ראיין: שלומי סלווין, ארגנטינה.

ביקרת אצל הרבי שבועיים לפני האירוע. מה אמר לך הרבי?

אכן, זכיתי לעבור אצל הרבי ביום ראשון האחרון שחילק דולרים. היה זה בכ"ו אדר א' תשנ"ב. אמרתי לרבי שאני נוסע מחר לארגנטינה, הרבי נתן לי דולר, ואיחל לי "נסיעה טובה". סיפרתי לרבי שבעוד זמן מה אחגוג את יום הולדת שלי, והרבי נתן לי דולר נוסף. פתאום הרבי הביט עלי חזק מאוד ואמר: "בשורות טובות". נתן לי דולר נוסף ואמר לי "יאריך ימים"......

מה הרגשת לאחר שהרבי בירך ברכה כה לא שגרתית?

כשיצאתי מאזור חלוקת הדולרים שאלו אותי כמה מידידי מה אמר לך הרבי אמרתי שהרבי אמר לי יאריך ימים. היה זה ממש תמוה בעיני. הרי אני צעיר ולמה ברכני הרבי באריכות ימים. חברי שאלו אותי האם אני בטוח שזה היה דברי הרבי והאם אני בטוח שזה מה שהרבי אמר לי. אמרתי: "כן, אלו היו דברי הרבי".

מה היה תפקידך בשגרירות ישראל באותה תקופה?

תפקידי בשגרירות ישראל היה מנהל מחלקת תרבות ועיתונות. במסגרת עבודתי הייתי מוסר אינפורמציה לעיתונים המעוננים לערוך כתבה על ישראל.

איפה היית בשעת הפיגוע?

הייתי במשרד שלי. באותה שעה ניגש אלי קצין העיתונות וביקש ממני לצלם במכונת הצילום במשרדי. התחלתי לצלם לו את מסמכיו, ואז הוא פנה ללכת לחדרו. כעסתי ואמרתי לו: "אם אתה הולך לחדר שלך כעת אני מפסיק לצלם לך. תישאר פה עד שאני גומר"... (דבר שהתברר מאוחר יותר כדבר שהציל את חיי). קצין העיתונות היה המום מתשובתי, ונשאר בחדר. ואז, דקות אחדות לאחר השיחה הקצרה, סמוך לשעה שלוש אירע פיצוץ עז ומחריש אוזניים.

בתחילה חשבתי שהתפוצצה איזה מכונת צילום או מזגן. כל החדר התמלא עשן מחניק, ואז נפל אחד הקירות בחדרי.  קמתי לעבר חברי לבדוק בשלומו. ניסינו יחד לפתוח את דלת החדר ואז גילנו שחצי בניין קרס. בזכות עקשנותי הבלתי  מובנת להישאר בחדר - ניתלו חייו של קצין העיתונות.

אז גילינו מחזה מחריד. מאות אנשים שזעקו לעזרה היו מוטלים על הארץ. ממש מחזה מחריד שלא נתן לתארו.  התחלתי לעזור לאנשים שהיו סביבי עד שהגיעו כוחות ההצלה. ראיתי את כל ההרס והאסון שקרה, ותפסתי את גודל הנס. נזכרתי בברכתו המוזרה של הרבי שלושה שבועות קודם ש"יאריך ימים"... בישרתי למשפחתי המודאגת שהכל בסדר איתי, ובני מיד הודיע במזכירות שיעבירו לרבי את כל הסיפור.

איך היה ההרגשה לאחר הפיגוע?
הרגשה קשה. מצד אחד אני ניצלתי ב"ה, אך אך מצד שני רבים מחברי עובדי השגרירות נהרגו בפיגוע. היו הרבה יתומים צעירים שהיינו צריכים לעזור להם.

איך חגגתם את פורים באותה שנה?

היה תחושה ממש קשה של חוסר ביטחון קצת פחד. הרב גרינבלט לא איבד רגע ואם הויודע דבר האסון מיד החלו לשלוח אברכים לעזור בארגון ההלוויות ובאמירת תהילים לפני הארונות. בפורים, נערך מצעד ענק בהשתתפות כמאתיים אלף איש, ובראשם צעדו ראש הממשלה ושרים נוספים במחאה על הפיגוע. הרב גרינבלט שלח אנשים לבקר את הפצועים שאושפזו במספר בתי רפואה, על-מנת לזכות אותם בקריאת מגילה ולחזקם.

נשאר משהו מהחדר שלך בשגרירות ?

קיר אחד בחדר קרס. בחדר היה הרס רב. בחדרי היה על-פי הוראת הרבי חת"ת, קופת צדקה, ותמונה של הרבי. כשחזרתי לראות את ההרס כמה ימים לאחר מכן, הבחנתי שלמרות ההרס הרב - הדברים החשובים לא נפגעו ונשארו על מקומם.

היתה לך מחשבה לעזוב את ארגנטינה ולעלות לארץ?

באחד הראיונות שנתתי לכלי תקשורת שונים כאן בארגנטינה שאלה הכתבת בין השאלות "תגיד, לאחר כזה פיגוע אתה תשאר דתי"? לא רק שכזה פיגוע לא יגרע מהדת שלי אלה אדרבא אני אהיה יותר דתי, ויותר מאמין בה'. ענינים כאלו לא לא מחלישים את האמונה.

מה אתה עושה כיום?

לאחר שעבדתי בשגרירות 44 שנים (31 שנים לפני הפיגוע, ו-13 שנים לאחריו), יצאתי לפנסיה, וכיום אני מכהן כגבאי בבית כנסת חב"ד בשכונת אגוארו בבואנוס איירס.