מאה שנה אחרי נפילתו: החייל היהודי הובא למנוחות
כמעט 109 שנים לאחר שנפל במלחמת העולם הראשונה, הובא החייל הקנדי אלברט הנרי דטמולד למנוחת עולמים בקבורה יהודית מלאה, לאחר שמחקר היסטורי ממושך חשף את זהותו ואת מוצאו היהודי.
דטמולד נולד בט"ז בתמוז תרמ"ד (9 ביולי 1884) בהמבורג שבגרמניה למשפחה יהודית. בילדותו עבר עם משפחתו לאנגליה, ובגיל 18 היגר עם אחיו לקנדה, שם השתקע באזור רובלין שבפרובינציית מניטובה והחל לבנות את חייו החדשים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס בשנת 1916 לחיל המשלוח הקנדי ושירת בגדוד החלוצים ה־107. תפקידם של חיילי הגדוד כלל סלילת דרכים, חפירת תעלות והנחת קווי תקשורת עבור הכוחות הלוחמים – לעיתים תחת אש כבדה.
בכ"ז באב תרע"ז (15 באוגוסט 1917), במהלך קרב היל 70 – אחד הקרבות המרכזיים שבהם השתתף הצבא הקנדי במלחמת העולם הראשונה – נהרג דטמולד בעת שהניח קווי תקשורת בקו החזית תחת הפגזה כבדה. הוא היה בן 33 בלבד. גופתו לא אותרה לאחר הקרב, והוא הוגדר כאחד מחללי קנדה שמקום קבורתם אינו ידוע. במשך יותר ממאה שנה הונצח שמו באנדרטת וימי שבצרפת, המנציחה את חללי קנדה שלא נמצאו.
רק לאחר שנים של עבודת מחקר משותפת של היסטוריונים, ארכיאולוגים, מומחי זיהוי, אנשי צבא וגורמים נוספים, זוהו שרידיו. במסגרת המחקר נחשפו גם מסמכי הלידה שלו ומחקר גנאלוגי מקיף, שהוכיחו כי אלברט הנרי דטמולד נולד למשפחה יהודית.
אחת השאלות שעלו במהלך המחקר הייתה העובדה שבמסמכי הגיוס שלו לצבא הקנדי נרשמה דתו כ"פרסביטריאני" (אחד מזרמי הנצרות). לדברי הרב ד"ר נוטה גלוגאואר, הרב היהודי הראשי של הכוחות המזוינים בקנדה, לא ניתן לדעת בוודאות מדוע נרשמה דתו כך, אולם חוקרים מציינים כי בתקופת מלחמת העולם הראשונה היו חיילים יהודים שבחרו שלא לציין את יהדותם בשל גילויי אנטישמיות.
לאחר שהוצגו הראיות ההיסטוריות, פעל הרב גלוגאואר לכך שדטמולד יזכה לקבורה יהודית בהתאם להלכה ולמסורת. לאחר התייעצויות הוחלט לקיים טקס ששילב כבוד צבאי לצד טקס קבורה יהודי מלא, כדי להבטיח שזהותו היהודית לא תישכח גם לאחר יותר ממאה שנה.
טקס הקבורה נערך בט"ז בתמוז תשפ"ו – יום הולדתו של דטמולד – בבית העלמין הצבאי Loos British Cemetery Extension שבצרפת, סמוך לשדה הקרב שבו נפל. בטקס השתתפו משמר כבוד של הצבא הקנדי, נציגי ממשלת קנדה, ועדת בתי העלמין של חבר העמים, רבנים, חיילים, ותיקי צבא וכעשרים מחברי הקהילה היהודית בצפון צרפת. במהלך החלק היהודי של הטקס נאמרו קדיש, תפילת "קל מלא רחמים" ותפילות נוספות כמנהג ישראל.
בסיום דבריו כתב הרב גלוגאואר כי האירוע היה הרבה מעבר לתיקון של רישום היסטורי. "כל חייל ראוי שיזכרו אותו כפי שהיה באמת", כתב, והוסיף כי גם לאחר יותר ממאה שנה, העם היהודי ממשיך לפעול כדי להעניק לבניו את הכבוד והזיכרון הראויים להם.
מאפשרים לכם לקבל
