"תודה שיש לנו בכלל כאן בארץ שדכנים שמוכנים לעסוק בתחום"
ראיתי כאן באתר את נושא השדכניות, ואת בליץ התגובות ברשת שלצערי הגיעו בעקבות המהלך שעליהן הכריזו (ובינתיים חזרו בהן), תרשו לי בבקשה להגיב בנושא.
ייתכן וחלקכם טרם חיתנתם ועוד לא התעסקתם עם שידוכים של ילדים, ואתם כנראה לא מבינים עדיין את עומק הקושי, והמורכבות, ולכן אתם מתייחסים לנושא בבדיחות הדעת. חלקכם בטח כבר חיתנתם ילדים, מכירים את המורכבות והקושי, ועם כל זה מתבדחים בנושא.
וחלקינו גם ניזונים משמועות כאלה ואחרות בלי לדעת את כל פרטי המקרה לאשורו.
ייתכן ותסכימו או לא תסכימו עם דבריי הבאים, אבל אני חושב שחשוב שהדברים ייאמרו.
*
ראשית כל, השדכניות עושות עבודש קודש כפשוטו!
אני לא צריך ללכת רחוק, חיתנתי 4 ילדים כבר, אז אני מכיר את התחום מקרוב, לטוב ולמוטב!
אני יכול להעיד, בכל הארבעת הילדים שחיתננו, היינו בקשר עם כמה וכמה שדכניות, וכמות השעות שהם השקיעו בטלפונים ובשיחות של שעות ארוכות, גם עם הצד שלנו וגם עם צדדים אחרים, הוא פסיכי בטירוף, עשרות עשרות של שעות!
שדכן יכול לעבוד שעות על שעות על שידוך, ובסוף כל ההשקעה יורדת לטמיון ברגע אחד שמישהו מהצדדים אומר, לא, לא מתאים!
אינני יודע אם יש עוד מקצוע שנדרשת השקעה של שעות מרובות כל כך, שבסוף אין שום תמורה להשקעה.
רעייתי ואני ראינו את ההשקעה שהן משקיעות, ולכן מידי תקופה מסויימת כשהיינו בקשר עם השדכניות לאורך זמן, לפעמים כמה שדכניות בו זמנית, גם אם לא יצא שום דבר, תמיד הקפדנו לשלם להם משהו קטן, או לתת מתנה כלשהו,
א. כדי להגיד תודה!
כן, לתת את ההרגשה הטובה שיידעו שאנחנו באמת מעריכים ומוקירים את עבודתם ואת ההשקעה המרובה,
ב. כדי לתת להם תמריץ ועידוד שימשיכו לרצות לעבוד בשבילנו ואיתנו, כי בינינו, אנחנו צריכים אותם, השוק גם ככה קשה כקריעת ים סוף, ובלעדיהם יהיה לנו מאד קשה להתקדם בשידוכין.
תגידו תודה שיש לנו בכלל כאן בארץ שדכנים שמוכנים להתעסק עם זה!
בקראון הייטס לדוגמא המצב נורא ואיום, אין שדכנים, אף אחד לא מוכן להתעסק עם זה, וישנם היום רק מהשנים אחרונות שסיימו סמינר, מעל 500 בנות שאף אחד לא מטפל בהן, ואני כבר לא מדבר על בנות משנים עברו, כמויות מטורפות של בנות שלא התחתנו, שמגיעות לגיל 30 ו 40, ואף אחד לא מסתכל עליהן, זה בגדול כל הורה לעצמו דואג לילד ולילדה שלו.
אז קודם כל, ומבלי להיכנס לפרטים, צריך להגיד להם תודה!!
וכן, אני לא רואה שום בעיה בתשלום של 100 ש"ח לפגישה, זה לא מגרד אפילו את תחתית ההשקעה שהשדכן השקיע.
אני מודע לזה שיש לפעמים טענות צודקות על שדכניות ועל צורת התנהגותם, ובצדק! גם אני נתקלתי בזה באופן אישי, עם כל זה ולמרות זאת, אני עדיין בדעה שמגיע להם תמורה על השקעתם הרבה גם כשבסוף לא יוצא כלום מהשידוך.
ידוע הסיפור, על אחד הרבנים הגדולים שחיפש שידוך לבת שלו, והחליט שכל אחד שמביא לו הצעה, יקבל ממנו לעקאח און בראנפן (לחיים בלע"ז), התחילו להגיע אליו הצעות רבות מכובדות, כל הצעה שהרב חשב שזה לא מתאים, אז שידוך לא יצא, אבל המציעים קיבלו לעקאח און בראנפן.
יום אחד מגיע לרב ה"בעל העגלה" של העיירה, היה יהודי עני ופשוט ביותר, בקושי ידע קרוא וכתוב, והיה לו בן פשוט ביותר, והוא החליט להציע לרב את הבן שלו. הוא אמר לעצמו, הבן שלי הרי לא מתאים לבת של הרב, אז אם הרב יקבל אותו כחתן, מה טוב, ואם לא, לפחות אצא משם עם "לעקאח ולחיים" כדי להחיות את נפשי.
הוא הגיע אל הרב, הרב קיבל אותו בכבוד ובשמחה, שמע את הצעתו בעניין רב, השידוך המוצע כמובן לא התאים, אז הרב נתן לו קצת לעקאח ולחיים, ופטר אותו לדרכו.
המשמש של הרב בא בתרעומת אל הרב, למה הוא בכלל קיבל את הבעל העגלה, ולמה נתן לו לעקאח ובראנפן? מילא מי שמציע הצעה מכובדת שמתאימה למשפחת הרב, ניחא, אבל כאן הרב ידע מראש שזו לא הצעה שמתאימה לרב, אז למה קיבלת אותו מלכתחילה ונתת לו לעקאח?
אז הרב ענה לו, שיש מה שנקרא "פאלשע שידוכים" - שידוכי שווא - שצריכים לעבור עד שמגיעים לשידוך הנכון, וכל שידוך שווא בעצם מקרב את השידוך הנכון, ולכן הוא שמח לתת לעקאח ולחיים גם לבעל העגלה , כדי לזרז את השידוך הנכון והאמיתי לבתו.
וכך בנידון דידן, בסופו של דבר כל שידוך שמוצע שלא יוצא לפועל, בסופו של דבר מקרב את האדם לשידוך הנכון, וכך צריך להסתכל על העניין.
אין ספק שהשדכניות משקיעות המון המון שעות, ומגיע להם תמורה לפחות מינימלית, והלוואי ויקומו בינינו עוד שדכנים ושדכניות שיהיו מוכנים להשקיע את הנשמה כמו השדכנים והשדכניות הקיימות, כדי לעזור לילדינו לבנות בתים בישראל.
יה"ר שהקב"ה ישמע ויקבל את התפילות והדמעות של ההורים והזקוקים לשידוכים, וישלח לכל אחד ואחת את הזיווג הנכון במהרה ובקלות תומ"י ממש.
מאפשרים לכם לקבל
