"הוא לא הבן שלי, הוא של הרבי": נס השחרור שמפעים לבבות
מאת: חני קוזלינר
במשך שנתיים שבהן בנו הוחזק בנו בשבי, אבי אוחנה חי בתוך סיוט מתמשך. הוא לא הצליח לישון, לאכול או למצוא רגע אחד של שקט. היום, הימים הקשים האלה הפכו לעדות חזקה על השגחה פרטית, אמונה פשוטה וקשר עמוק לרבי שהחזיק את השניים לאורך כל הדרך.
במהלך התקופה המפרכת הזו, האב העביר את ימיו בעיקר בתפילה. חודש בלבד אחרי שיוסף חיים נחטף, נסע אבי אוחנה אל הרבי בניו יורק ובילה שם 23 ימים רצופים בתפילות ובבכי.
באותם ימים הוא פנה אל הרבי ואמר מכל הלב:
"יוסף חיים הוא לא הבן שלי. הוא הבן שלך. אני מוסר אותו אליך, לידיים שלך. הוא לא בידיים של חמאס, הוא בידיים של הרבי".
האב התפלל ובכה על בימת הרבי ב-770 במשך ימים, והתחנן שיוסף חיים יחזור הביתה. שם הוא גם נדר נדר: ביום שבו בנו יחזור, הוא יביא אותו אל הרבי כדי להודות לו באופן אישי בכל מקום שבו התפלל עליו.
אחרי השחרור הניסי, האב אכן חזר עם יוסף חיים כדי לקיים את ההבטחה. אל יוסף חיים הצטרף חברו הקרוב, דניאל שרבי – מגיבורי פסטיבל הנובה, שיחד עם אחיו נלחם במחבלים במשך שעות, העניק טיפול רפואי והציל עשרות אנשים תחת אש.
החלום שהפך למציאות
בלילה שלפני הביקור המתוכנן באוהל של הרבי, אבי אוחנה חלם חלום מוחשי מאוד. בחלומו הוא ראה את הרבי מוקף במאות חסידים, כשעל הבימה מונח ספר תורה פתוח. אחרי שהרבי קרא לשני אנשים לעלות לתורה, הוא פנה ישירות אל האב ושאל אותו: "איפה הבן שלך, יוסף חיים? תביא אותו לעלייה לפני שהוא מגיע אליי". האב חיפש את בנו בתוך הקהל בבהלה, עד שראה אותו עומד ממש ליד הרבי. באותו רגע הוא התעורר.
למחרת, ביום חמישי, השניים הגיעו לאוהל. באורח פלא, יוסף חיים נקרא לעלות לתורה בדיוק בעלייה השלישית – בדיוק כפי שקרה בחלום של אביו בלילה הקודם.
במהלך הביקור באוהל אמר האב בהתרגשות רבה:
"אני רוצה שתדעו שהרבי יודע בדיוק מי מגיע אליו. שנתיים לא יכולתי לאכול או לישון. מבחינתנו העולם עצר והתנתקתי מהכול. הבן שלי היה אצל האויב, ובמבט לאחור אני לא מבין איך שרדתי. הדבר היחיד שהחזיק אותי היה התפילות כאן, והכוחות והאמונה שקיבלנו מהמקום הזה.
הרגשתי שהרבי נמצא מולי כל הזמן, צעד אחר צעד, בכל מקום שהלכתי אליו במשך השנתיים האלו. זה מה שנתן לי כוח, ועכשיו ברוך ה' זכינו לבוא ולהודות על הנסים הגדולים, להודות לרבי, ולהודות לכל מי שהתפלל על יוסף חיים. אני מסתכל על הבן שלי ואומר לו: אתה קריעת ים הסוף שלי.
כשרק הגעתי לכאן בהתחלה, בכיתי יומם ולילה במשך 23 ימים כדי שיוסף חיים יחזור, ועכשיו יש לי את הזכות לבוא ולהודות. אם הרבי לא היה הופך עולמות בשמיים, יוסף חיים לא היה כאן איתנו היום".
השניים קראו יחד את תפילת "נשמת כל חי" מתוך הודיה, והאב שיתף בסיפור מדהים על דולר שקיבל בעבר מהרבי.
הסימן המצמרר בדולר
כמה ימים אחרי שאבי אוחנה חזר מניו יורק לישראל, בזמן שיוסף חיים עדיין היה בשבי, הוא הרגיש שבור מאוד ומודאג. פתאום הוא נזכר בדולר של הרבי ששמר בארנק שלו. במהלך השנים הוא קיבל מהרבי 19 דולרים, אך את כולם חילק למשפחה וחברים ורק הדולר הספציפי הזה נשאר אצלו.
כשהוא מחזיק את הדולר האחרון, הוא ביקש מהרבי סימן לכך שבנו עדיין חי. כשהסתכל על התאריך העברי שהיה כתוב על הדולר, הוא נדהם לראות את המילים: י"ח בתשרי – האותיות י"ח הן ראשי התיבות של יוסף חיים, ומיד אחריהן המילה תשרי. המסר עבורו היה ברור: יוסף חיים חי!
הוא מיהר לבדוק בלוח השנה הלועזי באיזה תאריך הוא קיבל את הדולר הזה מהרבי בעבר. התאריך הלועזי היה ה-7 באוקטובר. באותו יום, שנים קודם לכן, הרבי העניק לו את הדולר ובירך אותו בברכה והצלחה. הגילוי הזה נתן לו את הכוח ואת האמונה להמשיך ולהחזיק מעמד בכל ימי השבי הקשים שבאו לאחר מכן.
סגירת מעגל בקראון הייטס
במהלך הביקור בשכונת קראון הייטס, האב והבן ביקרו בחדר השידורים המפורסם (WLCC). הרב מנדל אייזנבך הראה להם את רשימת האנשים מעיר מגוריהם, קרית מלאכי, שרבים מהם הם זיהו מיד כמי שהשתתפו והקשיבו לשידורים הללו לאורך השנים.
התחנה הבאה הייתה ביקור מיוחד בביתו של הרבי, שסגר עבורם מעגל מרגש. בתחילת ימי השבי, האב הניח כרטיסי תהילים עם תמונתו של יוסף חיים על הסטנדר (עמוד התפילה) בביתו של הרבי. הוא הביא את יוסף חיים לסטנדר והראה לו שהכרטיסים נשארו מונחים שם בדיוק באותו מקום לאורך כל התקופה, עד לאותו רגע. משם הם המשיכו לחדרו של הרבי ב-770 וקראו פרקי תהילים.
בי"ב בתמוז (חג הגאולה של הרבי הריי"צ), יוסף חיים הוזמן לדבר בפני קהל גדול שגדש את ה-770. בחדר שררה דממה מוחלטת כשהוא שיתף בקולו איך החזיק מעמד ושמר על האמונה שלו במהלך השבי:
"הייתי בתוך השיחים יחד עם עוד תשעה אנשים כשהמחבלים פתחו באש", שחזר יוסף חיים. "החזקנו ידיים, עצנו עיניים וצעקנו 'שמע ישראל'. הייתי בדיוק באמצע הקבוצה – והייתי היחיד ששרד. זה היה הנס הראשון. הבנתי שאם אני רוצה להתמודד עם המציאות הזו, שאני חי כנגד כל הסיכויים, אני חייב להאמין בהשגחה פרטית.
ברגע שאמרתי לבורא עולם שזו השגחה פרטית שמשאירה אותי בחיים ולא סתם יד המקרה, התחלתי לראות נסים גלויים בכל יום".
כעת, אבי ויוסף חיים מקדישים את הזמן שלהם כדי לשתף את סיפור האמונה וההתמודדות שלהם עם קהילות ברחבי העולם, במטרה לחזק אנשים אחרים שעוברים אתגרים וקשיים משלהם.
מאפשרים לכם לקבל
