הכינוס העולמי ה-11 למחנכות החב"דיות נפתח בניו יורק
השנה קיבל הכינוס משמעות מיוחדת, כאשר הורחב לרגל ציון חמישים שנה למבצע חינוך שעליו הכריז הרבי, תחת הכותרת "ונפשו קשורה בנפשו – קשרים נצחיים". נושא זה מבטא את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק בין המחנכת לתלמידיה, בין שליחת החינוך לשליחותה, ובין כל אחת מהמשתתפות אל מקור ההשראה של דורנו.
התוכנית המקדימה נפתחה אמש יום שני, כ' במנחם-אב, בשעה 18:00. בזו אחר זו התמלאו האוטובוסים שיצאו מרחוב פרזידנט בקראון הייטס, כשעליהם מחנכות מכל קצות תבל. כבר במהלך הנסיעה…
כך, עוד לפני פתיחת המושבים הרשמיים של הכינוס, נרקמה כבר התחושה שהנושא השנתי: "ונפשו קשורה בנפשו" , אינו רק סיסמה, אלא מציאות חיה: קשר עמוק בין מאות מחנכות, המאוחדות סביב שליחות אחת, חזון אחד ורצון משותף להאיר את העולם באמצעות חינוך יהודי מתוך אהבה, מסירות והתקשרות.
תוכנית הערב המקדים נפתחה בתחושת התעלות כפולה, כאשר המשתתפות התחברו לכוחו המיוחד של היום, כ' במנחם-אב, יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי. את המושב פתחה הגב' דבורה גנזבורג, שהובילה את מאות המחנכות בקריאת פרקי תהילים, תוך שהיא מציינת את הזכות הגדולה לעמוד בפתח ה"אוהל" ביום כה משמעותי. היא הזכירה את הקשר העמוק של הרבי לאביו, שבמידה רבה הוריש לו את התשוקה ללימוד ולחינוך, ואת הבקשה המפורשת של הרבי ללמוד מתורת אביו ביום זה.
בהמשך לכך, הוזמנה הגב' שרה מורוזוב, דמות מופת בחינוך, לחלוק "ביאור" מעמיק מתורתו של בעל ההילולא. בדבריה המרתקים, שילבה הגב' מורוזוב בין עומק תורת הקבלה לעבודת השליחות היומיומית, כשהיא מתמקדת במצוות הדלקת נרות שבת. היא הסבירה, על פי פירושי רבי לוי יצחק לזוהר, את שלושת הרבדים באור הלהבה: החלק החשוך, האור הלבן והאור הנעלם, המקבילים לכוחות הנפש השונים ולפעולת החינוך. המסר המרכזי הדהד באולם: כאשר מחנכת מאירה את נשמות תלמידיה מתוך חיות, שמחה ותענוג פנימי, היא לא רק מבצעת פעולה טכנית, אלא ממשיכה שלום לעולם וזוכה לראות במו עיניה את פירות עמלה, תלמידים שהופכים בעצמם ל"נרות להאיר" את חשכת הגלות.
אחד הרגעים המרגשים בערב היה שיתוף אישי וחשוף של אחת הדוברות, שתיארה את מסע חייה, מהתכנון המקורי ללמוד רפואה ועד לבחירה המכרעת לשנות כיוון ולהתמסר לשליחות החינוך של הרבי. היא שיתפה כיצד בכל יום היא חשה כ"צינור" המעביר את ברכותיו וכוחו של הרבי אל התלמידים וההורים, וכיצד העמידה מול ה"אוהל" מהווה עבורה עוגן של שלווה, בירור עצמי וכוח בתוך עולם סוער.
לקראת רגע השיא, הובעה הערכה עמוקה לחברות הוועד המארגן של הכינוס, מחנכות ותיקות וביניהן הגב' ולטס, הגב' דערין והגב' בראוד, אשר השקיעו אינספור שעות בעיצוב החזון והתוכן של הכינוס הנוכחי. הגב' מרוזוב חזרה אל הבמה, הפעם כדי להקריא את ה"פ"נ הכללי" בשם כל מאות המחנכות.
בקול חנוק מהתרגשות, היא קראה את המילים המבטאות את כמיהת הלב של כל מחנכת: בקשת ברכה להצלחה בחינוך, ליכולת לעמוד מול אתגרי הדור, ולהתקשרות אמתית של התלמידים והתלמידות לרבי. ב"פ"נ" נכללו תפילות מיוחדות עבור אחינו ואחיותינו בארץ הקודש, למען ביטחונם של החיילים מתוך תקווה איתנה לגאולה הקרובה.
עם סיום התוכנית, יצאו מאות המחנכות בזה אחר זו אל ה"אוהל" הקדוש, למספר דקות של התייחדות, תפילה ומסירת הבקשות האישיות. בסיומו של הערב, כשהן נושאות עמן מטען רוחני כבד של השראה ותחושת שליחות מחודשת, המשיכו המשתתפות אל בית המלון, מוכנות ומזומנות ליומיים האינטנסיביים של הכינוס, שבהם יהפכו את המילים "ונפשו קשורה בנפשו" למציאות חיה ופועמת.
מאפשרים לכם לקבל
