וארגונים מקצועיים.
ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים, קרא לבצע מחקר מלווה שיבחן את השפעת המעבר להפרות מינהליות על הבטיחות בדרכים ועל שיטות האכיפה. הוא הזהיר מפני שחיקה במרכיב החינוכי-הסברתי של המפגש בין שוטר לנהג, אם עיקר האכיפה יעבור לאמצעים אלקטרוניים.
לדבריו, ההתרעה גבוהה יותר כאשר שוטר מנפיק דו"ח מאשר כאשר דו"חות נשלחים בדואר ולא נמסרים באופן מיידי.
בנוגע לבית הדין הדיגיטלי החדש, נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי, ציינה כי "בית הדין המינהלי חי ובועט", אך הוסיפה כי לאחר ארבעה חודשים בלבד מוקדם עדיין להסיק מסקנות, וכי הנתונים יוצגו לאחר תקופת יישום משמעותית יותר.
גם יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, ונציג לשכת עורכי הדין, עו"ד כפיר דור, טענו כי התיקון אינו נותן מענה מספק לנהגים מקצועיים ולמצוקת כוח האדם בענף ההובלה וההסעות.
בן הרוש התריע כי החמרת שיטת הניקוד עלולה להחריף את המחסור בנהגים. דור טען כי חלק מההבטחות שניתנו לוועדה, ובהן הבחנה בין נהגים מקצועיים לנהגי רכב פרטי והקלה בעבירות של 4 נקודות, לא קיבלו מענה מספק.
במקביל, בדיוני עבר ביקשה המשטרה לשנות את שיטת האכיפה של עבירות התנועה, כך שהאכיפה האלקטרונית תהווה את החלק המרכזי, במקום המצב שבו 80% מהאכיפה נעשו באמצעות שוטרים ו-20% באמצעות אמצעים אלקטרוניים.
מאפשרים לכם לקבל
