מיומנו של המזכיר הרב יהודה קרינסקי • פרסום ראשון
ידועים דברי הרבי שעל כל פרט ופרט מעניני ומאורעות שארעו עם נשיא הדור ישנה על זה השגחה עליונה באופן מיוחד (מכתב כללי ח״י אלול תנש״א).
על פי דברי קודש אלו, הנה לרגל יובל השמונים וחמש לבואם של הרבי והרבנית - ״איש וביתו״ לחצי כדור התחתון, וליובל הארבעים להתוועדות חסידים הראשונה בברכת הרבי בשנת תשמ״ו,
מובא בזה בפרסום ראשון קטע מיומנו של מזכיר הרבי הרב יהודה קרינסקי שיחי׳ לאויוש״ט, בקשר לספר ימי בראשית, באדיבות חתנו ויד ימינו, מנהל קה״ת וחבר ועד מחנה ישראל, הרב יוסף ברוך פרידמן שי׳ ,
עם רקע ליומן ופרשת הדברים של הספר ימי בראשית, ושביבים על כמה מאורעות של השגחה פרטית מופלאות בקשר ליום הבהיר כ״ח סיון והספר ״ימי בראשית״ הקשורים ליומן זה.
קטעים מיומן המזכיר הרב חיים יהודה קרינסקי שי׳
ה' י"ג ניסן תנש"א
….
כשיצא כ"ק [לנסוע] לציון לקח עמו החבילה שמסרתי ביום א׳ העבר ע"ד רשימות תש"י-י"א וכו'.
בשעה 5:30 לערך בעמדתו עה"צ -- פתח כ"ק את הדלת ונתן לי את המעטפה הריקנית והחבילה הנ"ל ורשום עליו להחזיר לי החבילה ושיהא בהצלחה רבה.
….
א׳ כ״ז סיון תנש״א
…..
*אחר מנחה נכנסתי, [מסרתי] הקט״ע
והפתח דבר לס׳ ״ימי בראשית״סיפרתי שזהו הפתח דבר לימי בראשית
ב׳ כ״ח סיון תנש״א
נסיעה לציון 3:10.
על הדרך מסרתי …..וכן מסרתי טופס הכרוך של הספר ימי בראשית שלכבודו של היום כרכו פוטוסטט וכו׳, כ״ק שאל אם יכול להשאיר את זה אצלו או שצריכים להחזירו, ועניתי שזה יכול להישאר אצל כ״ק.
כ״ק הביט בו הרבה.
….
רקע ליומן הנ״ל ופרשת הדברים של הספר ימי בראשית
בקייץ תשמ״ט נפגשתי עם המזכיר הרב קרינסקי שי׳ וסיפרתי לו שכאשר זכיתי לערוך ולהוציא לאור את סדרת הספרים שיחות קודש ביחד עם ידידי הרב גרשון אייכהורן שי׳ בשנות תשמ״ה - מ״ח, הנה בזמן איסוף מאות השיחות שחסרו בסעט הישן נתוודעתי ליומנו של הרבי אלי גרוס ע״ה וליומנים נוספים שמשם לקחתי קטעי שיחות שאף פעם לא פורסמו, ועלה בדעתי שכדאי לכתוב ספר על תקופת קבלת הנשיאות ומה דעתו באם הוצאת קה״ת יסכימו להדפיס זאת.
הרב קרינסקי ענה לי שדבר כזה הוא צריך לשאול את הרבי אבל הציע שלא כדאי לשאול את הרבי לפני מעשה, ורק לאחר שאכתוב דוגמא של כמה פרקים אז יכניס זאת לרבי ויבקש את הסכמתו הקדושה. הוא כמובן אמר לי שקה״ת לא ישלמו על כל העריכה ועל ההקלדה וכו׳, ורק לאחר שאסיים הכל והרבי יסכים, אז קה״ת ישלמו על ההדפסה.
החלטתי לערוך את כל הספר ורק אח״כ לתת אותו להרב קרינסקי שיגיד לרבי ויקבל את הסכמתו הקדושה. התחלתי לעבוד על עריכת הספר, באיסוף כל היומנים והמכתבים מאותה תקופה, ובמיוחד היומן של הרב גרוס וקטעי עיתונים וכו׳ וכן התחלתי לראיין כמה מהחסידים שזכו להיות בתקופת קבלת הנשיאות (וכן לקחתי ע״ע את איסוף הכספים עבור כל ההוצאות של עריכת והקלדת הספר).
אחד מהמיוחדים שבהם היה הרב זלמן גורארי׳ ע״ה שהיה מחברי הועד שעסקו בענין קבלת הנשיאות ביחד עם הרב שמואל זלמנוב ע״ה. (הייתי בידידות עם הרז״ג מאז ההתעסקות בהוצאת השיחות קודש בשנת תשמ״ה יחד עם ידידי הרב גרשון אייכהורן שי׳. הייינו בחורים צעירים בגיל 20 ותוך זמן קצר הבנו שזה הולך לעלות המון כסף, ופניתי לש״ב חתנו הרב נחום שטרנברג שי׳ וביקשתיו שישפיע על הרז״ג לתמוך בהדפסה. ואכן הרז״ג קרא לי לביתו והיה נותן לי מזמן לזמן סכומים גדולים עבור הדפסת השיחו״ק).
מיד בתחילת הראיון, אמר לי הרז״ג בסגנונו הידוע: אתה יודע למה בכלל הסכמתי לדבר אתך על זה? וסיפר לי שבתקופת יו"ד שבט תשי"א הוא ור׳ שמואל זלמנוב היו פעם אצל הרבי כשדובר על איזה מהענינים הקשורים לכך, ובין הדברים התבטא הרבי שצריך להוציא ספר (או שעוד יצא ספר) על המתרחש בליובאוויטש בימים אלו.
הם לא הבינו את דברי הרבי כלל ובשעתו הם אפילו לא חלמו על עריכת ספר על קבלת הנשיאות, ודברי הרבי כמעט ונשכחו ממנו ורק כשטילפנתי אליו וסיפרתי לו שאני עובד על ספר על תקופת קבלת הנשיאות, הוא פתאום נזכר בדברי הרבי והיה לו הרגש שכנראה לזה כיוון הרבי ולכן הוא הסכים להתראיין.
סיפור זה נטע בי את התקוה החזקה שאולי הרבי יאשר את הספר על קבלת הנשיאות למרות שזה נושא מאוד עדין וכו׳, והחלטתי להתחיל בעבודת עריכת הספר ובעזרת אחי הרב זושא שי׳ גרינברג גמרתי את הטיוטה הראשונה של הספר בקייץ תש״נ והתחלתי לחשוב על הגרפיקה וההדפסה וכו׳.
באותו זמן צירפתי את ידידי השליח הרב אליעזר זקלקובסקי שהיה אז בחור צעיר ונמרץ לעזור לי באיסוף כתי״ק, ומסמכים ותמונות נוספות השייכים לתקופה זו, וכן בעזרה למצוא מדפיס שיתחיל לסדר את הגרפיקה של הספר וכו׳.
בקייץ תש״נ נסעתי בהסכמת הרבי להתעניין בהשליחות באלסקה, ובערב סוכות תנש״א קיבלנו ההסכמה וברכה לנסוע לשליחות, ובמשך חורף תנש״א מיהרתי לסיים את כל התיקונים וההוספות בעריכת הספר, וכשנסעתי לשליחות לפני פורים תנש״א הרב זקלקובסקי נשאר לעבוד על הספר בנ.י כדי להביא אותו לדפוס ואני המשכתי לשלוח לו כל התיקונים וההוספות האחרונות בפאקס הלוך וחזור עד שהמלאכה כמעט הושלמה.
המענות שקיבלנו מהרבי בקשר לספר ימי בראשית
א) ביום א׳ ט׳ ניסן תנש״א הכניס המזכיר הרב קרינסקי תיקיה שהכין ידידי הרב זקליקובסקי ובו החלק הראשון (כ100 עמודים) של הספר לרבי. בי״ג ניסן תנש״א לקח את זה הרבי עמו לאוהל הק׳ ועבר בעלעול על דפי הספר במהלך הנסיעה לאוהל. כמוזכר ביומן לעיל בשעה 5:30 לערך פתח הרבי את דלת החדרון שבאהל ונתן להרב קרינסקי את התיקיה, ועל הפתקא שהכניס הרב קרינסקי יחד עם החומר כתב הרבי: ״הזכרתי עה״צ להצלחה רבה״. הרבי סימן חץ לשמו של הרב קרינסקי, וכתב לידו ״להחזיר״.
ב) ביום ה׳, י״א אייר תנש״א הכניס הרב קרינסקי קטע שיחה קצר, כהקדמה לתמונות של קבלת האזרחות שפרסמנו בספר, מדברי הרבי הקודם בעת מעמד קבלת האזרחות וכן מדברי הרבי בקשר למעמד זה. את דברי הרבי בקשר לקבלת האזרחות הכין הרב זקליקובסקי מהתשורה דכ״ח סיון תשמ״ז (ממה שסופר בהתוועדות חסידים כ״ח סיון תשמ״ו), ואת דברי הרבי ריי״ץ ממה ששמע מהמזכיר הרב ניסן מינדל ע״ה ועוד. למחרת ביום ו׳ יב אייר תנש״א הוציא הרבי את השיחה כשעליה סימן ׳ וי ׳ בכתי״ק, המאשר כי השיחה מוגהת.
ג) ביום א׳, כ״ח אייר תנש״א הכניס המזכיר הרחי״ק את השיחה שהרבי אמר באחת ההתוועדיות בשנת תש״ח שבה ביאר את משחק השחמט.
השיחה הוכנה להגהה ע״י החוזר הרה״ת סימן שי׳ יעקובסאהן, ע״פ נקודות מהשיחה מזכרונות הרב לייבל פוזנר שי׳ מהתשורה דכ״ח סיון תשמ״ז (שסיפרם בהתוועדות חסידים דכ״ח סיון תשמ״ו).
ידידי הרב זקליקובסקי (בסיועו של הרה״ת מענדל שי׳ פעלער) ערך את הכיתוב לתמונה ובו הפרטים שסופרו ע״י כמה מזקני החסידים, אודות התמונה של הרבי והרבי הקודם במשחק השחמט בהיותם בנאות דשא בפרכסלדסדרף.
(את התמונה האורגינלית (ביחד עם תמונות נוספות), קיבלתי מהרב משה גרונר ע״ה בביקורי אצלו ביחד עם הרב זקליקובסקי).
ביום ג׳, ר״ח סיון הוציא הרבי את השיחה עם הגהותיו הק׳ הן על השיחה והן על סיפור הפרטים של התמונה.
ד) לפני כ״ח סיון הכנתי את הפתח דבר של הספר באלאסקא, ושלחתיו בפאקס לידידי הרב זקליקובסקי שהכניס אותו לרבי בליל כ״ח סיון אחרי חלוקת הדולרים. כנהוג בכגון דא השארנו את מקום התאריך ריק בכדי שהרבי יקבע את התאריך של הפתח דבר. התאריך שהרבי קבע הוא ״ועש״ק פ׳ שלח״.
הרבי גם הגיה את הפתח דבר ועל מה שכתבתי שהספר ״מתעד לראשונה את תקופת קבלת הנשיאות״, מחק הרבי את המילה ״מתעד״ וכתב ״מתאר״. (לכאורה בפשטות הפשט בזה שהרי ״תיעוד״ פירושו שכל מילה בספר הוא מדוייק בתכלית כתיעוד הנעשה ע״י מצלמה וכיו״ב. הרבי שינה ל״תיאור״ מפני שהספר אכן מיוסד עפ״י יומנים וע״פ זכרונות של אישים שונים, שלאו דוקא שהכל מדוייק בתכלית, ולכן ״תיאור״ הוא תואר יותר אמיתי ונכון לספר).
ה) ביום הבהיר, כ״ח סיון תנש״א לפני שהרבי הלך לאוהל, ידידי הרב זקלקובסקי כרך בזריזות את כל הספר ביחד עם הפתח דבר המוגה ונתן אותו להמזכיר שיגיש לרבי. לספר צירף פתק קצר בשמי ובשמו שבו כתב שהספר מוכן לדפוס ושמקווים שיגרום נחת רוח לרבי.
בתחילת הנסיעה לאוהל הגיש הרב קרינסקי לרבי את הספר באמרו שהכינו את זה לכבוד היום. הרבי שאל אם הוא יכול להשאיר את הספר אצלו או שיש להחזירו, והרב קרינסקי ענה שזה יכול להשאר אצל הרבי.
הרבי עיין בספר לאורך כל הנסיעה וגם כשהרבי הגיע לאוהל נשאר במכונית כרבע שעה נוספת והמשיך לקרוא בספר.
לפני שיצא מהרכב סגר הרבי את הספר כשהסימניה מונחת בפרק המסופר אודות ההסתלקות והלוי׳ של הרבי הקודם ביום א׳, י״א שבט תש״י.
הרבי נכנס לאוהל הק׳ עם הספר בידו הקדושה. בדרך חזור מהאוהל החזיר הרבי להרב קרינסקי את הספר.
למחרת ביום כ״ט סיון הוציא הרבי את הפתק וכתב: ״נת׳ ות״ח ת״ח ודבר בעתו כו׳״. על המילים ״מקווים שיהיה לנח״ר רב לכ״ק אדמו״ר שליט״א״ הוסיף הרבי ״(לנח״ר) רב״. הרבי גם חתך מהפתק את שם האם שלי ושל הרב זקלובסקי והשאיר רק את השמות הפרטיים ואת שם המשפחה.
ו) כחודש לאחר מיכן ביום ב׳, כ״ו תמוז תנש״א שלחתי בפאקס לרבי את המבוא לספר ימי בראשית שהכנתי באלאסקא. בהיות והמבוא של הספר עוסק בענינים עדינים מאוד של קבלת הנשיאות וכו׳ וקצת חששתי מזה, ולכן כתבתי לרבי שלמרות שכמה מומחים (כוונתי היתה בעיקר לה׳חוזר׳ הרב דוד אולידורט שי׳ שעזר לי רבות בכתיבת המבוא) עברו על זה וכו׳ וישנו אישור מהנהלת קה״ת וכו׳, בכל זאת הנני מגיש את זה לרבי טרם ההדפסה.
הרבי עיגל את מה שכתבתי והוסיף ״ומספיק, כפשוט״.
שביבים מהשגחה פרטית מיוחדת בקשר המיוחד שבין יום הבהיר כ״ח סיון והספר ימי בראשית
א) כנאמר לעיל שתי השיחות שזכינו שהרבי הגיה לספר ימי בראשית, הנה נקודות ועיקר הדברים (מלבד שיחת הרבי ריי״ץ) פורסמו לראשונה ע״י הרב צבי פוגלמן ור׳ לייבל פוזנר ע״ה בהתוועדות חסידים הראשונה של חגיגת כ״ח סיון תשמ״ו, וזכיתי לשכתב אותם ולפרסמם בתשורה שערכתי לכבוד ההתוועדות ומסיבת כ״ח סיון תשמ״ז.
ב) בהתוועדות כ״ח סיון תשמ״ז סופרו ברבים כמה סיפורים על תקופת קבלת הנשיאות ע״י הרב יוסף גולדשטיין והרב מרדכי שארפשטיין ע״ה.
בתשורה שזכיתי לפרסם להתוועדות חסידים דכ״ח סיון תשמ״ח שיכתבתי את הסיפורים שסופרו בהתוועדות כ״ח סיון תשמ״ז.
כנספח והשלמה לסיפורים אלו פרסמתי לראשונה קטע מיומנו של הרב אלי גרוס ע״ה בקשר עם קבלת הנשיאות קבלת הנשיאות (שהיה אצלי מאז שעסקתי בעריכת הסעט של השיחות קודש) מתאריך כ״ו טבת תשי״א.
בקטע יומן זה מספר הרב גרוס שבאותו היום כולם רצו לקנות את העיתונים היהודיים בניו יארק, לראות הכתבות שסיפרו על הידיעה המרעישה על קבלת הנשיאות של הרבי, ואשר החסידים מסרו לרבי כתב התקשרות בכ״ד טבת תשי״א ואשר ביו״ד שבט תשי״א תהיה ההכתרה הרשמית.
הרב גרוס מתאר בהתרגשות איך שכל הבחורים מתהלכים בשמחה גדולה, שיש לנו בחזרה את הרבי והנשיא שלנו.
בנספח לקטע יומן זה פרסמתי לראשונה צילומים מקטעי העיתונים היהודיים הנ״ל כמו ה״טאג״ וה״מארגען זשורנאל״, שבהם תואר באריכות אודות ההכתרה וקבלת הנשיאות של הרבי, שקבלתי אותם בזמנו מהרב גרוס ואחרים.
מאוד התלבטתי באם זה מן הכבוד ומתאים לפרסם את קטע היומן הזה וכן את הצילומים מקטעי העיתונים הנ״ל וכו׳, אבל בהיות שזה היה בתקופת המשפט שאז היתה מלחמה ״אויפן ביינקל״ כלשון הרבי הידוע, וזה היה מעין קטרוג ר״ל על הנשיאות של הדור השביעי וכו׳ ולכן גברה אצלי ההחלטה לפרסמם.
ושוב בהשגחה פרטית מיוחדת, הפרסום על קבלת הנשיאות בתשורה לכ״ח סיון תשמ״ח הנ״ל היווה את היסוד וההתחלה לרעיון שעלה אצלי לכתיבת הספר ימי בראשית.
ושוב בהשגחה פרטית מופלאה הספר ימי בראשית כרוך בשלימותו הובא לרבי ע״י המזכיר הרב קרינסקי בנסיעתו לאוהל הק׳ ביום הבהיר כ״ח סיון תנש״א, יובל החמישים לבואם של הרבי והרבנית לארה״ב ״חצי כדור התחתון״.
ג) השגח״פ נוספת הקשורה לתשורה לכח סיון תשמ״ח הנ״ל ולספר ימי בראשית:
באותם שנים מושג התשורות היה נדיר ביותר וכמעט שלא פורסמו אז תשורות, וגם המושג לפרסם צילומים מכי״ק של הרבי היה נדיר. כשהכנתי התשורה לכח סיון הנ״ל עלה ברעיוני גם לפרסם עמוד שלם של צילומים מכמה כי״ק של הרבי. ואכן בהשגח״פ גם בענין פרסום צילומים מכי״ק של הרבי, הנה הספר ימי בראשית הצטיין בכך שפתח את הצינור להנהגה זו של פרסום צילומים מכי״ק רבים מהגהות של שיחות וכיו״ב שכמעט ולא היה נהוג עד אז.
ד) באופן אישי בקשר לספר ימי בראשית זכיתי לראות השגח״פ גלויה ואיך שהרבי צופה ורואה הכל מראש (ובלשון הרבי הידוע שאמר להרי״כ ״דער רבי האט דאך אלץ געוואוסט״, בקשר להסתלקות הרבי הריי״ץ בתש״י).
בחורף תשמ״ט כתבתי לרבי מכתב אישי על ענין שהטריד אותי מאוד וקבלתי כמה מענות על מכתבי, והמענה הראשון היה ״הוא מטריד את עצמו ויתעסק במשהו אחר״. הרבי הוסיף עוד משהו בכי״ק ומחק זאת והרלי״ג לא רצה להראות לי מה בדיוק הרבי כתב מכיון שהרבי מחק זאת. כמובן שלא ידעתי למה כוונת הרבי שאתעסק במשהו אחר, אבל בהשגח״פ כמה חודשים לאחרי מענה זה נפל במוחי הרעיון והתחלתי בפועל בכתיבת הספר ימי בראשית.
מענות הרבי לשלשת החגיגות הראשונות דיום הבהיר כ״ח סיון תשמ״ו, תשמ״ז, ותשמ״ח
בשלשת השנים הראשונות של עריכת ההתוועדיות ליום הבהיר כ״ח סיון ביחד עם ידידיי הרב מענדי שארפשטיין והרב זלמן ליברוב שיחיו, זכיתי לכתוב את הדו״ח לרבי מהתוועדויות עם שמות הנואמים ותוכן דבריהם וכו׳ וכן הכנסתי לרבי את התשורות וכו׳, וקיבלנו מהרבי מענות מיוחדים:
במענה על הדו״ח מהתוועדות חסידים ביום הבהיר כ״ח סיון תשמ״ו כתב הרבי וזל״ק: ״כן יבשר טוב וכו׳״
במענה על הדו״ח מהתוועדות חסידים ביום הבהיר כ״ח סיון תשמ״ז כתב הרבי ״הזכרתי עה״צ לפעולה נמשכת דכהנ״ל ובהוספה״
במענה על הדו״ח מהתוועדות חסידים ביום הבהיר כ״ח סיון תשמ״ח כתב הרבי ״כן יבשר טוב בפעולה נמשכת מכל הנ״ל, ובהוספה דוקא. אזכיר עה״צ״.
אבל למרות המענות המיוחדים ולמרות הקירוב והחיוך הגדול כשהרבי הכריז ״איש וביתו״ בעת שהרב מאיר הרליג ע״ה הכריז על ההתוועדות חסידים לכבוד בואו של הרבי בהתוועדות של הרבי בכ״ח סיון תשמ״ו, עדיין זה לא הפך לחג רשמי ממש אצל הרבי.
בתשמ״ח לראשונה יצא קונטרס מאמר ליום הבהיר כ״ח סיון ובפתח דבר כתבו על הענין של כח סיון והרבי אישר זאת.
ורק בשנת תשמ״ט בפתח דבר לקונטרס מאמר ליום הבהיר כ״ח סיון הוסיף הרבי הגהה מיוחדת מאוד על הלשון של הפתח דבר בנוגע ליום הבהיר כ״ח סיון וביאתו של הרבי לארה״ב, ואח״כ בשבת יום הבהיר כ״ח סיון תשמ״ט פתח הרבי את ההתוועדות בשיחה קדושה אודות יום הבהיר כ״ח סיון.
הרבי אמר אז בתחילת התוועדות שהיות שראו שכבר חגגו את כ״ח סיון יותר מ״שלש שנים הווי חזקה״, וראו את התוצאות בפועל מזה, וזה נותן הכח שיהיה כך בכ״ח סיון בשנים שלאחרי זה, ושזה יביא לפעולות טובות, ובהוספה.
ובעמדינו כולנו בימי ההכנה רבתי ליובל הארבעים שנה להתחלת חגיגת יום הבהיר כ״ח סיון בברכת ובהסכמת הרבי,
וליובל השמונים וחמש שנים לבואם של הרבי והרבנית ״איש וביתו״ לארה״ב - ״חצי כדור התחתון״,
וע״פ דברי הרבי שאמר בשיחת ליל ו׳ דחוה״מ פסח תשמ״ח בנוגע לענין השטורעם של הצעקה והתביעה אודות ביאת המשיח, ״שלא שמעתי על זה מאבי, ובודאי לא מזקני וכו׳ ואפילו לא מעצמי עד שבאתי לאמריקה״,
תקוותנו החזקה שנזכה כולנו שהתוצאות והפעולות הטובות מההכנות להתוועדויות יום הבהיר כ״ח סיון דשנת תשפ״ו, יהיה ביאת וגילוי המשיח בפועל ממש, בימינו אלו ממש!
מאפשרים לכם לקבל
