לא נעים להגיד, אבל לכולנו יש חטא קטן. כולנו מרפרפים בעלוני פרשת השבוע בבתי הכנסת. אם זה בזמן קבלת שבת, בדרשה של הרב או לאחר תפילת שמונה-עשרה.

זה מעניין, זה מחכים ואפשר גם להוציא משם כמה וורטאל'ך חסידיים לקדש את שולחן השבת. ומי שגם בשבת לא מצליח להיפטר מטרדות הפרנסה, יכול למצוא בעלונים פרסומות על הצעת נדל"ן מניבה בלונדון. ומי שמחפש לו תעסוקה, מקבל פירוט של אירועי תרבות, שירה וזמר הצפויים בשבוע הבעל"ט.

לקראת כל שבת מצטברת ערימה אדירה של עלונים ומנשרים שונים, עד שכבר לא ניתן לראות את מפת הבימה.

וכל זה התחיל ממקום כלשהו. 'שיחת השבוע'. העלון שיוצא-לאור על-ידי צעירי חב"ד הוא חלוץ הז'אנר.

את העלון ערוך דובר חב"ד הרב מנחם (מנדי) ברוד. העלון חוגג השבוע 1000 גיליונות, ומוציא לאור מהדורה מיוחדת ומורחבת. לרגל החגיגות, שוחחנו עם יואל רפל, מרצה ליהדות ושדרן ב'קול ישראל', שחקר לעומק את תופעת עלוני השבת.

רפל רואה בעלון 'שיחת השבוע' לא רק עלון חידושי תורה וסיפורים חסידיים. הוא רואה בו את הבמה המרכזית לאיחוד בין כל חלקי האוכלוסייה. "כל העיתון הזה בנוי בצורה שמיועדת להביא את בשורת היהדות ואת היופי שבה לקהל הרבה יותר רחב", אומר רפל. "העובדה שמוכיחה את זה היא, שהוא מגיע לתפוצה של 200 אלף עותקים, תפוצה שלא נופלת בהרבה מעיתון 'מעריב' של שבת".

ההערצה שרוחש רפל לעורך העלון, הרב מנחם ברוד, אינה יודעת גבולות. "אני חושב שהרב ברוד הוא פשוט גאון. הוא המציא שיטה איך להביא את היהדות לקהל הרחב, מבלי להצהיר שהוא עושה משהו פופולרי. הוא לא מתפשר, אבל הוא יודע למכור את הסחורה. גם כשהיא כבדה, אצלו היא הרבה יותר קליטה. יש לו יכולת לפשט דברים מאוד מאוד מורכבים ביהדות לרמה שכל אחד מבין אותם. מעטים האנשים שמסוגלים לעשות את זה".

ותתפלאו לשמוע, למנדי ברוד יש מעריצים לא רק בחוגים הדתיים והחרדיים. רפל מספר, שהפרסומאי מוטי מורל אמר פעם על ברוד, שהוא הקופירייטר הכי טוב במדינת ישראל. לא פחות.

"אני לוקח תלמידים בקורסים שלי פעמיים - שלוש בשנה לכפר חב"ד. אף פעם לא הייתי עם קבוצה דתית, תמיד עם חילוניים. ואני תמיד מבקש ממנדי, שאחרי הסיור ישב איתם לשיחה. אני גם מבקש שיביא איתו את העיתון. ואני תמיד שומע את אותן המילים: 'את העיתון הזה גם אנחנו יכולים לקרוא'".

מנחם ברוד גם נוהג להניח ערימת עיתונים ב'קול ישראל', וגם שם העובדים והשדרנים לוקחים לביתם את העלון ומעיינים בו בדביקות.

"הגישה של מנדי הביאה לכך שצצו עיתונים כמו פיטריות. אני מכיר יותר מ-300 עיתונים שמופיעים בבתי הכנסת", אומר רפל, לאחר מחקר מעמיק בנושא. "היום צריך לכתוב בבתי הכנסת לא שאסור לדבר, אלא שאסור לקרוא עיתונים. זו היום מחלה בבתי כנסת". ויש לו ביקורת קשה על חלק מהעלונים, שמהווים כלי עסקי לכל דבר, ואין בהם תכנים המאחדים את השורות.

שאלנו את רפל, האם לדעתו, העלון מגשים את מטרתו. האם יהודים מתחזקים בתורה ובמצוות כתוצאה מחשיפה לעלון?

אבל רפל סבור שלא זה המדד להצלחה. "אני לא בוחן אדם אם הוא חוזר בתשובה או לא. זה לא עסק שלי. מה שמעניין אותי זה שאנשים ישנו את היחס ליהדות. אני חושב שצריך לקרב אנשים ליהדות, ליצור אהבת ישראל. העניין הוא לא מה הם עושים בביתם".

ואהבת ישראל, 'שיחת השבוע' עושה בגדול.

פי 1000.

להתראות באלף הבא.