ילדים ב-COL: פרשת משפטים
המגזין מתפרסם באדיבות מגזין 'תורתך שעשועי' - המגזין השבועי של ילדי ישראל בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד. להצטרפות למשפחת המנויים: 04-8721251 (טלפקס). [email protected].
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים
לִגְנֹב, זֶה מְאוֹד לֹא יָפֶה. לִרְצֹחַ, גַּם כֵּן – זֶה מַמָּשׁ אָסוּר. אֶת זֶה יָכוֹל לוֹמַר לָכֶם כָּל גּוֹי, מִכָּל אֻמָּה. אִסּוּרִים מִן הַסּוּג הַזֶּה, הֵם כָּל-כָּךְ בְּסִיסִיִּים וְכָל-כָּךְ הֶגְיוֹנִיִּים, עַד שֶׁבְּנֵי-אָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל יוֹדְעִים אוֹתָם – מֵעַצְמָם.
פָּרָשַׁת 'מִשְׁפָּטִים' מְלֵאָה בְּמִצְווֹת מִן הַסּוּג הַזֶּה, כֻּלָּן הֶגְיוֹנִיּוֹת עַל-פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. לָכֵן נִקְרֵאת הַפָּרָשָׁה 'מִשְׁפָּטִים' – שֶׁאֵלּוּ הֵם מִצְווֹת וּכְלָלִים מוּבָנִים. (שֶׁלֹּא כְּמוֹ 'חֻקִּים' אוֹ 'עֵדוֹת' שֶׁמְּקוֹרָם רַק בַּשֵּׂכֶל הָאֱלֹקִי).
צַחִי מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָה וְזוֹ עֲבוּרוֹ חֲוָיָה מַרְנִינָה. "וְאֵלּוּ הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" – לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לִפְנֵי עוֹבְדֵי-כּוֹכָבִים – הוּא לוֹמֵד מִתּוֹךְ פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י.
צַחִי מַפְלִיג הַרְחֵק בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וְחוֹזֵר לִתְקוּפָה אַחֶרֶת בְּחַיָּיו: הִנֵּה הֵם, חֲבוּרַת נְעָרִים, קוֹטְפִים בְּהֵחָבֵא מֵעֵץ הַתַּפּוּזִים שֶׁל גְּבֶרֶת מָטִילְדָה. מָטִילְדָה כְּבָר הִזְהִירָה שֶׁבְּפַעַם הַבָּאָה הִיא תִּקְרָא לַמִּשְׁטָרָה, אַךְ הַנְּעָרִים מַשְׁקִיטִים אֶת מַצְפּוּנָם וּמְחַזְּקִים אֶת לִבָּם בַּטַּעֲנָה הַהֶגְיוֹנִית: זוֹ בִּכְלָל לֹא נֶחְשֶׁבֶת 'גְּנֵבָה', הֲרֵי בֵּין כָּךְ גְּבֶרֶת מָטִילְדָה קוֹטֶפֶת רַק מַחֲצִית מִן הַפֵּרוֹת, וּמֵהֶם הִיא אוֹכֶלֶת רַק רֶבַע... אָז לְמִי מַזִּיק שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נֶהֱנֶה קְצָת?
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" – לִפְנֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מוּשָׂמִים הַמִּשְׁפָּטִים בְּכָל הַתֹּקֶף שֶׁל הַמָּקוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁלָּהֶם. בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּים בְּ"לֹא תִגְנֹב", לֹא בִּגְלַל שֶׁזֶּה חֹק אֱנוֹשִׁי וְהֶגְיוֹנִי (כְּדֵי שֶׁלְּמָטִילְדָה לֹא יֶחְסְרוּ תַּפּוּזִים...) אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁזֶּה צִוּוּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! הַצִּוּוּי הָאֱלֹקִי הַזֶּה חַיָּב לְהִשָּׁמֵר בְּכָל מְחִיר גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא לֹא נִרְאֶה מוּבָן לַהִגָּיוֹן הָאֱנוֹשִׁי. זוֹ הַגִּישָׁה הַיְּהוּדִית לַמִּשְׁפָּטִים, וְלָכֵן אוֹמֵר הַכָּתוּב לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי עוֹבְדֵי-כּוֹכָבִים...
צַחִי מַאֲזִין הֵיטֵב לִדְבָרָיו הַמְּלֻמָּדִים שֶׁל הָרַב, הוּא עַכְשָׁו מֵבִין שֶׁהַבְּעָיָה אֵצֶל אוֹתָם נְעָרִים הָיְתָה, שֶׁ"לֹּא תִגְנֹב" הָיָה יוֹתֵר מִדַּי כָּפוּף לַשֵּׂכֶל הָאִישִׁי שֶׁלָּהֶם. "אַשְׁרַי שֶׁזָּכִיתִי" – הוּא מְהַרְהֵר לְעַצְמוֹ – "לְקַיֵּם כַּיּוֹם אֶת הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ צִוָּה ה'"...
אָכֵן, בִּגְלַל זֶה פָּרָשַׁת 'מִשְׁפָּטִים' בָּאָה מִיָּד אַחֲרֵי פָּרָשַׁת 'יִתְרוֹ', כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ בַּצִּוּוּיִים הַהֶגְיוֹנִיִּים, אֶת הַתֹּקֶף וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַתַּן-תּוֹרָה.
אִם צַחִי יַמְשִׁיךְ קְצָת לְהַרְהֵר הָלְאָה, הוּא יוּכַל לְגַלּוֹת תּוֹפָעָה מֻפְלָאָה וּמְשַׂמַּחַת הַמִּתְרַחֶשֶׁת בִּתְקוּפָתֵנוּ, הוּא יִרְאֶה אֵיךְ דְּבָרִים שֶׁהַמָּקוֹר שֶׁלָּהֶם רוּחָנִי-אֱלֹקִי, הוֹפְכִים לִהְיוֹת הֶגְיוֹנִיִּים וְשִׂכְלִיִּים, מוּבָנִים וּבְרוּרִים לְכָל שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי – גַּם אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
הָעִתּוֹנָאִי יוֹאָב יָשַׁב בֵּין אַנְשֵׁי הַתִּקְשֹׁרֶת, וְהֶאֱזִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת לַמַּעֲמָד שֶׁלְּפָנָיו. "מִי הָיָה מַאֲמִין?" – הוּא שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בִּפְלִיאָה.
בַּטֶּקֶס הַמְּיֻחָד, נָטְלוּ חֵלֶק רָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנֶּחְשָׁבוֹת בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְעַל מָה הֵם דִּבְּרוּ, מָה הֵם סִכְּמוּ?
הֵם הֶחְלִיטוּ שָׁם, שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמֹר עַל הָעוֹלָם מִפְּנֵי נֶשֶׁק מְסֻכָּן בִּמְיֻחָד, וְלָכֵן הִתְחַיְּבוּ הַנּוֹכְחִים לְהַפְסִיק אֶת הִתְפַּתְּחוּת הַתַּחְמֹשֶׁת הַמְּסֻכֶּנֶת. בִּמְקוֹם זֶה, יֻפְנוּ סְכוּמֵי הַכֶּסֶף הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ, לִתְחוּמִים חֲשׁוּבִים וְחִיּוּבִיִּים. מַמָּשׁ – "וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים"...
"הָאֱמֶת הִיא, שֶׁזֶּה תַּהֲלִיךְ כָּל-כָּךְ הֶגְיוֹנִי וּמִתְבַּקֵּשׁ" – מַמְשִׁיךְ יוֹאָב לִבְחֹן אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ. "בְּעֶצֶם, פֶּלֶא שֶׁזֶּה לֹא קָרָה עוֹד קֹדֶם, לִפְנֵי שָׁנִים... אַךְ בְּכָל זֹאת, עֲדַיִן מְדֻבָּר בְּנֵס. כִּי הֵם יָכְלוּ גַּם לֹא לְהַגִּיעַ לַמַּסְקָנוֹת הַהֶגְיוֹנִיּוֹת, אֲפִלּוּ עוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים"...
יוֹאָב צוֹדֵק. הַמַּעֲמָד הַזֶּה הוּא בְּהֶחְלֵט הֶגְיוֹנִי בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אַךְ הוּא מִתְרַחֵשׁ, רַק מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹר גָּבוֹהַּ וְרוּחָנִי. הַמָּקוֹר לַהִתְרַחֲשׁוּת הַזֹּאת הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁ"הִנֵּה-הִנֵּה מָשִׁיחַ בָּא". מִכֵּיוָן שֶׁבַּמָּקוֹר הָאֱלֹקִי הָעוֹלָם צוֹעֵד לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה, מִזֶּה הִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה הַהֲבָנָה הַהֶגְיוֹנִית לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – שֶׁיֵּשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִמָּנַע מִמִּלְחֲמוֹת הֶרֶס וְנֶזֶק. לֹא פֶּלֶא אִם-כֵּן, שֶׁהַטֶּקֶס שֶׁעָלָיו סִפַּרְנוּ, הִתְקַיֵּם אָכֵן בְּדִיּוּק בְּעֶרֶב שַׁבָּת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (תשנ"ב).
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים מַזְכִּירָה לָנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל סָבִיב בְּעֵינַיִם שִׂכְלִיּוֹת הֶגְיוֹנִיּוֹת, וְלִרְאוֹת אֵיךְ גַּם בְּתוֹךְ הַטֶּבַע כְּבָר רוֹאִים רְמָזִים לַתַּהֲלִיךְ הָרוּחָנִי הָעַל-טִבְעִי – לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁתָּבוֹא בִּמְהֵרָה.
הסיפור השבועי
יִסּוּרִים מְמָרְקִים
בָּעִיר לֶמְבֶּרְג הִתְגּוֹרֵר חַיָּט יְהוּדִי, אֲשֶׁר הִתְפַּרְנֵס מִתְּפִירַת בְּגָדִים בְּחַצְרוֹת הַפְּרִיצִים. יָמִים שְׁלֵמִים הָיָה עוֹשֶׂה בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם וְכָךְ עָבְרוּ עָלָיו הַשָּׁנִים, כְּשֶׁהוּא מְבַלֶּה אֶת זְמַנּוֹ בְּחֶבְרַת בַּעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת וּמְשָׁרְתֵיהֶם.
קִרְבָה זוֹ אֶל הָאֲצִילִים גָּרְמָה עִם הַזְּמַן יְרִידָה רוּחָנִית אֵצֶל הַחַיָּט. מִבְּלִי מֵשִׂים סָפַג מֵרוּחַ הַהוֹלְלוּת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַפְּרִיצִים וּמְשָׁרְתֵיהֶם, עַד שֶׁהֵחֵל לְהִדַּרְדֵּר בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. רִנְּנוּ עָלָיו כִּי הוּא נִכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר.
מֵעֲבוֹדָתוֹ בְּבָתֵּי הַפְּרִיצִים הִשְׂתַּכֵּר הַחַיָּט יָפֶה, קָנָה בַּיִת נָאֶה וְצָבַר סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד לִימֵי זִקְנָה. עִם זֹאת, הָיוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ חֲשׂוּכֵי-יְלָדִים, וּכְבָר אִבְּדוּ אֶת הַתִּקְוָה לַחְבֹּק בֵּן מִשֶּׁלָּהֶם.
עֶרֶב אֶחָד, בְּשׁוּבוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ יְהוּדִי עָנִי, לָבוּשׁ קְרָעִים, שֶׁנָּפַל עַל אֵם הַדֶּרֶךְ מֵחֲמַת הַקֹּר הַגָּדוֹל. הָיָה זֶה לַיְלָה חָרְפִּי קַר, וְהֶעָנִי הָיָה קָפוּא לְגַמְרֵי וְלֹא הָיָה יָכֹל לְהוֹסִיף לָלֶכֶת. הִכִּיר בּוֹ הַחַיָּט, כִּי עוֹד מְעַט תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הָאִישׁ.
הַחַיָּט הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים יָפִים וְחַמִּים, כַּיָּאוּת לְמִי שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בְּחֶבְרַת הָאֲצִילִים. בְּלִי לְהַרְהֵר הַרְבֵּה פָּשַׁט אֶת מְעִיל הַפַּרְוָה שֶׁעָלָיו וְהִלְבִּישׁוֹ עַל הֶעָנִי הָרוֹעֵד מִקֹּר. הוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל בֵּית-מֶרְחָץ סָמוּךְ, וְשָׁם, אַחֲרֵי שֶׁהֶעָנִי רָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַמִּים וְרוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו, הִתְחַלֵּף עִמּוֹ הַחַיָּט בִּבְגָדָיו: הוּא נָתַן לֶעָנִי אֶת בְּגָדָיו הַחַמִּים וְהַיָּפִים וְאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ לָבַשׁ עַל בְּשָׂרוֹ אֶת הַבְּגָדִים הַקְּרוּעִים וְהָעֲלוּבִים שֶׁל הֶעָנִי.
הֶעָנִי הוֹדָה לַחַיָּט בְּמִלִּים נִרְגָּשׁוֹת עַל שֶׁהִצִּיל אֶת חַיָּיו וְהִמְטִיר בְּרָכוֹת חַמּוֹת עַל רֹאשׁוֹ. אַחַר-כָּךְ נִפְרְדוּ הַשְּׁנַיִם – הֶעָנִי פָּנָה לְדַרְכּוֹ וְאִלּוּ הַחַיָּט מִהֵר לְבֵיתוֹ.
הַמָּקוֹם הָיָה רָחוֹק מֶרְחָק רַב מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַחַיָּט. כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, הִכָּה בּוֹ הַקֹּר בְּעָצְמָה רַבָּה. עַכְשָׁו הִרְגִּישׁ הֵיטֵב מָה שֶׁהִרְגִּישׁ הֶעָנִי שֶׁלָּבַשׁ קֹדֶם בְּגָדִים עֲלוּבִים אֵלֶּה. הוּא הֵחֵל לָרוּץ לְבֵיתוֹ, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַבַּיִת מַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִסְתַּיְּמָה בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת בָּעִיר תְּפִלַּת עַרְבִית, וַהֲמוֹנֵי יְהוּדִים מִלְּאוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת בְּדַרְכָּם לְבָתֵּיהֶם. פִּתְאוֹם רָאוּ אֶת הַחַיָּט רָץ בָּרְחוֹב, לָבוּשׁ בִּבְגָדִים עֲלוּבִים וּקְרוּעִים, וְשִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת מִקֹּר. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לִבְגָדִים קְרוּעִים אֵלֶּה, נִכְשַׁל בָּהֶם לֹא אַחַת בְּמַהֲלַךְ רִיצָתוֹ וְנָפַל אֶל תּוֹךְ הַבֹּץ.
תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה בְּלִבָּם עַל הָאִישׁ שֶׁסָּר מֵהַדֶּרֶךְ, צָחֲקוּ לְמַרְאֵה הַחַיָּט הָרָץ כִּמְשֻׁגָּע בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, לָבוּשׁ קְרָעִים וּמְטֻנָּף בְּבֹץ. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּפַל, עָלָה שְׂחוֹק עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב. הַכֹּל חָשְׁבוּ שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ.
רוֹעֵד מִקֹּר, חָבוּל בְּכָל גּוּפוֹ, מְלֻכְלָךְ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, מֻשְׁפָּל וּמְבֻזֶּה הִגִּיעַ סוֹף-סוֹף הַחַיָּט לְבֵיתוֹ. חֲסַר-אוֹנִים נָפַל עַל מִטָּתוֹ, כְּשֶׁהוּא מַרְגִּישׁ חֻלְשָׁה גְּדוֹלָה. אַךְ בְּלִבּוֹ חָשׁ שַׁלְוָה מֻפְלָאָה. מַעֲשֵׂה הַצָּלַת-הַנְּפָשׁוֹת שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת חִמֵּם אֶת לִבּוֹ וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁכְּדַאי הָיָה לִסְבֹּל אֶת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבַר לְמַעַן הַמִּצְוָה.
מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הַחַיָּט עוֹרֵר רַעַשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. הוּא עַצְמוֹ לֹא יָדַע, כִּי הֶעָנִי שֶׁהִצִּיל מִמָּוֶת הָיָה תַּלְמִיד-חָכָם גָּדוֹל וְצַדִּיק נִסְתָּר. הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַחַיָּט עָלוּ עַד לְמַעְלָה-מָעְלָה וְהִתְיַצְּבוּ לִזְכוּתוֹ. הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים הִמְלִיצוּ זְכוּת עַל הַחַיָּט וּבִקְּשׁוּ לִגְמֹל לוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ בְּכָךְ שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ בֵּן תַּלְמִיד-חָכָם (כְּמַאֲמַר הַגְּמָרָא: הָאוֹהֵב חֲכָמִים, יִהְיוּ לוֹ בָּנִים חֲכָמִים). כְּנֶגְדָם בָּאוּ הַמְּקַטְרְגִים וְאָמְרוּ, שֶׁאָמְנָם מַגִּיעַ לוֹ בֵּן כָּזֶה עַל מַעֲשֵׂהוּ, אַךְ אֵיךְ יִתָּכֵן לָתֵת לְחוֹטֵא כְּמוֹתוֹ בֵּן צַדִּיק?
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻחְלַט, שֶׁאָכֵן יִזְכֶּה לְבֵן תַּלְמִיד-חָכָם, אֶלָּא שֶׁתְּחִלָּה יִהְיֶה עָלָיו לְהִטַּהֵר לְגַמְרֵי מֵחֲטָאָיו, כְּדֵי שֶׁהַבֵּן שֶׁיִּוָּלֵד יֵצֵא מִגּוּף טָהוֹר וְקָדוֹשׁ. נִגְזַר עַל הַחַיָּט לַחְלוֹת תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, כְּדֵי שֶׁיִּסּוּרֵי הַמַּחֲלָה יְזַכְּכוּ אוֹתוֹ מִכָּל חֲטָאָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר כְּתִינוֹק.
וְאָכֵן, בַּבֹּקֶר לֹא הָיָה יָכֹל הַחַיָּט לָקוּם מִמִּטָּתוֹ. קַדַּחַת עַזָּה תָּקְפָה אוֹתוֹ וְכָל אֵיבָרָיו כָּאֲבוּ. שׁוּב לֹא חָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ בְּבָתֵּי הַפְּרִיצִים. שָׁנִים רַבּוֹת שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ, מִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. הָיָה מַרְבֶּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, מִתּוֹךְ לֵב נִשְׁבָּר וְכוֹאֵב. גַּם פָּנָיו הַגַּסּוֹת הִתְעַדְּנוּ, וְאוֹר שֶׁל טֹהַר הֵחֵל לִזְרֹחַ עֲלֵיהֶן.
חָלְפוּ הַשָּׁנִים וְהַחַיָּט הִבְרִיא וְחָזַר לִהְיוֹת כְּכָל הָאָדָם. אוּלָם עַכְשָׁו הָיָה אָדָם שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין מִכְּפִי שֶׁהָיָה עֶרֶב מַחֲלָתוֹ. בְּיָדוֹ הָיָה שָׁמוּר עֲדַיִן סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד שֶׁדַּי הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְפַרְנְסוֹ בְּכָבוֹד, וְעַל-כֵּן הָיָה יָכֹל לְהַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לַעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם, כְּבַעַל-תְּשׁוּבָה גָּמוּר.
וּפִתְאוֹם, כַּאֲשֶׁר הַחַיָּט וְאִשְׁתּוֹ כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהַזְקִין, הָרְתָה הָאִשָּׁה וְיָלְדָה בֵּן. הַיֶּלֶד הִתְגַּלָּה כְּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת יוֹצְאִים מִגֶּדֶר הָרָגִיל. הַחַיָּט מָסַר אוֹתוֹ בִּידֵי הַמְּלַמְּדִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר, וְאָכֵן עָשָׂה הַיֶּלֶד חַיִל בְּלִמּוּדָיו וּכְבָר בְּגִיל רַךְ הָיָה לִגְאוֹן-עוֹלָם.
עִם הַשָּׁנִים גָּדַל הַיֶּלֶד וְהָיָה לְצַדִּיק וְגָאוֹן. כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, נָסַע אֵלָיו וְנַעֲשָׂה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַמְּסוּרִים. לְאַחַר פְּטִירַת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק וְנָהֲרוּ אֵלָיו אַלְפֵי חֲסִידִים וְלָמְדוּ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
וְהָיוּ הַחֲסִידִים מְסַפְּרִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם אֶת הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא עַל הַחַיָּט מִלֶּמְבֶּרְג, אַךְ לֹא רָצוּ לְפַרְסֵם שֶׁבֶּן הַחַיָּט הֲלוֹא הוּא רַבָּם, מִכֵּיוָן שֶׁתְּחִלַּת הַסִּפּוּר אֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ...
מבט לגאולה
שְׁאֵלָה: הַבְּעָיָה שֶׁלִּי הִיא שֶׁאֲנִי קְצָת עַצְלָן, בְּעִקָּר בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת. אֶצְלֵנוּ, הַגְּדוֹלִים הֵם בָּנִים וְכֻלָּנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת תּוֹרָנוּת וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּעֶזְרָה בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת. לִפְעָמִים אֲנִי דּוֹחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה וּמִתְחַמֵּק, עַד שֶׁבַּסּוֹף מִישֶׁהוּ אַחֵר עוֹשֶׂה אֶת זֶה בִּמְקוֹמִי. אֲבָל אָז כּוֹעֲסִים עָלַי וּבִכְלָל לֹא נָעִים לִי, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתַּפְתִּי בָּעֲבוֹדָה. אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ לִהְיוֹת חָרוּץ יוֹתֵר?
תְּשׁוּבָה: דָּבָר רִאשׁוֹן, כָּל הַכָּבוֹד לְךָ, שֶׁאַתָּה הוּא זֶה שֶׁכּוֹתֵב אֶת הַמִּכְתָּב. תָּאֵר לְעַצְמְךָ שֶׁאַחֶיךָ הָיוּ כּוֹתְבִים: "יֵשׁ לָנוּ בְּעָיָה, אַח שֶׁלָּנוּ עַצְלָן"...
דָּבָר שֵׁנִי, חֲבָל שֶׁכְּבָר מֻסְכָּם אֶצְלְךָ שֶׁאַתָּה 'עַצְלָן' אוּלַי מְכַנִּים אוֹתְךָ כָּךְ בַּבַּיִת, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן. אַתָּה יֶלֶד רָגִיל, עִם הִתְנַהֲגוּת עַצְלָנִית לִפְעָמִים.
הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּךָ הִיא בְּעֶצֶם, "אֵיךְ אוּכַל לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת בְּשִׂמְחָה וּבִזְרִיזוּת, כְּדֵי שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת הָעַצְלָנִית, לֹא תּוֹפִיעַ".
הַתְּשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה. תָּאֵר לְעַצְמְךָ שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמְּךָ, לַעֲזֹר לְסַדֵּר מַהֵר אֶת הַבַּיִת, כִּי עוֹד מְעַט יַגִּיעַ אֵיזֶה אוֹרֵחַ נִפְלָא, שֶׁאַתָּה מְאוֹד מְחַכֶּה לוֹ. בְּלִי סָפֵק תַּעֲשֶׂה אָז אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת מַהֵר, בְּמֶרֶץ, וּבִכְלָל לֹא תַּרְגִּישׁ אֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר.
אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת, אַתָּה יָכוֹל לְנַסּוֹת לְהַרְגִּישׁ בְּכָל יוֹם.
מִלְּבַד כַּמּוּבָן "כִּבּוּד הוֹרִים", עָלֶיךָ לָדַעַת כִּי מִי שֶׁעוֹבֵד בְּבַיִת יְהוּדִי, הוּא עוֹבֵד בְּשֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ! לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יֵשׁ רָצוֹן לְהִתְגַּלּוֹת בָּעוֹלָם. לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ, שֶׁבְּהַרְבֵּה-הַרְבֵּה בָּתִּים יְהוּדִיִּים, תִּהְיֶה אֲוִירָה נְעִימָה, יִשְׂרְרוּ סֵדֶר וְנִקָּיוֹן, וְכָךְ יוּכְלוּ תּוֹשָׁבֵי הַבָּתִּים לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה!
מִי שֶׁעוֹבֵד קָשֶׁה, כְּדֵי שֶׁבַּבַּיִת הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ, יוּכְלוּ תּוֹשָׁבֵי הַבַּיִת לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, הוּא מְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ, הוּא מְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר אֶת הִתְגַּלּוּת ה' בָּעוֹלָם, וּמֵבִיא קָרוֹב-קָרוֹב אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ.
תְּנַסֶּה לַחְשֹׁב עַל זֶה, בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתָּה שׁוֹטֵף כֵּלִים. תַּחְשֹׁב: "הִנֵּה, אֲנִי מְטַפֵּחַ בַּיִת יְהוּדִי, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם יוֹתֵר מַהֵר בִּזְכוּתִי"... בְּהַצְלָחָה!
סיפורי חסידים
חֶדֶר "גָּדוֹל"
מְסַפֵּר הָרַב יְהוּדָה-לֵיְיבּ גְּרוֹנֶר, מִמַּזְכִּירֵי הָרַבִּי:
הָיָה יְהוּדִי אֶחָד תַּלְמִיד-חָכָם גָּדוֹל, שֶׁלֹּא נִמְנָה עִם חֲסִידֵי לְיוּבַּאוִויטְשׁ, אַךְ הָיָה מַרְבֶּה לְהִתְיַעֵץ עִם הָרַבִּי בִּכְתָב אוֹ בְּעַל-פֶּה בִּ'יחִידוּת' וְכַדּוֹמֶה. פַּעַם אֵרַע שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ וְגַם לֹא מָסַר דַּרְכֵּנוּ כָּל מִכְתָּב. כַּאֲשֶׁר סוֹף-סוֹף הִגִּיעַ, סִדַּרְנוּ לוֹ 'יְחִידוּת' אֵצֶל הָרַבִּי, וּבִקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיּוֹאִיל לְהִכָּנֵס אֵלֵינוּ לְאַחַר סִיּוּם הַ'יְּחִידוּת' שֶׁלּוֹ לְסַפֵּר מָה אָמַר לוֹ הָרַבִּי, שֶׁכֵּן יָדַעְנוּ מִנִּסְיוֹנֵנוּ בֶּעָבָר שֶׁהָרַבִּי נוֹהֵג לְקָרְבוֹ בְּיוֹתֵר.
יְהוּדִי זֶה אָכֵן נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתֵנוּ וּלְאַחַר הַיְּחִידוּת סָר לַמַּזְכִּירוּת וְסִפֵּר, כִּי כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אֶל הָרַבִּי קִדְּמוֹ הָרַבִּי בִּלְבָבִיּוּת וְאָמַר בְּחִיּוּךְ רָחָב: "אוֹ, הַרְבֵּה זְמַן לֹא רָאִינוּ אוֹתְךָ".
אוֹתוֹ יְהוּדִי כְּמוֹ הִתְנַצֵּל, וְהֵשִׁיב לָרַבִּי: "כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁלַּחֶדֶר הַזֶּה מַגִּיעוֹת הַרְבֵּה צָרוֹת, חָשַׁבְתִּי עַל זֶה שֶׁתַּגִּיעַ לְכָאן צָרָה אַחַת פָּחוֹת"...
כָּאן הִרְצִינוּ פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַבִּי וְאָמַר: "הַחֶדֶר הַזֶּה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁל כָּל הַיְּהוּדִים בָּעוֹלָם". לְאַחַר הִרְהוּר נוֹסָף הִתְבַּטֵּא הָרַבִּי בְּבִטּוּי נָדִיר וְאָמַר: "יָדוּעַ מָה שֶׁכָּתוּב 'דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָהּ' וְיֶשְׁנוֹ הַפֵּרוּשׁ 'יְשִׂיחֶנָהּ לַאֲחֵרִים', כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם שָׂח לַאֲחֵרִים אֶת צָרוֹתָיו, הַדְּאָגָה סָרָה מִמֶּנּוּ, וּבִלְשׁוֹן הָעוֹלָם: 'נָגֹלָּה הָאֶבֶן מִלִּבּוֹ'. הַחֶדֶר הַזֶּה", הוֹסִיף הָרַבִּי, "הִנּוֹ מָלֵא בַּאֲבָנִים, אַךְ יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן מָקוֹם לְהָכִיל עוֹד פִּי כַּמָּה וְכַמָּה!"...
צָרִיךְ גַּם בִּטָּחוֹן
בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי מֶנְדֶּל מֵרִימַנוֹב הָיָה סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְאָבִיו הָיָה מְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. בְּכָל שָׁבוּעַ הָיָה מַקְצִיב לוֹ שְׁלֹשָׁה זְהוּבִים, וְזֹאת בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצָאוֹת הַמִּשְׁפָּחָה הִגִּיעוּ לְשִׁשָּׁה זְהוּבִים לְשָׁבוּעַ.
בַּתְּחִלָּה הָיָה הַבֵּן מְקַבֵּל אֶת הַהַקְצָבָה וְלֹא אוֹמֵר דָּבָר, אֲבָל פַּעַם אַחַת שָׁאַל אֶת אָבִיו: "הֲרֵי אֲנִי סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנְךָ וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי. אִם-כֵּן, לָמָּה אַתָּה נוֹתֵן לִי רַק אֶת מַחֲצִית מִחְיָתִי? תֵּן לִי עוֹד שְׁלֹשָׁה זְהוּבִים, וּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי יֵדְעוּ שֶׁפַּרְנָסָתָם מֻבְטַחַת".
הֵשִׁיב לוֹ הַצַּדִּיק: "אִם אֶתֵּן לְךָ אֶת מְלֹא פַּרְנָסָתְךָ, אֶטֹּל מִמְּךָ חָלִילָה אֶת הַבִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם-יִתְבָּרֵךְ, שֶׁכֵּן תַּחְשֹׁב שֶׁפַּרְנָסָתְךָ בָּאָה לְךָ מִיְּדֵי בָּשָׂר-וָדָם".
0
0
0
0
מאפשרים לכם לקבל
