התנחלו בדירת יוקרה חצי שנה: כך זה נגמר
זה התחיל בהיכרות בבית הכנסת ובחודש שכירות ששולם מראש, ונגמר יותר מחצי שנה לאחר מכן בבית המשפט. בדרך היו הבטחות לתשלום, אסמכתה שעוררה חשד, טבעת יהלום, שעון זהב ואפילו סקסופון שהופקדו כבטוחות.
הסיפור החל בחודש כסלו תשפ"ו, אז שכרו בני זוג דירה ברחוב מדינת היהודים בהרצליה, השייכת לתושבת לונדון. ההתקשרות נעשתה באמצעות תושבת הרצליה, שבעלה הכיר את השוכר מהקהילה ומבית הכנסת.
ההיכרות המוקדמת יצרה אמון בין הצדדים, ובני הזוג קיבלו את הדירה לאחר ששילמו עבור חודש שכירות אחד בלבד.
החודש הסתיים, השוכרים נשארו
בחודש טבת תשפ"ו הגיע המועד שבו היו אמורים לפנות את הנכס. בני הזוג ביקשו להישאר חודש נוסף, אך התשלום עבור התקופה הנוספת לא הוסדר. מאז החלו להצטבר דחיות והבטחות, בעוד השוכרים ממשיכים להתגורר בדירה.
בתחילת חודש שבט שלח אחד מבני הזוג אסמכתה שלפיה הועברו לחשבונה של בעלת הדירה 38 אלף שקל. אלא שהכסף לא הגיע.
בדיקה שערכו נציגיה העלתה כי מספר האסמכתה זהה למספר שהופיע באסמכתה קודמת, והדבר עורר חשד שהמסמך אינו אותנטי. השוכר הכחיש כי זייף או שינה את האסמכתה וטען כי קיבל אותה משירות הלקוחות של בנק 'רבולוט', לאחר שחשבונו הוגבל זמנית בשל בדיקות תאימות.
במקביל, בני הזוג החליפו את מנעול הדירה ללא אישור הבעלים.
טבעת יהלום, שעון זהב – ואפילו סקסופון
למרות המצב, בעלת הדירה המשיכה בניסיונות להגיע להסכמה. בני הזוג קיבלו ארכה נוספת, עד י"ג באדר, וכדי להבטיח את תשלום החוב מסרו לבעלת הבית טבעת יהלום ושעון זהב.
גם המועד הזה חלף. מלוא הסכום לא שולם והדירה לא פונתה. לקראת סוף חודש ניסן כבר הגיע חוב השכירות לכ־47.7 אלף שקל.
על רקע ההיכרות הקהילתית הועבר הסכסוך לבוררות בבית דין של הקהילה בהרצליה. שם ניתנו לשוכרים 15 ימים נוספים לשלם את החוב ולעזוב את הדירה. בהמשך הם אף נדרשו להפקיד בטוחה נוספת – הפעם סקסופון.
אלא שגם הארכה הזאת לא הביאה לפינוי.
104 אלף שקל ו-24 שעות להתפנות
ב־ל' בסיוון ניתן פסק הבוררות. בני הזוג חויבו לשלם לבעלת הדירה 104 אלף שקל ולפנות את הנכס בתוך 24 שעות.
אלא שגם לאחר פסק הבוררות הם המשיכו לשהות בדירה.
בשלב הזה פנתה בעלת הנכס לעו"ד טליה ברזאני, שהגישה לבית משפט השלום בכפר סבא בקשה לאכיפת פסק הבוררות.
הדיון נערך ב־כ"א בתמוז בפני השופטת חגית בולמש. במהלך הדיון ביקש השוכר לעכב פעם נוספת את הפינוי וטען, בין היתר, כי הוא אינו קורא עברית ולכן לא הבין את המסמכים שעליהם חתם ואת משמעות פסק הבוררות.
השופטת דחתה את הטענה וציינה כי השוכר מדבר ומתנהל בעברית, הגיש מסמך בעברית ואף השתתף בהליך הבוררות, שהתנהל גם הוא בעברית.
השוכר טען עוד כי אינו יכול להוציא את אשתו לרחוב, סיפר על ניסיונות לגייס חברים ומוביל לצורך הפינוי ואף העלה אפשרות שייאלץ להגיע לבית החולים. השופטת הבהירה כי לאחר הארכות וההבטחות הרבות שניתנו לאורך החודשים, אין עוד מקום לדחייה.
למחרת בבוקר זה נגמר
במהלך הדיון דרשה השופטת התחייבות ברורה למועד הפינוי. השוכר הודיע כי יעזוב את הדירה עד חצות.
בתום הדיון אישרה השופטת בולמש את פסק הבוררות והעניקה לו תוקף של פסק דין, המאפשר לאכוף הן את הפינוי והן את החיוב הכספי. בנוסף חויבו בני הזוג ב־2,000 שקל הוצאות משפט.
למחרת בבוקר, אחרי יותר מחצי שנה בדירת היוקרה ולאחר ששילמו בתחילת הדרך עבור חודש אחד בלבד, בני הזוג התפנו מהנכס.
עו"ד טליה ברזאני, שייצגה את בעלת הדירה, מסרה כי לדיירים ניתנו לאורך הדרך ארכות והזדמנויות רבות, אך בסופו של דבר רק אכיפת פסק הבוררות בבית המשפט אפשרה לבעלת הדירה לקבל בחזרה את השליטה בנכס.
מאפשרים לכם לקבל
