כך הכריע הרב טוביה בלוי ע"ה את שידוך הוריי / טור פרידה
הרב אליהו שוויכה
בצער רב התעוררנו כולנו הבוקר בשמיעת הבשורה על פטירת האי גברא רבא, הגאון החסיד הרב טוביה בלוי ע"ה.
על אף גדולתו והיותו איש ספר, הוא היה איש נלבב ומיוחד. בכל שיחה עמו תמיד התענין בכנות רבה בשלומי ובשלום משפחתי, רצה לשמוע באמת מה שלומי ועודד אותי להמשיך לכתוב תוך כדי שהוא מציין שהוא קורא את זה.
הוא היה כה נלבב ומיוחד, שלאחר פטירת אחיו הרב עמרם, שזכיתי להיות עמו בקשר, כתבתי מילים על אודותיו לעיתון כפר חב"ד, בתגובה הוא התקשר אליי להגיד תודה אישית על הפרסומים וציין שרבים כתבו על החסד של ר' עמרם, ולכן הוא מודה על הארת צדדים נוספים באישיותו הרבה.
הקשר שלי עמו התחיל לפני עשרים שנה, כשלמדתי בישיבת תות"ל המרכזית בכפר חב"ד, היה באותו זמן פולמוס על דעת הרבי בברכת הכהנים בארץ הקודש, באותו הזמן כתבו בהתקשרות עדות בשם ראש ישיבתנו הרב יעקב דב ע"ה כץ, ניגשתי עם זה לרב כץ והוא הכחיש את זה מכל וכל, ולאחר מכן סיפר לי מה שהוא שמע מהרב של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן ע"ה גרליק ששמע בנושא זה מהרבי.
פירסמתי את הדברים בקובץ הערות התמימים של כפר חב"ד, ומה רבה הייתה התרגשותי שזמן קצר אחרי זה יצא לאור פרדס חב"ד בעריכתו של הרב טוביה בלוי, והוא ציין את הדברים האלו בשמי. לבחור צעיר שגדל על שמו של הרב טוביה בלוי בספרי תרגומיו השונים, זו הייתה התרגשות גדולה.
מאז נוצר בינינו קשר מפעם לפעם, בכתיבה או בטלפון. והוא תמיד עודד.
במשך שנים שמעתי מאמי שתחיה על דמותו האגדית כמנהל, כיצד חינך אותן ובנות רבות בירושלים להתקשרות לרבי, ללימוד תורה מתוך ערכים, כיצד בית ספר שלו היה בית חב"ד שקירב בנות כה רבות לאור החסידות ואורה של חב"ד.
מופת מיוחד מהרבי היה בשידוך הוריי הקשור אליו:
כשהציעו לאבי שיחי' את השידוך עם אמי שתחי' הוא לא רצה לעזוב את בית חיינו, הוא אמר לשדכן הרב מאיר הארליג, שאם היא מעוניינת, ניתן להיפגש כאן.
אמי כתבה על זה לרבי, המענה הגיע אליהם ביום ערב פסח בבוקר. הרבי כתב: "בכל הנ"ל כעצת ההנהלה. אזכיר על הציון". סבא שלי, הרב שמעון גד ע"ה אליטוב, קיבל את המענה, ירד לשרוף מהר את החמץ ונסע במהירות לידידו הרב טוביה בלוי מנהל בית חנה בירושלים ושאל את עצתו.
הרב טוביה בלוי ענה לו בפליאה, ראה איזה השגחה פרטית שהרבי אמר לשאול אותי. בדיוק אתמול קיבלתי שיחה מהרב לבקובסקי מהישיבה ב-770 בקשר להצעה הזו וממנו שמעתי על הבחור הזה, אם כן לדעתי עליכם לנסוע.
מיד לאחר חג הפסח כתבו לרבי שוב, שהנהלת בית חנה אומרת אכן להתעניין בהצעה ולנסוע לחצרות קודשנו. ועל כך קיבלו את תשובת הרבי ביום שישי ערב שבת פרשת שמיני כ"ה בניסן: הרבי סימן בעיגול את המילים: הנהלת בית ספר דבית חנה הציע לה, וכתב: "ותעשה כן. אזכיר על הציון".
על ידידותו העמוקה עם סבי שמעתי גם מסבי וגם ממנו, כיצד, יחד היו עובדים בחינוך חב"די בירושלים והתעסקו יחד בתרגומי שיחות הרבי לעיתון שערים בזמני ההפסקות בין הלימודים.
בשנות הרבנות של סבי בארגנטינה היה הרב טוביה בלוי שולח לו מכתבים מלאי חיבה ותוכן מהנעשה בשדה חב"ד באה"ק.
יום לפני פטירתו של סבי ישבתי עמו והוא התעניין אצלי בשלום הרב טוביה בלוי, ושוחחנו עליו. לאחר פטירתו של סבי שוחחתי עם הרב טוביה והוא הכתיב לי מאמר לזכרו של סבי לעיתון כפר חב"ד, משם לקחתי כמה קטעים שאפשר מהם לראות גם על דמותו:
נלבב לאיש רעים
המחצית הראשונה של שנות היו"ד.
ישיבת "תורת אמת", במשכנה אז, רחוב מאה שערים 120, היוותה מוקד המרכזי של ליובאוויטש (דו"ק: "ליובאוויטש" לאו דווקא "חב"ד", כאשר הדגש הוא על התקשרות לרבי), בירושלים עיר הקודש.
כיוון שלתורת אמת דאז לא הייתה פנימיה, משום שהיא שירתה רק תלמידים ירושלמים, לא היו בה סדרי לימודים ביום שבת, אבל היו בה גם היו, גם ביום שבת קודש ובמועדים, חיים חסידיים תוססים, של תפילות והתוועדויות, כאשר המשתתפים היו עשרות צעירים, בני משפחות ירושלמיות וותיקות של הישוב הישן שזכו להתקרב לאורו הגדול של כ"ק אדמו"ר זי"ע.
גם מתי מספר הירושלמים שלמדו בישיבת תומכי תמימים בלוד, עשו את שבת החופשה שלהם בתורת אמת, ותרמו במידה רבה לתוכן חסידי של השבת בהיכל הישיבה.
שם ואז זכיתי להכיר לראשונה את הגה"ח רבי שמעון אליטוב זצ"ל. הוא בלט בשתי תכונות מרתקות: היווה תופעה מעניינת בלתי שגרתית של בחור ספרדי דובר אידיש רהוטה כיליד רוסיה מבטן ולידה. תכונה נוספת איפיינה את רבי שמעון כבר אז, היה הוא צעיר שלא מש החיוך מעל פניו, והקרין חיבה ושמחה מלא חופניים.
שתי מעלות אלה, הביאה אותנו, אבדלח"ט, לשותפות רבת שנים בעבודת הקודש, מלאכת שמים, של הפצת המעיינות בין שומרי מצוה ולומדי תורה, במרחבי הישיבות הקדושות בירושלים הקדושה.
.. גם בעיסוקו בחינוך על טהרת הקודש, (גם בזה זכיתי לשותפותו), עמדה לו תכונה נפלאה של הקרנת שמחה וחיבה לזולת, בהצלחה בלתי רגילה בתחום זה.
.. באופן טבעי, החיבה שרחש לזולת הביאה אהבה אליו כמים הפנים לפנים, כך גם כותב שורות אלה נשבה בקסמו, במשך עשרות שנים, העונג היה לי כל אימת שנוצר קשר בינינו מסיבה זו או אחרת.
(ובלשון שהוא סיים את מאמרו): אין ספק, ששמו של רבי טוביה בלוי חרות בדפי זהב של מלאכת הקודש של הפצת המעיינות, שהביאה ומביאה להתגלות המלך המשיח בגאולה השלימה בקרוב ממש.
מאפשרים לכם לקבל
