הטעות שלא היתה טעות / שיתוף אישי מיוחד ממנדי ג'רופי
ר' מענדי ג'רופי
בליל שישי שעבר ישבנו כמה חברים ללמוד. תוך כדי הלימוד עלתה שיחה על מעלת הצדקה, ונזכרתי בשיחה מיוחדת של הרבי.
הרבי מעניק שם עצה מופלאה: לתת צדקה לאדם שמעולם לא ראית, שאינך מכיר, ושגם לא יוכל להחזיר לך טובה. חסד נקי, ללא שום חשבון. ואז יכול יהודי לעמוד לפני הקב"ה ולבקש: ריבונו של עולם, כשם שנהגתי אני בחסד ללא תנאים וללא חשבונות כך נהג גם אתה עמי ועם בני ביתי.
גיסי, ששמו אלכס, ישב איתנו, וביקש שאשלח לו את צילום השיחה. שלחתי. רק ששלחתי לאלכס הלא נכון...
במקום לגיסי, ההודעה הגיעה לאלכס אחר - חבר ותיק, יהודי יוצא רוסיה, נגן חצוצרה. עבדנו יחד במשך שנים.
הוא אינו קורא עברית, ועובד כשומר בבית ספר.
כשמנהלת בית הספר התקרבה לכיוונו, הוא ביקש ממנה לתרגם עבורו את מה ששלחתי.
היא קראה את דברי הרבי.
עצרה. התרגשה. וביקשה שישלח לה את התמונה.
חלף שבוע.
בשבוע שעבר, בשעת בוקר, מוקדם מאוד, הטלפון מצלצל.
"שלום מנדי... אני חייב לספר לך משהו".
אלכס סיפר לי שהמנהלת ניגשה אליו בבוקר ואמרה לו שמאז שקראה את דברי הרבי, החליטה לעשות בדיוק את מה שהרבי מציע: היא נתנה צדקה לאדם שאינה מכירה, ולאחר מכן ביקשה מהקב"ה שינהג גם עם בתה בחסד שאין בו חשבונות.
בתה מתמודדת עם אנורקסיה.
ואז, בקול נרגש, היא אמרה לו: "אני לא יודעת איך להסביר את זה... אבל מאז השבוע שעבר חל שיפור עצום במצבה - שינוי שלא ראינו קודם".
כשהסתיימה השיחה עמדתי דומם.
חשבתי לעצמי...
אני בכלל לא התכוונתי לשלוח את ההודעה אליו.
זו הייתה טעות.
לפעמים הקב"ה מוליך מסר דרך לחיצה אחת על כפתור "בטעות", כדי שיגיע בדיוק אל הלב שהיה זקוק לו.
"מה' מצעדי גבר כוננו".
מאפשרים לכם לקבל
