כ"ח סיוון: 85 שנה לעידן חדש בהפצת היהדות בעולם
הדרמה החלה בפריז, שם התגוררו הרבי והרבנית באנונימיות יחסית בעת שפרצה מלחמת העולם השנייה. עם פלישת הנאצים לצרפת באייר ת"ש (1940), הפכה העיר למלכודת. השגת כרטיסי רכבת ליציאה מהעיר הייתה כמעט בלתי אפשרית, אך בזכות קשרים עם קצין צבא, הצליחו השניים להשיג שני כרטיסים לעיר וישי. הם עזבו את פריז ברכבת האחרונה, שלושה ימים בלבד לפני שהגרמנים צעדו ברחובותיה.
במהלך שהותם בצרפת, הרבי נרשם לגיוס לצבא הצרפתי, צעד שהעניק לו תעודה שאפשרה לו לנוע בחופשיות יחסית ללא חשד כמשתמט. למרות הסכנה, הרבי סירב להצעה להסתתר בטירתו של גנרל צרפתי מחוץ לעיר, כיוון שחזה את עוצמת הכיבוש הנאצי והעדיף לברוח דרומה.
המאבק הבירוקרטי
הדרך לאמריקה נתקלה במכשול משמעותי בקונסוליה האמריקאית. הרבי היה רשום כ"מהנדס", מה שלא זיכה אותו בוויזה מיוחדת לאנשי דת. הרבי הריי"צ, שפעל ללא הרף מניו יורק להצלתם, דאג לשלוח אישור רבנות רשמי כדי לעדכן את בקשת הוויזה.
לאחר המתנה מורטת עצבים, עברה הבקשה מהקונסוליה בניצה (Nice) למרסיי, שם הקונסול היה אוהד יותר כלפי פליטים יהודים. ב-כ בניסן תש"א אושרו הוויזות המיוחלות, והרבנית בישרה לאביה במכתב מוצפן ברוסית: "הקונסול האמריקאי הבטיח לתת לנו ויזה".
ההפלגה בצל צוללות
ב-י"ז בסיוון תש"א, עלו הרבי והרבנית על האונייה "סרפה פינטו" (Serpa Pinto) בליסבון, פורטוגל. היציאה לוותה בנס: הרבי הריי"צ הורה להם במברק בהול שלא לעלות על הספינה הראשונה שיצאה באותו יום, אלא רק על השנייה. בדיעבד התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים ונותרו בשבי עד סוף המלחמה.
במהלך 12 ימי ההפלגה באוקיינוס האטלנטי, תחת איום מתמיד של צוללות נאציות, הרבי עסק בכתיבה תורנית ענפה. במחברותיו מאותה תקופה נמצאו ביאורים על ספר התניא, רשימות על דגים ותובנות רוחניות על הירידה לחצי הכדור התחתון.
ההגעה לחופי אמריקה
ביום שני, כ"ח בסיוון תש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה האונייה ברציף 8 בסטטן איילנד. הרבי והרבנית ירדו מהסיפון כשהם נושאים עמם ארגז עץ בודד שהכיל את חפציהם המעטים וכתבי יד יקרי ערך. על המזודה נמצאו מדבקות של "מחלקה ראשונה" מנמל ליסבון וחתימתו של הרבי באנגלית: "Mendel Schneerson".
משלחת של ארבעה חסידים נכבדים המתינה על הרציף בהוראת הרבי הריי"צ, שתיאר בפניהם את חתנו במילים נדירות: "הוא בקי בעל פה בבבלי, ירושלמי, רמב"ם וליקוטי תורה...". המפגש האישי בין הרבי לחמיו התקיים רק ביום השלישי לבואו, ל' בסיוון, כחלק מהנהגה של "מוח שליט על הלב".
ראשית הפעילות בארה"ב
עם הגעתו, מונה הרבי לעמוד בראש שלושה מוסדות מרכזיים: מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל ובית ההוצאה לאור קה"ת. מוסדות אלו היוו את הבסיס למהפכה היהודית העולמית שפרצה מארה"ב לכל העולם.
במשך שנים רבות, תאריך ההגעה נותר סוד כמוס. רק בשנת תשמ"ג (1983), עם פרסום הכרך החמישי של "איגרות קודש" מאת הרבי הריי"צ, נחשף המכתב המבשר על הגעתם ביום כ"ח בסיוון תש"א.
יום זה הפך לסמל לתחילת עבודה חדשה בהפצת המעיינות בכל קצבי תבל.
מאפשרים לכם לקבל
