קיץ של חינוך: מכתב מיוחד של הרבי אחרי חג השבועות
בעמדנו ביום סיום וחותם של ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו
מיוסד על מאמר חז"ל אשר רק (ומיד) כשאמרו ישראל בנינו יהיו ערבים שלנו (שנקיים התורה) נתן הקדוש ברוך הוא את התורה לישראל,
ארשה לעצמי להוסיף בזה, ענין שהזמן גרמא, אשר חוב קדוש על כל אחד ואחת שהיכולת בידם לעשות וזכות גדולה, לעשות כל התלוי בהם אשר כל בן ובת בישראל יתחנכו בחינוך על טהרת הקודש - הן בשעות המוקדשות ללימוד, הן בשאר שעות היום והלילה (ואדרבא).
ואף שחוב זה וזכות זה כל השנה זמנם הוא - בתוקף ביותר הם בימי זמן מתן תורתנו והסמוכים להם, ימי זכרון לימים אלה בשנה הראשונה לצאתם מארץ מצרים שאז ניתנה ערבות זו בפעם הראשונה.
ולהעיר גם כן על האפשרויות המיוחדות שישנן בחדשים אלו בהרבה מדינות (בארץ הקודש ובחו"ל) שמפסיקים הלימודים בכמה וכמה בתי ספר (או על כל פנים ממעטים בהם שעות הלימוד) למשך שבועות רבים - ועל ידי זה - מספר רב של מורים ומדריכים ומחנכים מתפנים מעבודתם הרגילה, ובטח בחפץ רב ישתפו פעולה בביסוס והתפשטות החינוך הכשר - ואלפים ורבבות מהתלמידים והתלמידות אפשר (ולכן גם מוכרח) להכניסם למחנות קיץ מתאימים - באופן שיהיו באוירה אחידה ספוגה יהדות אמיתית במשך זמן ארוך, לפי ערך -מה שאין כן במשך כל השנה כולה - שאי אפשר בלי סתירה איזו שהיא בין אוירת: בית הספר, בית ההורים, הרחוב וכו',
אפשריות מיוחדות במינה ושערכה והשפעתה חשובות ביותר,
שלכן כל השתדלות בזה ויגיעה - כדאיות הן. ובוודאי יקויים בכל זה: יגעת ומצאת...
מקור: אגרות קודש חכ"ח ע' רלג ואילך • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת
מאפשרים לכם לקבל
