יעקב ריבלין

לא קל להיות חסיד חב"ד, ובמיוחד בימים של ערב הבחירות העומדות בפתח. העדר גוף מרכזי אחד, היכול לקבל החלטות, המחייבות את הכול, גורם לכך שכל זרם, קבוצה או תת-קבוצה מקבלים הכרעות פוליטיות על דעת עצמם, כאשר מי שאינו מזוהה עם קבוצה זו או אחרת, נאלץ לקבל החלטות עצמאיות לחלוטין.

הקושי הזה הוא גם נחלתם של אלה המעוניינים לקבל את תמיכתה של החצר החסידית הגדולה ורבת ההשפעה בציבוריות החרדית והכללית. מעבר למספר גבוה, אך בלתי נקוב, של חסידים מוצהרים יש לחב"ד היכולת, הכמעט יחידה, בציבור החרדי לצאת החוצה ולהביא אלפים רבים של קולות מהמגזר המסורתי והכללי. עיין ערך 'דידן נצח' של שנת תשמ"ט.

אין פלא אפוא שביהדות התורה, בפרט במצבה הנוכחי, מקדישים מאמצים רבים לשכנוע גורמים מרכזיים בחב"ד להודיע על תמיכתם ביהדות התורה. הפעיל ביותר בתחום זה הוא ח"כ הרב מאיר פרוש המנהל בימים אלו שיחות ממושכות עם ידידים וחברים רבים שיש לו בצמרת חב"ד.

אבל גם ח"כ הרב יעקב ליצמן לא יושב בחיבוק ידיים בנושא חשוב זה ובשבוע שעבר ערך ביקור מתוקשר היטב במוסדות מרכזיים השוכנים בכפר חב"ד. למרות שלא כל הצבעותיו בנושא ההינתקות היו לרוחם של המארחים, קבלת הפנים שקיבל לימדה כי לפחות אחדים מהם עדיין רואים ביהדות התורה את ברירת המחדל.

מהשיחות שקיימו שני הח"כים עם בכירים בחב"ד עולה, כי אופציות ההצבעה של האחרונים הולכות ומתמעטות. בבחירות קודמות הצביעו רבים מחסידי חב"ד עבור רשימתו של ברוך מרזל, שלא עברה את אחוז החסימה והורידה לטמיון קולות חרדיים, דתיים וימניים רבים, לתהום הנשייה. מחישובים שנעשו לאחר הבחירות התברר כי לולא ההצבעה למרזל עשויה הייתה יהדות התורה לקבל את המנדט השישי ובכך לחסום את הקמת הגוש הידוע לשמצה של הליכוד-שינוי-מפד"ל אשר חולל את גזירות תשס"ג.

בתוך כך נודע כי קיימת הסכמה בין כל חברי בית דין רבני חב"ד ולפיה אין להצביע לרשימה שקיים חשש כי לא תעבור את אחוז החסימה.

האופציה השנייה, של הצבעה לאיחוד הלאומי, אף היא לא מעוררת התלהבות יוצאת דופן בחוגים מרכזיים בחב"ד. למרות שנאמנותה של המפלגה האמורה לשלמות הארץ אינה מוטלת בספק, שותפותה של המפד"ל ברשימה גורמת לרבים מהם לעקם את האף. את אורלב מאשימים שם בהחזקת ממשלת שרון על כתפיו במשך חודשים ארוכים עד לצירופה של מפלגת העבודה, ואת יהלום תוקפים שם לנוכח עמדותיו האנטי חרדיות בנושאים רבים.

בין חסידי חב"ד יש גם הטוענים כי אין כל ביטחון לטווח הארוך כי המפד"ל לא תפרוש בשלב זה או אחר ממסגרת האיחוד הלאומי ותצטרף לממשלת אולמרט תחת הנימוק הידוע של להציל מה שאפשר. בהקשר לכך מציינים שם כי במצע המפד"ל הדאגה לחינוך הדתי קודמת לכל ערך אחר. כולל יישוב ארץ ישראל.

מאידך, לא קל לחסידי חב"ד להצביע עבור מפלגה שכמה מח"כיה תמכו בכנסת במספר הצבעות בנושאים שסייעו לתכנית ההינתקות. אשר על כן, שינס הרב טוביה בלוי, רב קהילת חב"ד בנווה יעקב, ואחד הבולטים והרהוטים שבין מסבירני הזרם החב"די, את מותניו ועטו ושיגר בשבוע שעבר מכתב ארוך ומרגש לראשי יהדות התורה.

הרב בלוי מציין כי "זה מספר שנים אני חדור רעיון שעל אנ"ש חסידי חב"ד להצביע עבור יהדות התורה בגין האכזבה מכל מפלגות הימין למיניהן והן בשל ההכרה כי לטובת חינוך הילדים טוב להדק את הקשרים עם כל חלקי היהדות החרדית". הרב בלוי מדגיש כי מעולם לא עלה על דעתו לבקש תמורה עבורו או עבור מוסדותיו בגין תמיכה זו.

אבל הדבר, כך מסתבר, עולה לו בייסורים לא קלים. הוא מציין כי תחילה הייתה הצבעה נגד תכנית ההינתקות, מה שבהחלט שימח אותו, אך לאחריה היו אחרות, בהן נחלקה יהדות התורה בין התומכים והמתנגדים.

הרב בלוי משרטט את מפת ההצבעות האמורה ואת התחושות בקרב חסידי חב"ד בגינה. עם זאת הוא עומד על דעתו, שיש להצביע עבור יהדות התורה, ולכן הוא מציע את ההצעה הבאה: יהדות התורה תודיע כבר כעת שהיא תצביע נגד כל תוכנית נסיגה והינתקות. חד וחלק.

לדעתו, דבר זה הוא מחויב המציאות מתוך עצמו, אך גם כדי לאפשר ליהודים החרדים לפיקוח נפש ושלמות הארץ להצביע עבור יהדות התורה. הרב בלוי חותם את מכתבו באזהרה כי אי היענות לדרישה זו עלולה לסתום את הגולל על הצבעת חסידי חב"ד ליהדות התורה.

ל'בקהילה' נודע, כי בצמרת אגודת ישראל התקיימו השבוע דיונים רצופים בשאלה כיצד לנסח את מכתב התשובה. בשלב זה מסתמן כי יהדות התורה תהיה מוכנה לנוסח מסוים של התנגדות לתכניות הינתקות נוספות ללא כל תמורה מדינית והגברת החשש לשפיכות דמים, אך זאת בכפוף והסכמה מראש לכל החלטה אחרת שתקבל מועצת גדולי התורה.