"כל ארץ ישראל היא מופת אחד גדול של הרבי" | טור מיוחד
ידידיי ואחיי, שלוחי הרבי בארה"ק תבובב"א,
הנני עומד תחת הרושם האדיר והענק של פועלכם.
זכיתי להיות חלק מקבוצת השלוחים שהגיעו לארץ הקודש ביוזמת צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד בארה"ק, כדי להתוועד ולהתעודד במלאות שמונים וחמש שנים ליום הבהיר כ"ח בסיוון, ובשבת הכנה ליום הקדוש ג' בתמוז – במלאות ל"ב שנים.
אם באתי ללמד - נמצאתי למד, ואם באתי לחזק - נמצאתי מחוזק.
במקום ארבעים יום, סיירנו אנו - קבוצת השלוחים - במשך ארבעה ימים לאורכה ולרוחבה של הארץ. השתתפנו באירועי ענק מרכזיים, כמו סדר הניגונים ההיסטורי "והריקותי" בבנייני האומה והטקס המכובד בבית הנשיא.
אך מה שפעל עליי יותר מכל היו דווקא הרגעים שלא צולמו; אותם רגעים שהם כה שבשגרה עבורכם, עד שהם נראים לכם כדבר המונח "תחת השולחן".
לראות שליח מאור עקיבא מסתובב עם קבוצה מכובדת ומסביר להם מהי "חלוקת דולרים", בתערוכה שהתקיימה לפני סדר הניגונים בבנייני האומה.
לדבר עם קבוצת סטודנטים בירושלים ולשמוע מקרוב על הנחיצות הגדולה שבעבודה עמם.
זכיתי לשבות ב"אשל" האדיר שהקים השליח הרב זלמן גורליק בבאר שבע, ולראות איך זורמים למקום מאות ואלפי אנשים ביום: לתפילות, לכולל "תפארת לוי יצחק", לקניית תשמישי קדושה ולבדיקת תפילין ומזוזות.
בבוקרו של יום ראשון הגיעה חיילת, שהייתה בדרכה לבסיס, כדי לקנות מכספה כרטיס עם ברכות הדלקת נרות שבת קודש. התרגשתי כל כך, עד שצילמתי סרטון ושלחתי אותו לקבוצת הווטסאפ של קהילתי בפורטלנד, אורגון. תוך דקות ספורות ביקשו חברי הקבוצה את הזכות לשלם עבור הכרטיסים הללו – מחווה שהפתיעה וריגשה מאוד את החיילת.
השלוחים המנהלים את המקום אמרו לי, שאילו היו מצלמים כל חייל בדרך למילואים שמגיע לבדוק תפילין, או כל הורה שקונה מזוזה, היו יכולים לספר אלפי סיפורים מרגשים מהחודשים האחרונים בלבד.
כמו כן, זכיתי להסתובב עם השליח הרב יוסי ליצמן מ"לב חב"ד" בבית הרפואה סורוקה. ראיתי עד כמה צוות הרופאים והאחיות מעריך ואוהב את עבודתו. תמונה אחת של רופא המניח עמו תפילין, כשברקע הבניין שנפגע מטיל איראני, כבר הופצה בקבוצות הווטסאפ החרדיות הגדולות בארה"ב. עבורו מדובר במעשה שבשגרה, ואלמלא הייתי שם – ספק אם התמונה הייתה מצולמת בכלל.
אולי הרגע המרגש ביותר עבורי היה בביקור בישיבת "בדרך תמימים" בקריית גת. פגשתי שם בחור שבמשך שנה שלמה עבד והחזיר את ספרי בית הכנסת למקומם בארונות הספרים. את כל השכר שקיבל חסך כדי לקנות כרטיס טיסה, כדי להיות אצל הרבי בפעם הראשונה בחייו בג' בתמוז הקרוב. האהבה והחיזוק שקיבל מצוות הישיבה היו מרשימים ביותר, וברור לי שזה מה שגרם לבחור להתחזק כל כך בהתקשרות שלו לרבי.
ביום חמישי נערכה עבורנו קבלת פנים במנהרות הכותל המערבי. על אף שלא חש בטוב, הגיע לכבדנו הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר שליט"א. בהתרגשות עצומה אמר הרב, ללא שלוחי הרבי – עולם היהדות היה נראה אחרת לגמרי: "הנובר לא הייתה הנובר, פראג לא הייתה פראג, ודנמרק לא הייתה דנמרק". על כך השיב לו הרב אהרונוב: "וגם ארץ ישראל לא הייתה נראית כפי שהיא נראית".
כשסיימתי את ביקורי והתפללתי תפילת ראש חודש בבית חב"ד בנתב"ג, פגשתי שם את השליח הרב יוסף יצחק גופין. כשראיתי את הנעשה במקום, אמרתי לו: "המקום הזה הוא מופת מהרבי". הוא ענה לי: "כל ארץ ישראל היא מופת אחד גדול של הרבי".
והמופת הזה, ידידיי, מתחולל יום-יום על ידיכם.
תודה רבה לכם.
מאפשרים לכם לקבל
