"כולו קודש לרבי": הרב וילהלם מספר על חותנו הרב בלוי ע"ה
פטירתו של הרב טוביה בלוי ע"ה, מזקני רבני חב"ד ודמות ייחודית ורבת פעלים, הותירה חלל עמוק בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. הרב בלוי, שהיה לוחם עז למען ענייניו של הרבי, תלמיד חכם עצום וחסיד בעל שיעור קומה, ניצב לאורך עשרות שנים בצמתים המרכזיים והחשובים ביותר של הפעילות הציבורית וההסברתית של חב"ד באר. הקןדש.
להאזנה לריאיון המלא >
בראיון מיוחד עם חתנו, הרב אליהו וילהלם, מנכ"ל ישיבת 'אהלי תמימים' בכפר חב"ד, עולה קווים לדמותו הייחודית של מי שכל חייו סבבו סביב הרבי. הרב וילהלם מדגיש כי קשה מאוד להגדיר אדם שהיה פעיל בכל כך הרבה תחומים, ומציין כי הרב בלוי היה "איש אשכולות, מה שנקרא היום, בכל תחום שתיגע היה לו מה לומר ומה לעשות".
אחד המאפיינים הבולטים ביותר בדמותו של הרב בלוי היה הביטול המוחלט שלו לרבי וחוסר הרצון להבליט את עצמו או לזכות באהדה אישית. על פי עדותו של חתנו, הרב בלוי "אף פעם לא שיווק את עצמו, הוא בכלל יהודי שלא חשב על עצמו כמעט. הוא ראה את כל חייו מוקדשים למען הרבי". התמסרות זו החלה כבר מגיל צעיר מאוד, כאשר גילה את החסידות, ומאז ועד לימיו האחרונים הקדיש את כל כוחותיו לרבי כפשוטו.
הרב וילהלם מציין כי מפעלו של חותנו נשא פירות אדירים שניתן לראותם עד היום: "יש בירושלים מאות ואלפי אנשים שהתקרבו לחב"ד, רבים ישירות דרכו ורבים מאוד כבר סוג של נכדים". מפעל בולט במיוחד היה מוסד 'בית חנה' בירושלים, שבו הרגישו התלמידות קרבה עצומה אליו. בזכות פעילותו שם הוקמו בתים חב"דיים רבים, וגם תלמידות שלא נישאו בסופו של דבר לחסידי חב"ד נותרו קשורות ומחוברות לרבי בזכותו.
סיפור התקרבותו של הרב בלוי לחב"ד שוזר בתוכו את ההיסטוריה המורכבת של היישוב הישן בירושלים. הרב בלוי הגיע ממשפחה ירושלמית מפוארת ושורשית מאוד, משפחת בלוי המיוחסת, ובצעירותו עבר בין חסידויות שונות בחיפוש אחר דרכו הרוחנית, עד שגילה את הרבי והתחבר אליו בלב ונפש. בשל הרקע המשפחתי והחברתי הנוקשה בירושלים של אותם ימים, ההתקרבות לחב"ד לא הייתה דבר פשוט או מובן מאליו.
הרב וילהלם מספר כי "הייתה לו אפילו בעיה בתחילת הדרך עם המשפחה שלו בזה שהוא התקרב לחב"ד". בשל החשש מתגובת ההורים והסביבה, הרב בלוי לא יכול היה להרשות לעצמו לקבל את מכתביו של הרבי ישירות לביתו. כדי לפתור זאת, הוא נקט בצעד יוצא דופן לאותם ימים: "הוא רכש תא דואר בזמנו, לקנות תא דואר בחור צעיר שירכוש תא דואר זה גם היה משהו מיוחד, רכש תא דואר מיוחד רק בכדי שהוא יוכל לקבל מכתבים מהרבי לא הביתה".
דרכו הייחודית של הרב בלוי באה לידי ביטוי גם בנישואיו; בתקופה שבה ההורים היו מסכמים את כל פרטי השידוך ומפגישים את הזוג רק לצורך סגירה, הרב בלוי נעלם. המשפחה חיפשה אותו בכל מקום ולא מצאה, עד שאחיו המבוגר, הרב עמרם בלוי, הציע לחפש אותו ב'תורת אמת' משום ששם לב כי לאחרונה הוא מתעניין בחב"ד. כשהגיעו לשם, מצאו אותו יושב בהתוועדות חסידית, דבר שסימן את תחילת דרכו הרשמית והגלויה בחסידות.
לצד תקיפותו הציבורית ומאבקיו האידיאולוגיים, הרב בלוי היה אדם בעל עולם רוחני פנימי מופשט, שהיה מנותק לחלוטין מעניינים גשמיים. חתנו מספר כי הציבור הכיר אותו בעיקר דרך מאמריו הנוקבים ותפקידו המרכזי בעיצוב היחסים בין חב"ד למגזר הליטאי בתקופות סוערות, שבהן עמד בראש החץ והוביל לקו לפיו חסידים צריכים להתנתק מהשפעות ליטאיות ולהתחבר באופן מלא לחב"ד. בשל כך, הציפייה הייתה לפגוש אדם קשוח וקנאי, אך המציאות בתוך המשפחה הייתה הפוכה לחלוטין.
"כשנכנסתי למשפחה פתאום התברר לי שמדובר בבנאדם רגיש לגמרי, חם, אוהב, מדבר בשפה אחרת ממה שהוא יכול להיות מתואר כשקוראים את המאמרים שלו והדברים האלה, זה היה משהו כאילו פער מאוד, כן, מאוד", משתף הרב וילהלם. הוא מוסיף כי הגשמיות לא תפסה כל מקום בחייו של הרב בלוי, וכי הוא מעולם לא ביקש או התערב בענייני מזון: "הוא אף פעם לא ביקש אוכל, אשתו, זה לזכותה יאמר, שהיא תמיד הגישה לו את האוכל וזהו, אבל הוא אף פעם לא אמר למה הוא רוצה לאכול. כשהיו שואלים אותו 'מה אתה אוהב? מה אתה רוצה לאכול?' הוא היה אוהב לומר 'תשאלו אותה, אני לא יודע, מה שהיא תביא זה בסדר'. הוא היה איש רוחני". יחד עם זאת, הרב וילהלם מדגיש כי להבדיל מאנשי רוח המנותקים מהעולם, הרב בלוי היה מחובר לחלוטין למציאות, החזיק בדעה מוצקה בכל תחום וידע בדיוק מה צריך לעשות, אך ברמה האישית – הצרכים הפיזיים פשוט לא עניינו אותו.
פרק מפואר נוסף בחייו של הרב בלוי הוא מפעלו הספרותי האדיר, שזכה לעידודים יוצאי דופן מהרבי. הרב בלוי ניחן בכישרון כתיבה נדיר, אותו ניצל במלואו לטובת הפצת מעיינות החסידות והגנתה. הרב וילהלם חושף כי המפנה הגדול בעיסוקו הספרותי של חותנו התרחש לאחר ביקור אצל הרבי: "הרבי נתן לו עוד דולר ואמר לו שזה בשביל הספרים שהוא מוציא, ומאז הוא התחיל לכתוב ספרים". הרב בלוי כתב והוציא לאור עשרות ספרים בתחומים רבים ומגוונים, כולל פרויקטים מונומנטליים כמו עריכת ביטאון חב"ד, הוצאת אלבום 'הרבי' לרגל יום הולדתו ה-70 של הרבי, ועבודת העריכה המוערכת של סדרת 'תורה שלמה'. גולת הכותרת של עבודתו עבור הרבי הייתה תרגום מכתבי הקודש מאידיש ללשון הקודש. הרבי סמך עליו לחלוטין שיבצע את המלאכה בדיוק המרבי. המכתבים המתורגמים היו נשלחים לרבי, חוזרים עם תיקונים, ולאורך השנים למד הרב בלוי באופן מעמיק את כוונתו המדויקת של הרבי ואת הדרך הנכונה לתרגם את דבריו. הרב וילהלם מסביר כי עבודת התרגום והעריכה של דברי הרבי, ובמיוחד בפרויקטים כמו 'תורה שלמה', לא הייתה טכנית בלבד אלא דרשה מאמץ מחשבתי עצום: "זה לא רק מה שהרבי כתב, זה חסידים שונים כתבו את מה ששמעו, והוא אמר לי אז שצריך בעצם כשלומד את זה צריך לחשוב מה, מה הרבי התכוון לומר, לא לתרגם את המילים אלא לתרגם את המחשבה, וזה דבר לא היה פשוט בכלל". מפעלו הספרותי הבלתי נתפס השאיר אחריו נכסי צאן ברזל לדורות, וביניהם סדרת 'לקט ופנינים', עדות חיה לשקידתו ולאהבתו המוחלטת לרבי ולתורתו.
מאפשרים לכם לקבל