אנא תאמינו לנו / זוית של אברך שנולד אחרי ג' תמוז תשנ"ד
נולדתי אחרי ג' תמוז, למעלה מחמש שנים אחרי.
הזיכרון האישי הראשון שלי מגעגועים לרבי, הוא כאשר עברו 13 שנה מג' תמוז...
ואני רוצה לומר לכל מי ששואל: אני מתגעגע לרבי, לרבי שלי, לרבי האישי שלי – שמכיר ויודע את כל הקורות אותי. לרבי שליווה אותי בכל תחום ובכל ענין: בכניסה לישיבה, ישיבה גדולה, קבוצה, ולאחר נישואי.
אני פשוט מתגעגע.
בימים אלו הסמוכים ליום ההילולא אני לא מפסיק לחשוב על הרבי ולדמוע, מראה פניו הק' של הרבי עומד מולי חי ומוחשי.
זה פשוט ככה. אנא מכם, הדור המבוגר, תאמינו לנו!
אנחנו נוסעים לרבי, ופשוט פוגשים אותו. הכתיבה והכניסה לאוהל הק', השהייה ב-770, כל זה פשוט מחבר אותנו לרבי. לא רק למורשתו או לדרכו, אליו בעצמו!
כשאני כותב לרבי דו"ח, אני כותב מכתב מתוך ידיעה ברורה שהוא יקרא את המכתב שלי ויענה לי. בכל שלב משמעותי, או גם כזה שאינו, פניו הק' של הרבי ניצבות מולי.
מה ההסברה? אין הסברה! זו עובדה!
הוא בחיים כפשוטו ממש!
בכל שנה ושנה ווערט ער נאך מער לעבדיקער און נאך מער שטארקער און נאך מער אקטיוו!
הביטחון ברור שהרבי יבוא בקרוב ממש ויגאלנו!
היה לי חשוב לשתף...
מאפשרים לכם לקבל
