ר' זושא נעל את הדלת: כך קמה הישיבה בלוד
בעת ביקורו של האדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, עצרה הרכבת בתחנת לוד. בין הנוסעים איש לא ייחס חשיבות מיוחדת למבנה קטן שעמד בסמוך למסילה, אך הרבי הריי"צ הביט לעברו, הצביע עליו ואמר לסובבים: "כאן יהיה מקום של תורה." איש לא הבין למה התכוון.
חלפו כמעט עשרים שנה.
פליטי רוסיה החלו להגיע אל ארץ הקודש בזה אחר זה, בימים ההם, בראשית שנת תש"ט, הייתה חב"ד בארץ הקודש רחוקה מאוד ממה שהיא היום. כפר חב"ד טרם נוסד, אימפריית המוסדות החב"דית עדיין לא הייתה קיימת, וקומץ חסידים ששרדו את רוסיה הקומוניסטית הגיעו ארצה כשהם מותשים וחסרי כל. על כתפיהם הוטלה משימה כבדה: להניח את אבן הפינה לחיי חב"ד בארץ ישראל.
בעוד הפליטים מנסים לשקם את חייהם בחור חסידי אחד בשם ר' זושא וילימובסקי הבחין במבנה נטוש ליד תחנת הרכבת בלוד. בלי אישורים, בלי חוזים ובלי תקציבים, הוא קנה מנעול, נעל את הדלת והכריז: "כאן תקום ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש."
רק אז הבינו כולם למה התכוון הרבי הריי"צ באותו ביקור בלוד. על המבנה אותו נעל ר זושא הצביע הרבי הריי"ץ 20 שנה קודם לכן.
השקט לא נמשך זמן רב. כעבור שבועיים הופיעו פקידי הסוכנות. הם טענו כי לפי הרישומים שברשותם, המבנה כלל לא נועד לישיבה אלא למרכז קליטה. כששאלו את ר' זושא מי אישר לו להשתלט על הבניין, הוא השיב בביטחון: "המושל הצבאי." כשהתבקש להציג את האישור, ביקש מהם לבוא אחריו... והם, מרוב הביטחון שהפגין, פשוט הסתובבו והלכו. כך ניצלה הישיבה הצעירה מפינוי.
קשיי ההתחלה
אבל הקושי האמיתי רק התחיל. לא היה כסף, לא היה חשמל, ולעיתים גם לא היה אוכל. ר' זושא נדד מבית כנסת לבית כנסת וגייס תרומות, בעוד הצוות החינוכי המשיך ללמד במסירות נפש. במכתבים ששיגר הרבי הריי"צ עודד את העוסקים במלאכה וכתב כי נהנה מפעולתם למען חינוך ילדי ישראל.
בתוך זמן קצר הפכה הישיבה למוקד קליטה לעולים מכל קצוות העולם – מרוסיה, מתימן, מצפון אפריקה וממדינות נוספות. בלוד נוצר מחזה שלא היה מוכר באותם ימים: תלמידים ממזרח וממערב, בעלי מסורות שונות ושפות שונות, ישבו על אותם ספסלים והפכו לחבורה חסידית אחת. במכתבם אל הרבי הריי"ץ תיארה זו הנהלת הישיבה כ"ציור מופלא" שלא נראה בשום מקום אחר.
כאשר עלתה השאלה האם להעביר את הישיבה מתל אביב ללוד, הרבי הכריע בעד המהלך. הוא הסביר כי ישיבה זקוקה למקום שבו התורה היא מרכז החיים, הרחק מרעש העיר. בעקבות ההחלטה הפכה לוד לישיבה המרכזית של חסידות חב"ד בארץ ישראל.
לימים עברה לוד למשכנה החדש בשיכון חב''ד לוד, וסללה גם את הדרך להקמת הישיבה המרכזית בכפר חב"ד, אך הכל התחיל ב'ברייטקייט' של ר זושא וולימובסקי, בבניין נטוש ליד תחנת הרכבת, ובנבואה שמיימית של הרבי הריי"ץ.
מאפשרים לכם לקבל
