בר מצווה ופדיון הבן בשבוע אחד: "המרתון היהודי" של אחמד
לאחרונה התפרסם סרטון מרתק ומטלטל בנושא הנחת תפילין ליהודי בשם אחמד. הסרטון נקרא בשם "היה אכפת לו שהוא יניח היום" – סיפורו של דותן לוי. מטעמים שונים ומשונים הוטל איפול על הסרטון, והוא נמחק מהמדיה הציבורית. ואף שרציתי להעביר לכם אותו כפי שהוא, אבל האחריות שלא לגרום נזק לאיש גוברת על רייטינג. ועל כן, אסתפק בהעתקת המלל שרץ ככיתוביות לאורך הסרטון. ואף שאינה דומה שמיעה וקריאה לראייה, אבל גם הקריאה של הסיפור די עוצמתית, שווה וכדאית. ולהעיר כי הרב אייזנבך המוזכר בסיפור זה הוא לא אני, אלא בן דודי השליח, הרה"ח הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי לקרית מוצקין.
וזה סיפור הדברים: שמי דותן לוי, בן 47 מקרית מוצקין, נשוי לסיוון ואב לשישה. אני ואשתי התחלנו יחד את תהליך התשובה. התפללתי אצל הרב אייזנבך ב"נתיב גנים", הקהילה הנפלאה שם. קהילה מאוד מאוד לבבית, אנשים שאוהבים אחד את השני, תמיד מחייכים ומאירים פנים. ומאוד התחברתי למסרים שהרב אייזנבך העביר כל שבת, כל יום, כל השבוע – של הרבי. שכל פעולה עם יהודי, כל מעשה טוב, הוא חשוב. כל מעשה בשביל מישהו אחר הוא חשוב. ובעצם, הוא אומר את זה וגם נותן דוגמה אישית, הוא חי בשליחות של הרבי.
אני עובד בחברת 'אנבידיה', חברה קטנה. אני מנהל קבוצה של ממציאים. החבר'ה שלי ואני יושבים וממציאים את הטכנולוגיה הבאה. ולפעמים זה מאוד מסובך, וצריך להסביר לאנשים בצד השני איך משתמשים בזה ומה עושים עם זה, כי זה לא תמיד ללחוץ על כפתור. בערך לפני שש שנים, היו אלה ימי הקורונה, והנה מודיעים לי שפייסבוק רוצה את אחת ההמצאות שלי, וצריך להדריך אותם איך משתמשים בזה. ובגלל הקורונה עושים את הכל בשיחות וידאו. מתחילים בעצם צוות שלי מול צוות של פייסבוק לעבוד אחד מול השני להטמיע את הטכנולוגיה. את הצוות של פייסבוק מוביל אמריקאי בשם אחמד, אמריקאי ממוצא ערבי. ואני בווידאו לא מסתיר שאני יהודי, אז יש מאחוריי בדרך כלל ספרי קודש, יש מאחוריי בדרך כלל חנוכייה, עובר ילד עם כיפה... רואים שאני יהודי.
אחרי כמה מפגשים עם הצוות של פייסבוק, יום אחד, באחד המפגשים, אחמד אומר לי: "תשמע, אני רוצה לספר לך משהו שהצוות שלי לא יודע, ואני בעצם שואל את עצמי, אני אפילו לא יודע למה אני מספר לך את זה". אמרתי לו: "נו?" הוא אומר לי: "I am Jewish (אני יהודי)". אמרתי לו: "אחמד, איך אתה יהודי?" אז הוא אומר לי: "תשמע, אמא שלי הייתה יהודייה במדינה ערבית. היא התאהבה במוסלמי, שתי הקהילות הוקיעו אותם, והם ברחו לאוסטריה. אני גדלתי באוסטריה בלי זהות, בבית לכאורה בלי דת. ובגיל 12 ראיתי את אמא שלי מדליקה נרות. לא ידעתי מה זה, שאלתי אותה, התחיל ויכוח בבית, ובעצם גיליתי שאני יהודי".
יום אחרי השיחה הזאת, שנפלה עליי פצצה שאחמד הוא יהודי, אני פוגש את הרב אייזנבך אחרי הרבה חודשים שלא נפגשנו. "אתה תמיד יש לך סיפורים", הוא אומר לי, "תספר לי משהו". אני מספר לו את הסיפור הזה, טרי מאתמול בערב. הוא אומר לי: "אני ממהר, סיפור מדהים, אתה חייב שאחמד יניח תפילין", והלך. רציתי להסביר לו שזה לא שייך – איזה תפילין, הוא לא יודע מה זה קריאת שמע בכלל, מה זה שבת, מה זה תורה, מה זה כלום. שבועיים אחרי זה, שוב פגשתי את הרב אייזנבך בלוויה. דבר ראשון שהוא אומר לי, לא אמר לי שלום, רק שאל אותי: "תגיד, אחמד הניח תפילין?" אמרתי בליבי, אני אנצל את ההזדמנות, אני אסביר לו שזה לא שייך. ואני מספר לו, והוא מסביר לו שזה כן שייך, ושזה חשוב, ושהרבי ציווה לדאוג לכמה שיותר שיהודים יניחו תפילין. אז אמרתי לו: "אין לי איך לעשות את זה". אז הוא אמר לי: "אתה תמצא!"
בהשגחה פרטית, באותו יום מודיעים לי שאפשר לטוס – אחרי שנים של קורונה שלא טסנו, אנחנו טסים לקליפורניה. ובערב, בשיחה עם אחמד, הוא מספר לי שיש לו בעיות עם אשתו. אני אומר לו: "אתה יודע מה? אתה צריך עזרה רוחנית, לא עזרה גשמית". אמרתי לו: "תשמע, הודיעו לי שאני טס, עוד שבועיים אני אצלך. אני אקנה תפילין, אני אביא לך, נניח ביחד". הוא אומר לי: "מעולה, כמה זה עולה?" אמרתי לו: "300 דולר". הוא אומר לי: "אני בפנים, תדאג לי".
אני מתקשר למוכר תפילין, מספר לו את הסיפור. הוא אומר לי: "תשמע, סיפור מרגש, אני מתרגש מאוד, אבל לא שייך 300 דולר. אני מוכן אפילו לתת קצת צדקה ממני, זה 800 דולר ומעלה. מה עושים?" אמרתי לו: "אל תדאג". התקשרתי לרב אייזנבך, חשבתי שהוא יחזק אותי, אני אשלים את זה מכיסי, לא קרה כלום. אני מתקשר לרב אייזנבך, אני מצפה לקבל חיזוק. הרב אייזנבך אומר לי: "רגע, אני לא מבין, אחמד הסכים להניח תפילין?" אמרתי לו: "כן". אומר לי: "אז למה לא היום?" אמרתי לו: "איך היום? לא ראית שיש השגחה פרטית? הודיעו לי שאני טס, אני עוד שבועיים שם, זה הכל מסתדר". הוא אומר לי: "אם הוא הסכים להניח תפילין, הוא צריך להניח היום".
הרב אייזנבך הוא שליח אמיתי של הרבי, והוא ידע שלהרבי חשוב שיהודי לא יישאר בלי תפילין. אז מה, הוא יפסיד את היום? הוא יפסיד את מחר? כל יום הוא חשוב, וכל יהודי הוא חשוב, והיה אכפת לרב אייזנבך מהיהודי הזה שהוא לא פגש בכלל. היה אכפת לו שהוא יניח היום, ודחק בי לעשות את זה היום. הוא אומר לי: "תתקשר לשליח בעיר שלו".
אני מתקשר לשליח, עונה לי הרב אהרן קונין, שליח הרבי בלוס גאטוס, קליפורניה. אני מספר לו את הסיפור, הוא אומר לי: "תקשיב, אתה לא מבין אפילו כמה הסיפור שלך מרגש. היה לנו מבצע בברוקלין, מישהו תרם זוגות תפילין ליהודים מתקרבים. אני קניתי 21 זוגות לקהילה שלי, נשאר לי זוג אחד. אתה יודע כמה עולה זוג? 300 דולר. הזוג הזה מחכה פה לאחמד".
אחרי 40 דקות, שולח לי הרב קונין תמונה של אחמד עם תפילין מעוטרות בראשו. אני לא יודע להסביר את הרגע הזה. זה היה יום רביעי, השעה הייתה 7 בערב שעון ישראל, 10 בבוקר שעון קליפורניה, וראיתי יהודי שהניח תפילין פעם ראשונה בזכותי. הייתי שליח לדבר גדול.
שבועיים אחרי זה טסתי לקליפורניה כמובטח. הנחנו תפילין ביחד, התחבקנו. יום למחרת דאגנו לבר מצווה בבית הכנסת, ועשינו לו גם פדיון הבן. ברית מילה ברוך השם לא היינו צריכים, הוא כבר עשה ברית מילה במדינה ממנה נמלט. והשם שלו בישראל: אדם בן הגר. (שירה: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אמן. סימן טוב ומזל טוב...")
אני מאוד מאוד התפעלתי מהסיפור הזה, ועם אחמד – אדם – מאוד מאוד התחזקתי איתו, והוא התחיל ללמוד ברוך השם על היהדות שלו ולברר, ובעזרת השם הוא יתקדם הלאה, הלאה. כשאתה מתבונן, אתה מבין כמה הרבי השפיע על העולם. בעצם שלושה שליחים של הרבי מעורבים פה במעשה המדהים הזה של "לא ידח ממנו נידח", להחזיר יהודי לכור מחצבתו. הרב קונין, השליח מקליפורניה, והשליח השני זה הרב אייזנבך שעזר לי למצוא את השליחות שלי – להניח לאחמד תפילין, שאחמד ידאג ויניח תפילין כנראה לראשונה בחייו, ויעשה בר מצווה ויעשה פדיון הבן. ואני, אני לא מוניתי לשליח רשמי של הרבי, אבל עשיתי שליחות בשביל הרבי.
אני מאוד מתחבר לעניין הזה שלרבי היה אכפת, רואים את זה בכל הפעולות שלו, שהוא שלח שלוחים ודאג לילדים, אפילו שלח אנשים בשביל יהודי אחד שידע שנתקע בלי מצות או בלי תפילין באיזה מקום בעולם. ולרגע, אם אתה קורא את הסיפורים האלה, הרגשתי פתאום שליח כזה. אני מצאתי יהודי ששכח שהוא יהודי, ונזכר בזכותי שהוא יהודי, ועשיתי לו שליחות, חיברתי אותו לתפילין. ויש לו תפילין, הוא מניח תפילין, הוא יודע שהוא יהודי, הוא מרגיש קצת יותר מה זה להיות יהודי. ברוך השם, זכיתי. הייתה לי הזכות לעשות את השליחות הזאת, שליחות מדהימה שתישאר ותלווה אותי כל החיים, היא נותנת לי כוח. לי ולאדם.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com או בווצאפ: 052-2711532
מאפשרים לכם לקבל
