לבד מול התנינים: סיפורו המצמרר של האי 'סאו טומה'
הטרגדיה שנשכחה: אלפיים הילדים שנחטפו ל"אי התמסחים"
מי שיגיע היום אל האי סאו טומה, אי טרופי זעיר בלב האוקיינוס האטלנטי, יראה בעיקר חופים לבנים, עצי דקל המתנופפים ברוח, מי טורקיז צלולים ומטעי קקאו ירוקים. קשה להאמין שפיסת גן העדן הזאת הייתה פעם זירת אחת הטרגדיות המצמררות בתולדות העם היהודי.
ביום תשעה באב אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, אך באותו תאריך ממש, בשנת רנ"ב, נחרבה גם יהדות ספרד המפוארת. רבבות יהודים גורשו מבתיהם, ובתוך שרשרת האסונות שאירעו בעקבות הגירוש מסתתר סיפור שכמעט ונשכח מן ההיסטוריה – סיפורם של אלפיים ילדים יהודים שנחטפו אל אי בודד שכונה לימים "אי התמסחים".
ילדים נקרעו מזרועות הוריהם
לאחר הגירוש נמלטו אלפי יהודים לפורטוגל בתקווה למצוא מקלט. מלך פורטוגל, ז'ואאו השני, הסכים לקבלם – אך תמורת תשלום כבד ולתקופה מוגבלת בלבד. כאשר חלפו החודשים והפליטים לא הצליחו למצוא יעד חדש, הכריז המלך כי הם הפכו לרכוש הכתר.
באותם ימים גילתה פורטוגל אי חדש סמוך לחופי אפריקה – סאו טומה. איש לא הסכים להתיישב בו. האי היה מבודד, פראי ומלא חיות טרף. ואז קיבל המלך החלטה מצמררת: לחטוף כאלפיים ילדים וילדות יהודים, בני שנתיים עד שתים-עשרה, ולשלוח אותם לשם כדי ליישב את האי.
אפשר רק לנסות לדמיין את הרגע שבו נקרעו הילדים מזרועות הוריהם – הורים שכבר איבדו את בתיהם, את רכושם ואת מולדתם, וכעת נאלצו להיפרד גם מילדיהם הקטנים שנשלחו אל הלא־נודע.
אחד המקורות המרתקים ביותר לפרשה הוא פירושו של דון יצחק אברבנאל לספר שמות. לדבריו, כאשר הגיעו הילדים אל האי, המתינו להם תמסחים – תנינים – שאיימו על חייהם. למרות גילם הצעיר הם נאבקו בהם, גברו עליהם, הקימו במקום יישוב, התחתנו והעמידו דורות של צאצאים.
לאן נעלמו הילדים?
אלא שכאן מתחילה התעלומה. מי שמבקר היום בסאו טומה לא ימצא בית כנסת עתיק, לא בית עלמין יהודי ואפילו לא שריד ברור לאותה קהילה. במשך מאות שנים ניסו חוקרים להבין: לאן נעלמו ילדי האי?
התשובה החלה להתגלות דווקא בארכיוני האינקוויזיציה. במסמכים עתיקים מופיעים דיווחים על יהודים שהגיעו מסאו טומה לאיטליה, והאינקוויזיטורים חושדים כי הם ממשיכים לשמור בסתר על מצוות היהדות. כמאתיים שנה לאחר מכן מופיעים בברזיל סוחרי סוכר המזדהים כיהודים מסאו טומה – עדות נוספת לכך שצאצאי הילדים הצליחו לעזוב את האי ולהמשיך לשאת עמם את מורשת אבותיהם.
גם במאה האחרונה נשמר זיכרון הסיפור. פרופ' משה ליבה, שכיהן כשגריר ישראל באזור, סיפר כי בעת ביקורו באי אמר לו אחד מבכירי הממשלה: "המתיישבים הראשונים שלנו היו ילדים יהודים".
ומה עם התמסחים שהעניקו לפרשה את שמה? כיום אין באי תנינים כלל, מה שמסתדר עם עדותו של דון יצחק אברבנאל שכתב כי הילדים הצליחו להתגבר עליהם. האי שהפחיד בעבר את יושביו הפך ליעד תיירות מבוקש, והסכנה נעלמה כמעט לחלוטין.
בתשעה באב, לצד האבל על חורבן בית המקדש ועל גירוש ספרד, ראוי לזכור גם את פרשתם של ילדי סאו טומה – אלפיים ילדים שנשלחו אל קצה העולם, אך על פי העדויות ההיסטוריות הצליחו לשמור על זהותם היהודית גם בתנאים הבלתי אפשריים ביותר. זהו עוד פרק מופלא של מסירות נפש יהודית, שההיסטוריה כמעט השכיחה – אך אסור לנו לשכוח.
מאפשרים לכם לקבל
