מי כתב את הקינות? תעלומת רבי אלעזר הקליר
בכל שנה, מיד אחרי קריאת מגילת איכה, מתיישב עם ישראל על הארץ ופותח את ספר הקינות. המילים העתיקות מחזירות אותנו אל החורבן, הגלות והאסונות שליוו את העם היהודי לאורך הדורות. בין הקינות חוזר שוב ושוב שם אחד: רבי אלעזר הקליר.
המסורת מספרת כי בשעה שהיה יושב וכותב את קינותיו הייתה אש מלהטת סביבו, הוא כותב על החורבן בכאב ובתיאורים חיים, כאילו ראה אותו בעיניו. כבר מאות שנים יהודים אומרים את מילותיו בתשעה באב, בתעניות ובתפילות החגים.
אלא שבעוד שאת המילים שלו כולם מכירים, על האיש שכתב אותן אנחנו כמעט לא יודעים דבר. מי היה רבי אלעזר הקליר? מתי חי? היכן התגורר? והאם ייתכן שהיה בכלל אחד התנאים המפורסמים שאנחנו מכירים מהמשנה?
החתימה שהסתתרה בפיוטים
אפילו את שמו אנחנו מכירים בעיקר בזכות רמזים שהשאיר בתוך יצירותיו. הקליר נהג לחתום את שמו באמצעות אקרוסטיכון – שיטה שבה האותיות הראשונות של השורות או הבתים מתחברות יחד למילה או למשפט.
בכמה מפיוטיו מופיעות חתימות כמו "אלעזר ברבי קליר" ו"אלעזר הקליר". אבל במקום אחר מופיע גם הצירוף המסקרן "קרית ספר".
האם זה היה מקום מגוריו? האם מדובר בכינוי לעיר שבה פעל? יש שהציעו לזהות את המקום עם טבריה, שהייתה מרכז גדול של תורה בארץ ישראל, ואחרים הציעו מקומות שונים. תשובה ברורה אין.
גם הכינוי "קליר" עצמו הפך לחלק מהתעלומה. בספר "הערוך" מובאת מסורת מרתקת הקשורה לילדותו. לפי המסופר, כשהיה רבי אלעזר ילד נתנו לו לאכול עוגה שעליה נכתבו פסוקים, כסגולה לפתיחת הלב לתורה. לאחר מכן נפתח לבו והוא גדל בתורה.
מאותה עוגה, לפי המסורת, הגיע הכינוי "קליר".
האם הקליר היה תנא?
יש מגדולי ישראל שסברו שרבי אלעזר הקליר אינו דמות אלמונית כלל, אלא אדם שאנחנו מכירים היטב מהתלמוד.
בעלי התוספות מביאים דעה שלפיה הקליר היה לא אחר מאשר רבי אלעזר ברבי שמעון, בנו של רבי שמעון בר יוחאי – אותו תנא שישב עם אביו במערה וניזון מחרובים. גם רבי חיים ויטאל מביא בשם האר"י הקדוש מסורת המזהה את הקליר עם רבי אלעזר ברבי שמעון.
לעומת זאת, הרשב"א מביא דעה אחרת ולפיה הקליר היה רבי אלעזר בן ערך, מגדולי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי.
גם על סגנון כתיבתו התעוררה מחלוקת. רבי אברהם אבן עזרא, שהיה בעצמו משורר ומגדולי המדקדקים, ביקר בחריפות את פיוטי הקליר. הוא הסתייג מהלשון המורכבת, מהמילים הנדירות ומהרמזים והמדרשים הרבים ששזר בתוך יצירותיו.
בקהילות ספרד אכן לא התקבלו רבים מפיוטי הקליר כפי שהתקבלו בקהילות אשכנז. לעומתו, האר"י הקדוש העניק חשיבות גדולה לפיוטיו, ובמסורת המקובלים נודע הקליר כפייטן בעל מדרגה מיוחדת.
מאפשרים לכם לקבל
