"מחר, היום שבו אומרים להגיע השוטרים ולזרוק אותנו מהמלון, אנו מתכוונים להתבצר המקום ולא לעזוב. כבר יצרנו קשר טלפוני עם רבים ממפוני עמונה, ושבח"י גוש קטיף, שחלקם היו בביתנו בתקופת הגירוש, והם הודיעו לנו שהם יגיעו להתבצר כאן איתנו מחר, לא נתפנה בקלות פעם נוספת", כך אומר היום יגאל קירשנזפט, לכתבנו ידידיה הכהן.

מחר עלולה משפחת קירשנזפט, ממגורשי נווה דקלים, לעבור פינוי נוסף. ביום ראשון שעבר קיבלה המשפחה מכתב מהנהלת המלון, בו נכתב כי "בתאריך 23.2.06 קיבלנו מכתבים ממינהלת סלע. במכתב צויין כי קבלת המפתח לאלמור הינה ב 26.2.2006. על-פי הוראות מינהלת סל"ע מתאריך זה, הינכם רשאים להישאר עד עשרה ימים במלון. אי לכך נודה לכם על התארגנותכם בהתאם. פינוי החדרים יהיה לא יאוחר מתאריך 7.3.06, עלינו לציין כי המלון נמצא בתפוסה מלאה החל מה 5.3.06, ועל כן לא נוכל לאשר הארכות שהייה".

משפחת קירשנזפט, בת 14 נפשות, נמצאת במלון מאז פינוי ביתם בנווה דקלים. המשפחה לא הגישה בקשה לקבל קראוון, "אנחנו חשים שמבזים אותנו, דורשים מאיתנו אישורים מגוחכים, משכן שלי ביקשו בנוסף לכל האישורים על כך שהתגורר במקום, אישור גם על חיבור לחברת החשמל, מה שמצריך אנשים לנסוע במיוחד לבאר שבע, להוציא אישורים מגוחכים שעולים גם כסף רב, החלטנו לא לשתף פעולה עם כל זה".

אך לדברי יגאל קירשנזפט, גם אם היו מגישים בקשה לקראוון, לא היו מקבלים קראוון עד היום, מדובר בעשר משפחות ברוכות ילדים, שלא יכולות לקבל את הקראווילה הרגילה בגודל של 60 מ"ר, וגם לא את הקראווילה המורחבת של 90 מ"ר. למשפחות כמותן הכינה המדינה את ה"אלמורים", שהם שני קרוואנים מחוברים, וכל המשפחות מלבדם הגישו בקשה לקראוונים, אך לכל המשפחות, שקיבלו כבר מכתבים מהנהלת המלונות שעליהם לפנות את החדרים בהם הם שוהים, הודיעו שהאלמורים עדיין אינם מוכנים.

מה מתכננות המשפחות לעשות, לדברי קירשנזפט, כל עשרת המשפחות החליטו שהם לא מפנים את החדרים שלהם במלונות, ועוברים למלון אחר.

"אני חש שיש כאן מחדל אחר מחדל, הרי יש להם את כל החומר על השולחן, המדינה ידעה לפני הגירוש את הכול על המתיישבים, הם לא יכולים בעצמם לראות ממתי אני גר בישוב, אנחנו צריכים להתבזות ולעבור ממשרד אחר למשנהו כדי לקבל את האישורים הללו, המנהלת לא יכולה לעשות זאת בעצמה?".

"יום של משפחה ברוכת ילדים כמו המשפחה שלנו במלון עולה לקופת המדינה 1000 דולר, עשר המשפחות עלו לקופת המדינה 2 מליון דולר מהגירוש עד היום, לא ידעו לפני הפינוי שאין קראווילות גדולות בניצן, לא יכלו להקים קראווילות גדולות יותר כמו ביד בנימין, גם באתר בניצן".

קירשנזפט פנה לח"כ מאיר פורוש, שפנה ישירות ליונתן בשיא, יו"ר המינהלת. וביקש את התערבותו, "צר לי, אך אינני מבין, הרי על-פי חוק, המפונים רשאים להגיש תביעה עד שלוש שנים מיום הפינוי וכך יוצא כי אין קשר בין הגשת תביעה לפיצויים לבין חובת המדינה לדאוג לקורת גג למפונים, מלבד הסבל, עוגמת הנפש והשהיה הממושכת בבית המלון כתוצאה מהפינוי, מדובר במשפחה בת 14 נפשות ששלושה מהם נפגעי טרור והם מתמודדים נפשית עם סבל בל יתואר, וכאמור עלינו לנסות להקל עליהם ולא להפך. לא ייתכן לזרוק משפחה לרחוב בסיבה המגוחכת הזו, הרי אתם במנהלת אמורים לדאוג להם לקורת גג ולא להתחשבן איתם בקטנות ולגרום להם סבל נוסף".

שולי, רמ"ט המינהלת בירושלים. הבטיח לח"כ פורוש שהמינהלת תסתפק במכתב ממזכירות היישוב שהמשפחה גרה בנווה דקלים משנת 1982, והיא זכאית ל"אלמור". חגי הוברמן דיווח בהרחבה בעיתון "הצופה" כי מיד אחר-כך אכן הגיע מכתב ממינהלת העקירה, בכא' שבט 19.2, שבו נכתב כי "על-פי הדיווח שבידינו, האלמור המיועד לכם בניצן יימסר היום, יום א' 19.2.2006 לחברת עמיגור, וחברת עמיגור אמורה לבצע בהם סקר ליקויים ראשוני. על-מנת שתהיו מעורבים באיבחון כל הליקויים הינכם מתבקשים ליצור קשר עוד היום עם מר עזרא חן, ולתאם איתו את הגעתכם לאתר. תהליך זה נועד לסייע באיתור מוקדם של ליקויים (אם ישנם) ויקצר את משך תיקונם". על המכתב חתומה "מינהלת סל"ע".

ביום רביעי שעבר נסע יגאל לניצן, לראות את האלמור המיועד לו. אכן, המתין אלמור כזה, שעל "פילר" החשמל כבר רשום שם המשפחה, קירשנזפט. כפי שהובטח, נכנס לאלמור לחפש ליקויים. נציג משרד השיכון, אדם בשם אריה, אמר לו: "יש לך עשר דקות לראות אם יש תקלות, כי אני ממהר. יש לי עבודה". לך תערוך בדיקה מקפת בקראוונים של 120 מ"ר בתוך 10 דקות. הוא הכין רשימת תקלות והשאיר אותם בידי האחראי במקום.

ההפתעה נחתה למחרת, בדמות מכתב נוסף מהמינהלת שבו נכתב: "הריני להודיעך כי בשעה טובה ביום ראשון בשעה 12:00 יימסר האלמור בניצן לעמיגור. הינכם מתבקשים להגיע למשרדו של עזרא חן בניצן לסקר ליקויים". וכאן בא המשפט המוחץ: "כיוון שעדיין לא טופלה זכאותכם לא יימסר לכם האלמור". גם על המכתב הזה חתמה מינהלת סלע.

"אנו חשים שמתעללים באנשים. אנחנו חיים באי ודאות גדולה, הילדים רוצים כבר להזמין חברים לבית, אנחנו לא יודעים איפה נהיה בסעודת פורים השנה" מסיים קירשנזפט.

ערוץ 7