דרכו של רוזנבלט לחב"ד היתה מלווה בשרשרת ארועים: רוזנבלט הגיע מצפון מיאמי לבקר את ביתו בניו יורק ולהופיע בתוכנית טלוויזיה, שהמפיק שלה הינו ידיד של חב"ד ממניאולה. הרב אנשל פערל התבקש להזמין את רוזנבלט לשאת דברים בבית הכנסת.

במהלך השיחה, התברר לרב פערל שרוזנבלט מעולם לא חגג את הבר מצוה שלו. הוא מיהר להעניק לו טלית ותפילין, וערך ומסיבת בר-מצווה.

רוזנבלט סיפר שכאשר פגש את אשתו, רומה, במחנה ריכוז בעת שהיה בגיל 12, היא היתה בת 9, והתחבאה תחת מסווה של אזרחית אירית. לילה אחד חלם רוזנבלט שאמו, שנרצחה על ידי הנאצים, מגיעה אליו ומספרת לו, "בני, אני שולחת לך מלאך"...

כעבור מספר ימים, הגיעה ילדה בצד השני של הגדר והוא ביקש ממנה מעט אוכל. הילדה זרקה לו תפוח עץ. מאז נהגה הילדה להביא לו מזון מיד ערב במשך כשבע חודשים שבסופם, נתבשר רוזנבלט שמעבירים אותו למחנה השמדה, והוא נפרד מהילדה.

שנים מאוחר יותר, לאחר שניצול ממוות בטוח, הוא היגר לארה"ב. בדרך מופלאה הוא פגש באותה בחורה שהביאה לו מזון במחנה הריכוז, התחתן איתה, ולבני הזוג נולדו שני ילדים. "הסיבה שאני חוגג את הבר מצוה שלי, הוא שאני חש שאני מחזיר לאמא שלי ולאבי דבר שהיה חשוב להם"...