המחנך מכפר חב"ד שהרבי כינה “דער הושיעה את עמך”
דורות של תלמידים זוכרים את דמותו בכיתה, ותושבי כפר חב"ד הוותיקים עדיין זוכרים את קולו בתפילות ובחזרת הש"ץ • הרב אברהם מרדכי שמואל לידר ע"ה היה מחנך מסור, תלמיד חכם, גבאי ובעל תפילה שלא ביקש לעצמו גדולה – ונחרת בזיכרון החסידי כמי שהביא לרבי את הניגון “הושיעה את עמך” • לרגל יום היארצייט, ח' במנחם אב, מדור “זיכרון להולכים” חוזר אל דמותו ואל הצלילים שנותרו חיים גם שנים לאחר הסתלקותו
ישנן דמויות שלא החזיקו בתארים רשמיים, ובכל זאת הן חלק בלתי נפרד מזיכרונה של קהילה. די להזכיר את שמן, ומיד עולה תמונה של כפר חב"ד של פעם: התלמוד תורה בשנותיו הראשונות, בית הכנסת המלא מתפללים, תפילות הימים הנוראים והתוועדויות י"ט כסלו שבהן הניגון בקע ישר מהלב.
כזה היה הרב אברהם לידר ע"ה, שבמשך עשרות שנים היה חלק מנופו היומיומי של כפר חב"ד.
היום, ח' במנחם אב, מלאו י"ט שנים לפטירתו.
מירושלים לכפר חב"ד
הרב לידר נולד בירושלים ביום ה' באייר תרפ"ט, לאביו ר' יעקב צדוק לידר ולאמו מרת מרים לאה. אביו היה ממקורביו של האדמו"ר בעל ה“בית אברהם” מסלונים, ואמו הייתה בתו של הרב אברהם משה דובער פרידמן, מדייני עדת חב"ד בירושלים ומחסידי כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.
בשנות נעוריו למד בישיבות חברון, לומזא, פוניבז' ותורת אמת בירושלים. הלימוד השקוד בישיבות אלו ליווה אותו לאורך כל חייו, לצד החיות החסידית שהייתה טבועה בו.
לאחר נישואיו קבע את ביתו בכפר חב"ד הצעיר. באותן שנים הכפר עוד היה בראשית דרכו, והרב לידר היה מן האנשים שתרמו לבנייתו בשקט, בעבודה יומיומית ובנוכחות קבועה.
מחנך של דורות
במשך עשרות שנים שימש הרב לידר מחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד. ההוראה עבורו לא הייתה רק עבודה, אלא שליחות חינוכית להעמיד דור של ילדים עם יראת שמים וחיבור לרבי.
תלמידיו זכרו מחנך עם לב חם, שידע לדרוש רצינות ומשמעת, אך בעיקר ביקש להחדיר בילדים אהבת תורה, הנהגה חסידית ורגש בתפילה.
לאחר פטירתו פנו בני המשפחה לתלמידיו שלמדו אצלו לאורך השנים והזמינו אותם להשתתף בכתיבת ספר תורה לזכרו – ביטוי לקשר החם שנשאר שמור בלבו של כל תלמיד.
הקול של בית הכנסת
לצד עבודתו החינוכית, היה הרב לידר דמות מוכרת בבית הכנסת “בית מנחם”. הוא שימש גבאי, בעל קורא ושליח ציבור, ומסר שיעורים קבועים בכולל הזקנים שפעל במקום.
מתפללי בית הכנסת זכרו את תפילתו, במיוחד בשבתות ובחגים: תפילה ישרה, ללא ניסיונות להרשים, מתוך כוונה פנימית ופירוש המילות. במלאות שנה לפטירתו, כשנאספו בני המשפחה והידידים בביתו, הם סיכמו את דמותו בשלוש מילים קצרות: “המחנך, הגבאי והבעל מנגן”.
“זינגט עפּעס פון זמרת הארץ”
האירוע שנחקק במיוחד בזיכרון החסידי התרחש בחודש אלול תשכ"ב.
בעת ששהה ב-770, ביקש הרבי לשמוע ניגון מארץ ישראל: “זינגט עפּעס פון זמרת הארץ” (שירו משהו מזמרת הארץ).
הרב לידר פתח בניגון “הושיעה את עמך וברך את נחלתך” (שאימץ מהלחן של הרב ד"ר אברהם טברסקי). מאז אותה פעם הפך הניגון לחלק מההתוועדויות אצל הרבי, שפתח אותו בעצמו לא פעם ועודד את השירה.
מאז נהג הרבי לקרוא לרב לידר בחיבה: “דער הושיעה את עמך” – כינוי שליווה אותו מאז. באותה תקופה גם זכה לנגן לפני הרבי את הניגון “כד יתבין ישראל”.
בעלי המנגנים של כפר חב"ד
הרב לידר לא ראה את עצמו כזמר. הוא היה בעל מנגן חסידי, כזה שהניגון אצלו הוא ביטוי ללב ולנשמה. הוא לקח חלק בהקלטות ניחו"ח לשמירת הניגונים המקוריים, ובכפר חב"ד היה חלק ממקהלת התושבים שהובילה את השירה בהתוועדויות י"ט כסלו.
בתמונות מהימים ההם נראים חברי המקהלה עומדים יחד, בלי תפאורה ובלי גינונים – פשוט שרים מכל הלב, והקהל כולו מצטרף אליהם.
הניגון נמשך
הרב אברהם מרדכי שמואל לידר ע"ה נפטר בח' במנחם אב תשס"ז, בגיל 78. מסע הלווייתו יצא מביתו בכפר חב"ד לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, העיר שבה נולד.
שנים ניכרות חלפו מאז. התלמידים בגרו, הכפר גדל, אך כשנשמע הניגון “הושיעה את עמך”, עולה שוב דמותו של המחנך והחזן מכפר חב"ד, שזכה לנגן לרבי מתוך הלב.
“הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם”.
מאפשרים לכם לקבל
