תגלית מסקרנת: האם נמצאה תולעת השמיר של שלמה המלך?
השנה היא תשע"ט. משלחת מחקר מיוחדת מאוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון מגיעה אל נהר אבטן שבפיליפינים – נהר טרופי המתפתל בין יערות גשם צפופים ומערות תת-מימיות. מתחת לפני המים מסתתר עולם שלם שכמעט לא נחקר: סלעים עתיקים, נקיקים צרים ויצורים נדירים. במהלך אחת הצלילות מבחינים החוקרים בממצא יוצא דופן.
בתוך אחד מסלעי הענק חי יצור קטן ומסתורי, שמצליח לעשות דבר שנראה בלתי אפשרי: הוא קודח בתוך הסלע ומפלס בו מנהרות כאילו היה עשוי עץ רך.
התולעת הקטנה הציתה את דמיונם של רבים, וההשוואה לתולעת השמיר שליוותה את בניית בית המקדש הראשון הייתה מתבקשת. רבים שאלו את עצמם: האם ייתכן שאלפי שנים לאחר חורבן הבית נמצאה תולעת השמיר של שלמה המלך?
בלב סיפור בניין בית המקדש מסתתרת ברייה מסתורית אחת, שהצליחה לסקרן דורות שלמים – השמיר.
בעת בניין הבית לא נשמע קול של פטיש או גרזן, כפי שמתאר זאת הפסוק: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ."
אבל אם כך, כיצד סותתו אבני הענק שמהן נבנה הבית?
כאן נכנסת לתמונה תולעת השמיר.
היא מתוארת כתולעת זעירה בעלת כוח מופלא. היא לא חצבה, לא קדחה ולא הכתה באבן. די היה שתעבור על גביה – והסלע היה נבקע בדיוק מופלא. באותה דרך נחרטו גם שמות שבטי ישראל על אבני החושן, מבלי לפגוע בשלמותן.
השמיר עצמה הייתה ברייה יוצאת דופן, שנבראה בערב שבת בין השמשות. עוצמתה הייתה כה גדולה, עד שלא ניתן היה להניחה בכל כלי רגיל. כדי שלא תבקע כל דבר שבו תיגע, היו שומרים אותה עטופה בצמר, בתוך כלי עופרת מלא בסובין.
השגת השמיר לא הייתה פשוטה כלל. שלמה המלך נאלץ לצאת למסע ארוך ומסתורי כדי למצוא אותה, מסע שבמרכזו עמדו אשמדאי מלך השדים והדוכיפת, ששמרה על מקום מחבואה של הברייה המופלאה.
ומה עלה בגורלה?
עם חורבן בית המקדש בטל גם השמיר. המשנה מתארת זאת במילים קצרות: "משנחרב המקדש בטל השמיר." מאז הפכה תולעת השמיר לאחת התעלומות הגדולות והמסתוריות ביותר במסורת ישראל – וזו בדיוק הסיבה שהתגלית בשנת תשע"ט הציתה את דמיונם של רבים.
האם ייתכן שלאחר אלפי שנים שב השמיר והופיע במעמקי נהר אבטן שבפיליפינים?
ככל שהמחקר התקדם, התברר שהתשובה שלילית. התולעת שהתגלתה אכן מסוגלת לקדוח בסלעים – תופעה נדירה ומרשימה בפני עצמה – אך היא גדולה בהרבה מהשמיר המתואר בדברי חז"ל, ופועלת באמצעות מנגנון ביולוגי טבעי ובקצב איטי. אין לה הכוח הפלאי שמייחסים חז"ל לשמיר, ובוודאי שלא ניתן לזהותה עם אותה ברייה שנעלמה לאחר חורבן בית המקדש הראשון.
תולעת השמיר איננה. אך בימי בין המצרים, עצם העיסוק בה מחזיר אותנו אל ימי בית המקדש, אל הכלים, הניסים והקדושה שאפפו אותו, ומעורר שוב את הכמיהה והתפילה שנזכה במהרה לראות את בית המקדש השלישי בנוי על מכונו, במהרה בימינו, אמן.
מאפשרים לכם לקבל
