מה שראיתי אצל הגרז"ן כשבאתי עם הספר מהישיבה בכפר חב"ד
הפעם, לרגל היארצייט, אכתוב על דמות שזכיתי לראות רבות בצורה אישית, הגאון האדיר רבי זלמן נחמיה גולדברג ע"ה.
הוא היה מתפלל באותו בית כנסת שבו סבי הרב שמעון גד ע"ה אליטוב היה מתפלל, בית הכנסת חב"ד המרכזי בירושלים. והיה מיוחד לראותו תמיד, דמות פלאית של גאון אדיר בעל ענווה ייחודית. כמה פעמים ראיתי את אבי שיחיה ניגש אליו להתייעץ עמו בהלכה, וכן את הגאונים הגדולים הרב יקותיאל פרקש והרב חיים שלום סגל, שאף הם מתפללים באותו בית הכנסת, מתייעצים עמו.
הוא היה על מחנאי, לא היה שייך לאף מחנה, על אף שבאורח חייו הוא היה ליטאי ובוגר ישיבות ליטאיות, היה מתפלל בבית כנסת חב"ד, רב ונשיא נערץ של הרבה מוסדות לימוד דתיים לאומיים, ובידידות אישית עמוקה עם המגזר הספרדי.
כשהגעתי לביתו בחג הסוכות להביא לו ספר שהוצאנו בישיבה בכפר חב"ד, התפלאתי לראות איך הבית עמוס בתלמידים מכל הסוגים ממש שבאו להקבלת פני רבם ברגל.
הוא נולד בבלרוס, בהיותו בן חמש עלה לארץ הקודש.
לאחר לימודיו בירושלים, אביו התייעץ עם הרבי הריי''צ היכן ימשיך בנו את סדר לימודיו, והוא הורה להתייעץ עם הגאון החזון איש, וכך הוא עבר ללמוד בישיבת פוניבז בבני ברק.
מסופר שהגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך יצא לסיור עירובין בירושלים, והייתה בעיה הלכתית, בחור ישיבה צעיר ביקש את רשות הדיבור והציע פתרון, הרב אוירבך נהנה מאד מהבחור ובירר עליו ובחר אותו כחתן לבתו היחידה. ואכן הרב זלמן נחמיה נישא לבתו של הרב אוירבך בחודש אלול תשי''ד, והרב אוירבך היה גאה מאד בחתנו המיוחד.
הוא התמנה כדיין, כראש כולל לדיינות ולאחר מכן כדיין בבית הגדול, הוא היה מוסר שיעורים בישיבות אור עציון, קדומים וכרם ביבנה, וכיהן כראש כולל סאדיגורא וארץ חמדה לדיינות, הייתה לו הבנה מקיפה ברפואה ובטכנולוגיה, לצד ידיעה נרחבת במשפט, זה יחד עם גדולתו האדירה וידיעתו המקיפה בתורה: בהלכה ובדיינות הביאו אותו להיות זה שהסמיך את רוב דייני ישראל הנוכחיים לדיינות.
במקביל הוא הסמיך אלפי רבנים לרבנות, נתן הסכמות על ספרים רבים ושימש עורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית.
השאיר אחריו עשרות ספרים, כמה ימים לפני פטירתו הוא השיק בביתו את הכרך השביעי בסדרת הספרים המעמיקה שלו בדיינות, משפט ערוך.
נלב"ע לפני שש שנים ביום ל' אב תש"פ.
יהי זכרו ברוך.
מאפשרים לכם לקבל
