מערכת COL
|
יום ל' שבט ה׳תשס״ו
28.02.2006
הנכבה של חובשי הכיפות / יוסי אליטוב - ynet
טראומת גוש קטיף ועמונה העלתה את תחושת הנרדפות בחברה הדתית-לאומית למעלת קדושים וטהורים. את הכישלון והצורך בחשבון נפש הם פוטרים בטענות לאנטישמיות. זה אולי יביא עוד מנדט לגוש הימין, אבל ודאי לא יעזור למפונים המנוכרים * מאת יוסי אליטוב
סגנון ההטפה החדש, שמאפיין לאחרונה את החוגים הכתומים, מעורר אי-נוחות ומעלה גם כמה תהיות. טראומת גוש קטיף והעימות הקשה בעמונה העלו את דרגת הנרדפות בחברה הדתית-לאומית למעלת קדושים וטהורים. המאמץ לצרוב את האירועים הללו בתודעה הישראלית, בתקווה שלא ישובו, שאב ציבור גדל ומרכזי לתוך חור שחור והפך כל ילד בהתנחלות למקונן וכל נערה לנביאת חורבן. דווקא אלו שהאופטימיות והתקווה עטפה את משנתם הרעיונית, הפכו ליצואנים של ייאוש ומרירות.
איש אינו מקל ראש בטראומה שעברה על המתיישבים ותומכיהם: אידיאות קרסו, חלום חיים התנפץ לרסיסים ואלפים הוגלו מביתם. הפינוי הברוטאלי מעמונה רק הקצין את המגמה ומי יודע, אולי ועדת החקירה עוד תגלה מיהו האידיוט שנתן את ההוראה לחבוט באכזריות על ראשי הנערים. אין ספק כי שבעת החודשים האחרונים טלטלו את המתיישבים באכזריות ועשו בהם שמות. עם זאת, יש מקום להרהר בקול רם על ההתכנסות השבטית, מפח הנפש שהפך למפת דרכים ומגילות החורבן שנכתבות היום באולפנות ובישיבות; מציבור שכזה ניתן היה לצפות לתגובה אחרת.
הטרמינולוגיה שאימצו חוגים בהתיישבות, לעתים אף מקוממת. כל מי שנחשף לאחרונה למאמרים, הדיעות ושיחות
בית-הכנסת, עומד משתומם מול שטף הדימויים והעדויות שצמחו על חורבותיהם של ששת מבני הקבע בעמונה. מבוכנוואלד ועד קישינב, אין סיפור מעורר אימה אחד שלא נקשר בראשם של אותם יס"מניקים. מפה לאוזן מתרוצצות מעשיות על פרעות שנעשו ביהודי עמונה, וילדים בעפרה ובית-אל מתמודדים בתערוכת ציורים ושירים לזכותם של ניצולי הפוגרום.
המשימה הלאומית להפיכת עמונה לאירוע מכונן יכולה בהחלט להוסיף מנדט או שניים לגוש הימין. אין ספק שסיפורי אפי איתם ופרסות הסוסים יזינו את המערכה עד לנעילת הקלפיות. ועדיין יש מקום לשאול, האם ההסתגרות במכלאות וקידוש מעמד הנרדף בחברה הדתית-לאומית, מובילים לאיזשהו יעד שפוי. גם אם בסופה של מערכת הבחירות יצליחו תועמלני הימין להפוך את פינוי קטיף ועמונה ל"יום הנכבה" של חובשי הכיפות הסרוגות, וגילה פינקלשטין תיבחר לכנסת הבאה - האם המחיר למפולת המוראלית אינו גבוה מדי?
ואולי יש מקום להעלות שאלות אחרות. למשל, איך ייתכן שאלפי המתיישבים מגוש קטיף, שחיים על ארגזים ועדיין לא מצאו קורת גג, זרוקים בשולי סדר היום הציבורי, כואבים ודוממים - אך אינם מצליחים לעורר גרם של אמפתיה מצד הישראלי המצוי? העזרה שמופנית אל המתיישבים באה בעיקר מצד אנשים בעלי תפישת עולם זהה שחיים בתוך הקו הירוק; שוועתם של אלה אינה פורצת את גבולות הגטו הדתי. זה אולי סיפורו העצוב של מפעל התיישבות, שעמד פעם במרכז הקונצנזוס ומונח כיום בקרן זווית, מבויש ונכלם, וממתין לגואל. ההתנכרות לסבלם של אחים מעידה בראש ובראשונה על המתנכרים, אך מגלה גם כשל מובנה בתפישת העולם של המנוכרים.
אנטישמיים, עוכרי ישראל, תקשורת מתייוונת - כל התשובות נכונות להסביר את מיקומה המדויק של ההתיישבות היהודית בלב הישראלי. השאלה המתבקשת כאן היא, האם הכתומים אינם עושים לעצמם הנחות כשפותרים את כל הסיפור במלחמת החושך והאור. ייתכן מאוד שהאפטיות כלפי סבלם של בני אותו עם, מקורה באנטישמיות. תרצו, תקראו לזה שנאת דת. אבל כמה אנטישמיים חיים בארץ הזאת: מיליון, שניים, שלושה - כולם אנטישמיים ושונאי דת?
בדיון פנימי שהתקיים לאחרונה במטה ההסברה של ש"ס, הציע אחד הבכירים לשלב בקמפיין תמונות מביקורי התמיכה של אלי ישי ביישובי גוש קטיף, ערב הפינוי. הסוקרים דחו את ההצעה על הסף: המצביעים שלנו לא אוהבים את ההזדהות הזאת. האם גם את הלך הרוח של מצביעי ש"ס אפשר לפטור בשירי "באבי יאר"? הלא גם את אותם מאות אלפי המסורתיים ניתקתם מהמסע הרוחני שלכם, הרבה לפני שהממשלה ניתקה אתכם ממפעל חייכם!
מישהו כאן חייב לקום ולתת לתשובה איך בישראל 2006, הפכה ה"התיישבות" למילה מגונה ו"מתנחלים" הפכו לבני זרים. הבכיינות והפיכת השוטרים לקלגסים יעצימו את הניתוק וימנעו מהשאלות הנכונות לעלות לדיון ציבורי. בכל קונצרן בינוני מקובל כי מנהלים שהופכים מותג פופולארי ואהוב למאוס ודחוי בעיני הלקוחות, מחויבים בהסבר המניח את הדעת. הם אינם יכולים לפטור את עצמם בעוינות סתמית שפשטה על המרכולים. גם כאן מישהו צריך לקום ולתת תשובה.
ייתכן שמדובר ביהירות, התנשאות, שימוש בשפה שזרה לרוב העם, התמקדות יתר בהתיישבות והזנחת ערכים אחרים מהמורשת היהודית. כל הסבר יצטרך להיבחן לגופו של עניין, אבל טוב יהיה אם את חשבון הנפש יעשו אותם יהודים טובים שזכויותיהם רבות, ויניחו כבר לבכיינות. וכבר אמרו רבותינו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות.
איש אינו מקל ראש בטראומה שעברה על המתיישבים ותומכיהם: אידיאות קרסו, חלום חיים התנפץ לרסיסים ואלפים הוגלו מביתם. הפינוי הברוטאלי מעמונה רק הקצין את המגמה ומי יודע, אולי ועדת החקירה עוד תגלה מיהו האידיוט שנתן את ההוראה לחבוט באכזריות על ראשי הנערים. אין ספק כי שבעת החודשים האחרונים טלטלו את המתיישבים באכזריות ועשו בהם שמות. עם זאת, יש מקום להרהר בקול רם על ההתכנסות השבטית, מפח הנפש שהפך למפת דרכים ומגילות החורבן שנכתבות היום באולפנות ובישיבות; מציבור שכזה ניתן היה לצפות לתגובה אחרת.
הטרמינולוגיה שאימצו חוגים בהתיישבות, לעתים אף מקוממת. כל מי שנחשף לאחרונה למאמרים, הדיעות ושיחות
בית-הכנסת, עומד משתומם מול שטף הדימויים והעדויות שצמחו על חורבותיהם של ששת מבני הקבע בעמונה. מבוכנוואלד ועד קישינב, אין סיפור מעורר אימה אחד שלא נקשר בראשם של אותם יס"מניקים. מפה לאוזן מתרוצצות מעשיות על פרעות שנעשו ביהודי עמונה, וילדים בעפרה ובית-אל מתמודדים בתערוכת ציורים ושירים לזכותם של ניצולי הפוגרום.
המשימה הלאומית להפיכת עמונה לאירוע מכונן יכולה בהחלט להוסיף מנדט או שניים לגוש הימין. אין ספק שסיפורי אפי איתם ופרסות הסוסים יזינו את המערכה עד לנעילת הקלפיות. ועדיין יש מקום לשאול, האם ההסתגרות במכלאות וקידוש מעמד הנרדף בחברה הדתית-לאומית, מובילים לאיזשהו יעד שפוי. גם אם בסופה של מערכת הבחירות יצליחו תועמלני הימין להפוך את פינוי קטיף ועמונה ל"יום הנכבה" של חובשי הכיפות הסרוגות, וגילה פינקלשטין תיבחר לכנסת הבאה - האם המחיר למפולת המוראלית אינו גבוה מדי?
ואולי יש מקום להעלות שאלות אחרות. למשל, איך ייתכן שאלפי המתיישבים מגוש קטיף, שחיים על ארגזים ועדיין לא מצאו קורת גג, זרוקים בשולי סדר היום הציבורי, כואבים ודוממים - אך אינם מצליחים לעורר גרם של אמפתיה מצד הישראלי המצוי? העזרה שמופנית אל המתיישבים באה בעיקר מצד אנשים בעלי תפישת עולם זהה שחיים בתוך הקו הירוק; שוועתם של אלה אינה פורצת את גבולות הגטו הדתי. זה אולי סיפורו העצוב של מפעל התיישבות, שעמד פעם במרכז הקונצנזוס ומונח כיום בקרן זווית, מבויש ונכלם, וממתין לגואל. ההתנכרות לסבלם של אחים מעידה בראש ובראשונה על המתנכרים, אך מגלה גם כשל מובנה בתפישת העולם של המנוכרים.
אנטישמיים, עוכרי ישראל, תקשורת מתייוונת - כל התשובות נכונות להסביר את מיקומה המדויק של ההתיישבות היהודית בלב הישראלי. השאלה המתבקשת כאן היא, האם הכתומים אינם עושים לעצמם הנחות כשפותרים את כל הסיפור במלחמת החושך והאור. ייתכן מאוד שהאפטיות כלפי סבלם של בני אותו עם, מקורה באנטישמיות. תרצו, תקראו לזה שנאת דת. אבל כמה אנטישמיים חיים בארץ הזאת: מיליון, שניים, שלושה - כולם אנטישמיים ושונאי דת?
בדיון פנימי שהתקיים לאחרונה במטה ההסברה של ש"ס, הציע אחד הבכירים לשלב בקמפיין תמונות מביקורי התמיכה של אלי ישי ביישובי גוש קטיף, ערב הפינוי. הסוקרים דחו את ההצעה על הסף: המצביעים שלנו לא אוהבים את ההזדהות הזאת. האם גם את הלך הרוח של מצביעי ש"ס אפשר לפטור בשירי "באבי יאר"? הלא גם את אותם מאות אלפי המסורתיים ניתקתם מהמסע הרוחני שלכם, הרבה לפני שהממשלה ניתקה אתכם ממפעל חייכם!
מישהו כאן חייב לקום ולתת לתשובה איך בישראל 2006, הפכה ה"התיישבות" למילה מגונה ו"מתנחלים" הפכו לבני זרים. הבכיינות והפיכת השוטרים לקלגסים יעצימו את הניתוק וימנעו מהשאלות הנכונות לעלות לדיון ציבורי. בכל קונצרן בינוני מקובל כי מנהלים שהופכים מותג פופולארי ואהוב למאוס ודחוי בעיני הלקוחות, מחויבים בהסבר המניח את הדעת. הם אינם יכולים לפטור את עצמם בעוינות סתמית שפשטה על המרכולים. גם כאן מישהו צריך לקום ולתת תשובה.
ייתכן שמדובר ביהירות, התנשאות, שימוש בשפה שזרה לרוב העם, התמקדות יתר בהתיישבות והזנחת ערכים אחרים מהמורשת היהודית. כל הסבר יצטרך להיבחן לגופו של עניין, אבל טוב יהיה אם את חשבון הנפש יעשו אותם יהודים טובים שזכויותיהם רבות, ויניחו כבר לבכיינות. וכבר אמרו רבותינו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות.
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
יוסי אליטוב
ל' שבט ה׳תשס״ו
כותב בסגנון בריא ועשיר
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
ניתוח אנליטי אבל נטול רגש יהודי
ל' שבט ה׳תשס״ו
מי שלא מזדעזע ממה שקרא בעמונה צריך לפשפש במעשיו. להכות ילדים אינו מעשה "אידיוטי" אלא מעשה חמור שלא גרם לשפיכות דמים רק הודות למד"א והנס של משפחת איל.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
יוסי אליטוב-אתה גדול!!!
ל' שבט ה׳תשס״ו
קראתי את הכתבה ונהניתי מאוד!!
סוף סוף קם מישהו עם אומץ ומעיז לחטט בתופעת הקדושים המעונים.
הרי כמובן, כמו שגם הזכיר הכותב,אין להתעלם מהסבל והזוועות שהיו מנת חלקם של המתיישבים, אך כמו ששמעתי מכמה מורות המלמדות במגזר זה- אנחנו נמצאים כעת בתקופה של משבר רציני-ואנחנו,במערכת החינוך, חושבים פעמיים האם האידיאולוגיה הבראשיתית שלנו היא אכן אמיתית-הרי סהכ הרגשתם העכשווית של המפונים היא-הרגשת ריקנות, שממון רוחני אידיאולוגי, פחד להשקיע במרץ בתחומים אחרים-כי לא הכל בטוח.אולי כדאי באמת להתחיל לחזק ערכים יהודיים-גם בקרב אנש כי מקרה זה הוא ההוכחה לכך שרק שמירה מדוקדקת על ערכי היהדות תוך הקפדה מלאה על המצוות-היא זו שבאפשרותה להנחיל הצלחה אמיתית שאותה-אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו.
סוף סוף קם מישהו עם אומץ ומעיז לחטט בתופעת הקדושים המעונים.
הרי כמובן, כמו שגם הזכיר הכותב,אין להתעלם מהסבל והזוועות שהיו מנת חלקם של המתיישבים, אך כמו ששמעתי מכמה מורות המלמדות במגזר זה- אנחנו נמצאים כעת בתקופה של משבר רציני-ואנחנו,במערכת החינוך, חושבים פעמיים האם האידיאולוגיה הבראשיתית שלנו היא אכן אמיתית-הרי סהכ הרגשתם העכשווית של המפונים היא-הרגשת ריקנות, שממון רוחני אידיאולוגי, פחד להשקיע במרץ בתחומים אחרים-כי לא הכל בטוח.אולי כדאי באמת להתחיל לחזק ערכים יהודיים-גם בקרב אנש כי מקרה זה הוא ההוכחה לכך שרק שמירה מדוקדקת על ערכי היהדות תוך הקפדה מלאה על המצוות-היא זו שבאפשרותה להנחיל הצלחה אמיתית שאותה-אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
אליטוב,
ל' שבט ה׳תשס״ו
לא מובן לי "המצביעים שלנו לא אוהבים את ההזדהות הזאת". אתה בטוח במה שאתה כותב?
בכל אופן אני ועוד רבים כמוני (ש"סניקים) מזדהים ותומכים בכל המפונים!!!
הקב"ה יחזק אותם ויצליח דרכם.
בכל אופן אני ועוד רבים כמוני (ש"סניקים) מזדהים ותומכים בכל המפונים!!!
הקב"ה יחזק אותם ויצליח דרכם.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
