רבים זוכרים את הסערות שהתחוללו בארץ כאשר רבנים הצביעו על בעיות רוחניות שיכולות להיות סיבה לצרות שהתרגשו עלינו. התגובה הציבורית הייתה קשה. דיברו על אותם רבנים כמי שמנהלים את פנקסיו של הקב"ה. בעקבות זאת נזהרים כיום מלהתבטא בסגנון כזה.

ייתכן שהזעם שהתעורר נבע מכך, שהציבור הבין כאילו מישהו מפשפש בחטאיו של הזולת ומטיל את האשם על אחרים. ברור שלא זו הכוונה. בעת צרה אנחנו נדרשים לחשבון-נפש עצמי ולא להכות 'על חטא' על חזהו של הזולת. "נחפשה דרכינו ונחקורה", נאמר; כולנו יחד נחפש ונחקור. אבל עצם החיפוש אחר ליקוי רוחני כמי שיכול להיות עילה לצרה ולאסון – הוא יסוד ביהדות.


לא יד המקרה

התורה קובעת, שכאשר מתרגשת צרה על הציבור אין לומר שזו יד המקרה, אלא הציבור חייב לפשפש במעשיו ולתקן את דרכיו, כי ייתכן שזה איתות מהקב"ה, כדי שניטיב את דרכינו. ברור שכל אחד ואחת חייבים לבחון את מעשיהם-הם, אולם רבנים וראשי-הציבור נדרשים לעשות את חשבון-הנפש של הציבור ושל הקהילה.

כך פעל מרדכי היהודי בימי גזרת המן. כאשר נודע לו על גזרת ההשמדה, פנה בראש ובראשונה לכיוון הזעקה והתשובה. הוא הזעיק את העם לתפילה לקב"ה ועורר את היהודים לתשובה. רק אחר-כך התפנה לעסוק בדרכים הטבעיות לביטולה של הגזרה, וגם כאן הוא אומר לאסתר המלכה שתיתכן אפשרות ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".

מרדכי היה יכול לתלות את הסיבות לגזרה במהלכים טבעיים - שנאתו של המן הרשע ליהודים, קנאתו במרדכי היהודי, יהירותו ושחצנותו, קלות-דעתו של המלך אחשוורוש ונטייתו לקבל שוחד ("עשרת-אלפים כיכר כסף"). לכאורה היה צריך למקד את כל פעילותו בכיוונים האלה. אבל הוא מפנה את עיקר מאמציו לתחומים אחרים לגמרי.

מרדכי הבין, שהסיבות הטבעיות כשהן לעצמן עדיין אין בכוחן להמיט גזרה נוראה כזאת על עם-ישראל. הוא ידע, כי הגזרה מוכיחה שנפגעה חומת-המגן האלוקית השומרת על עם-ישראל. הוא גם שיער שהסיבה לכך היא, כפי שאומרים חז"ל, מפני ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע". ההשתתפות ההמונית של היהודים בסעודת אחשוורוש, היה בה משום הפניית עורף לה' ולתורתו.

לכן השקיע מרדכי את עיקר כוחו בתיקון הפרצה הרוחנית ובביצורה של חומת-המגן הרוחנית. הוא קרא לתשובה, לצום, לתפילה ולזעקה לקב"ה. הוא היה בטוח שכאשר עם-ישראל יתקן את השורש הרוחני של הגזרה, יסתדרו הדברים גם במישורים הטבעיים, בדרך זו או בדרך אחרת.


להחזיר את הברכה

כאשר שבו היהודים אל אביהם שבשמים, החל הגלגל להסתובב לכיוון השני באותה פתאומיות דרמטית. המן בא אל אחשוורוש שמח וטוב-לב, כדי לקבל אישור פורמלי פעוט לתלות את מרדכי, ופתאום נצטווה להרכיב את מרדכי על סוס מלכות ברחובות העיר ולקרוא לפניו: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". כעבור זמן קצר כבר היה תלוי על העץ אשר הכין למרדכי.

גם אנו שרויים כיום במציאות קשה. התחזקותם של שונאי-ישראל בעולם הערבי אמורה להדאיגנו. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמיליוני בני-אדם חולמים על השמדתה - "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" (היו-לא-תהיה). ודאי שצריך לפעול באמצעים הביטחוניים והמדיניים כדי להגן על חיי היהודים, אבל חשוב מזב להחזיר לנו את הברכה האלוקית. זאת אפשר להשיג רק על-ידי חיזוק היהדות שלנו, של כולנו.

ההתחזקות הרוחנית תביא מיד להתעשתות של המנהיגות המדינית והצבאית, עד שנזכה ל"ונהפוך הוא" החשוב ביותר - מהפך הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.