מאה שנה של עיון בכתבי קודש יהודיים שרטטו סביב עיניו של הרב יהודה חיטריק עיגולים כהים. עשרות סעודות בליל שבת, והוא עדיין מדבר ברכות ובשלווה. בגיל 105 הוא נראה כמעט על אנושי. הרב חיטריק קם כל בוקר בשעה 5:00 על מנת ללמוד, נוכח בבית הכנסת לפחות פעמיים ביום, מוסר שיעור ועובד עם השותף שלו: רב גאה מקראון הייטס בשם מאיר איטקין, בן 95. הרב חיטריק למד ישירות מפי מנהיגי חב"ד. יש לו ידע עמוק בכל נושאי הקודש. אבל הסיפור שלו הוא שעשה אותו לסמל בקהילה החב"דית, כותב הניו-יורק טיימס.

אנציקלופדיה מהלכת

נכדו, ארי חיטריק, בן 51, קורא לו "אנציקלופדיה מהלכת של מעשיות חסידיות". ונין שלו, אליעזר זלמנוב, בן 25 אומר: "הוא יכול לחזור על סיפורים מילה אחר מילה, ששמע לפני 50 שנה". והסיפורים אינם נשארים על שולחנו. סיפוריו נאספו בספר הנקרא "משולחן השבת של אבי". הסיפורים הם חלק ממסורת שבעל-פה, ומסופרים שוב שוב סביב העולם ע"י השלוחים.

לרב חיטריק יש ארבעה ילדים, 18 נכדים ויותר ממאה נינים. גב' שניאורסון אמרה, בהוסיפה שהחישוב המדוייק הוא מאוד קשה ושבכל אופן "רק כסף אוהבים לספור, ילדים אינם זקוקים לספירה, כיון שלא חשוב איזה מספר יש לך, תמיד זה לא יהיה מספיק".

הרב חיטריק לומד מקטנותו. "הוא אף פעם אינו מאט את הקצב", אומר ארי חיטריק, הנכד, המתגורר במנהטן ויש לו שישה ילדים. "הוא תמיד קורא, כותב, מדבר, ודן".

קרובי הרב חיטריק מייחסים את חייו הארוכים לברכה שהוא קיבל מהרבי. לרב חיטריק היו קשרים גם עם שני האדמו"רים הקודמים. "כל שלושת האדמו"רים נתנו לו ברכה לחיים ארוכים", אומר ארי חיטריק.

במפגש האחרון בבית משפחת שניאורסון בפלטבוש. הרב חיטריק ישב בראש השולחן, יחד עם תריסר רבני חב"ד אחרים, 4 דורות של חיטריק. בצד ימין שלו ישב בנו הירש חיטריק, בן 77, המחזיק בבעלותו עסקי תכשיטים. גב' שניאורסון התרוצצה במטבח.

כשנשאל ע"י אורח איך הוא חי כ"כ הרבה, לחש הרב חיטריק באידיש לבנו, שאמר "הוא אומר שזה בגלל שהוא מבורך בילדים נפלאים". גברת שניאורסון מוסיפה: "מה שאני חושבת, שהוא חי כמו הרמב"ם", "הוא ער כבר ב-5 כל בוקר, לבוש וישוב לשולחן בלומדו את ספריו".

דוגמה חיה

בעלה, הרב שלום שניאורסון, בן דוד של הרבי, לחש את הערכתו לכתבנו: "הבן אדם לעולם אינו עוזב את השולחן שבע", הוא אומר. גברת שניאורסון שמעה זאת, ומשכה בכתפיה בהסכמה. "זה נכון" היא אמרה. "הוא אוכל ארוחת בוקר מאוד קטנה".

אותו ערב, הוא לא נגע בעוגות או בחטיפים שהיו על השולחן יחד עם ספרי קודש יהודיים. היה שם כמובן גם בקבוק של וודקה, והרב חיטריק לפת את הזכוכית כאשר האזין לדיון החי ומידי פעם הצטרף לדיון במקצב חסידי ובזמזום קל.

האנשים שישבו מסביב לשולחן באותו לילה, הינם שלוחים במקומות כמו ווסצ'סטר, אינדיאנה, נירנברג, גרמניה, ישראל ואורגוואי. הם היו בניו יורק על מנת להשתתף בכנס השלוחים.

אחד מנכדיו, הרב מענדל חיטריק, המתגורר בתורכיה, אמר "האיש הזה הוא דוגמה חיה לחשיבות של יהודי אחד. הוא היה קשור לכל כך הרבה פעילויות. הוא אחראי לא רק על כולנו פה בחדר, אלא גם לכל ההמשך, הוא כמו אדם הראשון. כאשר אינו חש בטוב הוא אומר 'שום דבר לא מפריע לי, לא הכאב, כלום, מלבד ההפרעה בלימוד".

בשולחן, הרב חיטריק דיבר באידיש מהוססת על הימים שלו כצעיר בישיבה בעיירה ליובאוויטש. הוא נולד ב-1899, והתחיל ללמוד בגיל 14 בליובאוויטש. לאחר המהפיכה הרוסית, הרב חיטריק ויהודים אחרים למדו בחשאי על מנת לשמור על גחלת היהדות.

כשהרב חיטריק נישא על הכתפיים...

הרב חיטריק נהיה רב בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, ונשא את אשתו קיילה באוקראינה (היא נפטרה ב-1983), היו להם ארבעה ילדים, והרב חיטריק עבד בייצור חולצות, סוודרים וסבון. ב-1946 עברה המשפחה רוסיה לזמן קצר לבלגיה ואז עברו למונטריאול, שם הרב חיטריק לימד בישיבה. ב-1970 עבר לברוקלין, שם חי עם ילדיו גב' שניאורסון, והירש חיטריק, בקראון הייטס.

"הוא השפיע על כולנו" אומר הירש חיטריק "המסר שלו הוא שאנו לא צריכים לחיות לעצמנו", הירש היכה על השולחן להשקיט דיון צדדי בין שלמה ווילהלם ושלום הרצל, שני רבנים שנכנסו למשפחת חיטריק ונשותיהם הינם דוגמא לעץ המשפחה המסובך של משפחת חיטריק. הרב ווילהלם נשוי לנכדתו הצעירה של הרב חיטריק, אסתר, והרב הרצל נשוי לנינתו הגדולה של הרב חיטריק, דבורה. המסובך הוא שדבורה מבוגרת מאסתר, למרות היותה שייכת לדור מאוחר יותר.

כאשר הסתיים הדיון, התחילו לנגן ניגונים בקול רם ובמחיאות כפיים. הם נעמדו והתחילו לרקוד מסביב לשולחן, יד ביד, עד שהרב בן ה-105, נישא גם הוא על כפיים.

לאחרונה הראיתי לו איך עובד מד-רוחק, איך זה מתחיל שוב כאשר זה מגיע ל-100,000", אומר ארי חיטריק הוא אמר לי ש"כשהוא הגיע ל-100, הוא התחיל שוב מאפס...".


מאה השנים הראשונות, קלות יותר...

עיתון 'בקהילה' שירטט בעבר קווים לדמותו של הרב חיטריק שפורסמו בשבועון 'בקהילה' בשנה שעברה.

'איש זקן, מה יש לו בחייו?', שאלו פעם בזלזול. כאילו לאחר תקופת חיים ארוכה אין לאדם ייעוד בעולם או זכות קיום. אולם כשפוגשים את הרב יהודה חיטריק, שאלה זו מתרוקנת כליל ממשמעותה. הישיש מברוקלין, שהגיע לפני חודש לגיל המופלג של 106 (לאורך ימים ושנים), הוא תופעת פלא. מופת לניצול זמן.

הרב חיטריק עסוק תמיד. בקרוב הוא מוציא-לאור את הכרך החמישי של ספר זיכרונותיו המוערכים. הרב מתעורר כל יום בחמש בבוקר, וממהר לספריו. הוא ילמד עד עלות השחר, אז יניח תפילין ויתפלל שחרית.

הציווי 'והדרת פני זקן' עולה למחשבה כשרואים את הרב, שחי כבר בשלוש מאות לפני התאריך הלועזי. הוא משרה אווירה חמימה סביבו, מדבר בנועם ובשלווה, מקפיד על סדר וניקיון (הוא מתעקש לסדר בעצמו את מיטתו), ולא מסתיר את חוש ההומור שלו. אי-אפשר שלא לחבב אותו. אם היו לו פעם שונאים, רוב הסיכויים שהם כבר אינם בין החיים זמן רב.

"מאה השנים הראשונות שלי היו יותר קלות", הוא אומר בבדיחות, כשהוא יושב ליד שולחן עתיק עם מנורה, ומעיין בקובצי פלפולים וחידושי תורה שחוברו באחרונה.

בחדר הקטן, בבית בנו שבשכונת קראון-הייטס, עומד ארון עמוס בספרי-קודש בעלי דפים מצהיבים. "כשנעשים מבוגרים, לפתע אנשים מתחילים לדבר בשקט, והאותיות בספרים מתקטנות", הרב מוסיף ברוח טובה.

רוב שעות יומו מוקדשות ללימוד תורה וחסידות. "האיש הזה הוא דוגמה חיה לחשיבות של יהודי אחד. הוא היה קשור לכל-כך הרבה פעילויות. כאשר אינו חש בטוב הוא אומר 'שום דבר לא מפריע לי, מלבד ההפרעה בלימוד'", מספר נינו הרב מענדל חיטריק, רב הקהילה האשכנזית בטורקיה.


הפצת תורה בסתר

את השקידה בלימוד הוא ספג בגיל 14 כשלמד בישיבת 'תומכי-תמימים' בעיירה ליובאוויטש ברוסיה-הלבנה. הוא כיום בין החסידים היחידים שהכירו את האדמו"ר רבי שלום-דובער מליובאוויטש זצ"ל. בחרקוב הוא למד בחברותא עם ראש-הישיבה בעיר, הגאון רבי יהודה עבער הי"ד, ונאלץ להימלט מסוכני השלטונות הקומוניסטים בעוון הפצת תורה בסתר.
אולם, בחסידות חב"ד הוא נודע גם בשל אהבתו הגדולה למעשיות וסיפורי חסידים.

"אנציקלופדיה מהלכת של מעשיות חסידיות", הוא מכונה. בתקופת לימודיו בליובאוויטש, סבו האמיד שכר עבורו חדר לינה באכסניה, בה זקני החסידים היו מתאכסנים בבואם לאדמו"ר והיו מתוועדים יחדיו. משם הוא ספג את הידע והאהבה לסיפורי חסידים. "יש לו זיכרון מעולה. הוא יספר סיפור לאחר 50 שנה עם אותם פרטים", אומרים בני משפחתו.

זיכרונותיו של הרב חיטריק התפרסמו בארבעת הספרים 'רשימות דברים' ובספר 'משולחן השבת של אבי' באנגלית. אחד מנכדיו אף הקים אתר ממוחשב למכירת הספרים, אולם הרב עצמו לא מצליח להבין את המושג. "פעם הראינו לו שידור-חי מהכותל המערבי. הוא צפה, אבל לא הבין. הוא מגיע ממנטאליות אחרת, נדמה לי שלעולם לא יבין. אנחנו אומרים לו בצחוק: כשתגדל - תבין", אומר בנו ר' הירש חיטריק, בן 78.

חי לפי שיטת הרמב"ם

הרב יהודה חיטריק נולד בראש-חודש אלול תרנ"ט (1899) בבית ללא מים או חשמל. הזיכרון שלו פעיל באירועים שהתרחשו לפני 60 שנה יותר מאשר לפני שישה ימים. אולם הוא עדיין מתעניין בנעשה 'בעולם הגדול', כפי שהוא שואל בארוחת ערב. "אין ספק שלזמן יש מחיר", אומרים במשפחה. הרב כבר לא שומע טוב ומתקשה לקלוט מושגים חדשים. כשהשיטפון הענק באסיה התרחש השנה, המשפחה לא הזכירה את המילה 'צונאמי', אלא סיפרה שהיה 'וואלנע', שפירושו גל גדול ברוסית.

לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד. "עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן-הכלל שלך – של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. ההישגים הרבים שלך והניסיון שלך הם מקור השראה לאחרים", כתב הנשיא. בני המשפחה מספרים כי לאחר שקרא את תוכן המכתב, עבר הרב מיד בחזרה ללימוד בספרים.
הוא מגיע ממשפחה מכובדת ששילבה "תורה וגדולה על שולחן אחד". אחד מאבות השושלת הוא דון יוסף אברבנאל, מי שכיהן כשר האוצר של ממשלת ספרד, ולאחר הגירוש (לפני יותר מ-500 שנה) עבר לכהן באותו תפקיד בפורטוגל. קשרי המשפחה סייעו להם בעת מנוסתם במלחמת-העולם השנייה. גניה חיטריק, אחותו של הרב, כיהנה כראש-ממשלת אזרבייג'אן והיא שסידרה את האישורים לצאת מהמדינה הדיקטטורית של יוסף סטאלין.

הוא הוסמך לרבנות בשנות ה-20 לחייו, ונשא את בתו של הרב הראשי של חרקוב. לאחר הבריחה מרוסיה, התגוררה המשפחה בפראג, ועברה משם לאנטוורפן שבבלגיה, שם מסר הרב חיטריק שיעורי תורה. מבלגיה עבר למונטריאול שבקנדה, והמשיך ללמד בחורים בישיבה. בשנות ה-70 עבר להתגורר בניו-יורק, ליד חצרו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל.

עם התקרב חודש הרחמים והסליחות, הרב נכנס לאווירה של תשובה. "חודש אלול מסוגל לתשובה והיא צריכה להקיף קטן כגדול, צעיר וקשיש", אומר הרב שכבר עבר 106 חודשי אלול. "בימים ההם של אלול, כולם דאגו איך להשתפר. חיינו עוד השנה, אבל מה הספקנו לעשות בה. החסידות הוסיפה לתשובה את עניין השמחה".

סוד אורך חייו נותר בערפל. האגדה מספרת כי לאחר שהאדמו"ר מסר את מאמר החסידות הראשון שלו, הרב חיטריק אמר לרבי כי דברי החסידות התקבלו בברכה בעדת החסידים. הרבי חייך, כך מספרים, והגיב: "יישר-כוח. לאנג לעבן זאלט איר". הרב עצמו אמר פעם שזה בגלל שהוא מבורך בילדים נפלאים.

במשפחה עצמה מתייחסים לנושא בפתיחות. יש שטוענים שלמשפחה מסורת של אריכות ימים. אחרים תולים את הסיבה בכך שהרב ממעט לאכול. "הוא חי לפי שיטת הרמב"ם", הם אומרים. כבר עשרות שנים שהוא אינו אוכל בשר מכיוון שאינו מכיר אישית את השוחט. בבית מקפידים לבשל לו ארוחות מיוחדות.

לרב יש ארבעה ילדים, 18 נכדים ויותר מ-100 נינים ובני-נינים. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בארה"ב, גרמניה, ישראל, אוקראינה ואורגוואי. את המספרים המדויקים הם לא מחשבים.

אחד מנכדיו, שמואל חיטריק, נכנס פעם לחדרו.

"מי אתה?" שאל הרב. הלה אמר את שמו והרב הגיב: "אח, גם אתה חיטריק?!" והניף את ידו.

רק לפני מספר שנים, אחד מניניו כתב לו ברכה לכבוד ההולדת: "שתגדל להיות חסיד, ירא-שמים ולמדן".


סיפורים מיוחדים

הרב חיטריק נאות בעבר ללהגיע להתוועדות ב'חובבי-תורה', שם השמיע סיפורים מרתקים. להלן אחד מהם: "בכל שנה, הרבי רש"ב היה נוסע לאתרי מרפא לצורכי הבראה. זמן הריפוי היה מתקופת חנוכה עד לאחר פורים. פעם, בשנות מלחמת העולם הראשונה, הרבי רש"ב חרג מהסדר שקבע לעצמו.

"הצדדים הלוחמים - הגרמנים והרוסים - לא הצטיינו באהבת-ישראל גדולה בלשון המעטה. גם אלה וגם אלה, כל צד בתורו, הודיעו שאם באחת הערים שכבש יימצא חייל הרוג, האשמה תוטל על היהודים ובראשם נכבדי הקהילה הדרים באותה עיר.

"כאשר שמע זאת הרבי, נחלש ולכן נסע מליובאוויטש לאתר מרפא לתקופה ארוכה יותר מהקודמות".

בהמשך, הרב חיטריק סיפר לתמימים על הקפדנות המיוחדת שהייתה שוררת בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש.

"פעם ניגשתי למשגיח בחסידות והמשגיח שאל אותי על פשט במאמר ועניתי לו כפי שהבנתי. אמר לי המשגיח שהפשט אחר ולא כפי שהסברתי. התעקשתי שהצדק עמי וקיבלתי על כך קנס: בחודשיים הבאים, הישיבה לא תשלם לבעל-הבית אצלו סעדתי. הגזירה נתבטלה והמשגיח ויתר לי, רק לאחר שבעל-הבית עצמו ניגש אליו ואמר לו שחטאי לא כל-כך חמור".

עוד סיפר: "הסדר באמירת מאמר אצל הרבי הרש"ב היה כזה: בכניסת השבת, הרבי היה נכנס לזאל הגדול בו סודרו השולחנות כאות מ"ם-סופית. הרבי נ"ע היה מתיישב ליד שולחן מיוחד שהוכן עבורו והרבי ריי"צ היה נעמד מולו. במשך זמן אמירת המאמר, הרבי רש"ב היה מביט בפני הרבי ריי"צ כמדבר אליו ובאם הרבי ריי"צ לא הבין משהו, היה עושה סימן והרבי רש"ב היה חוזר על הדברים.

"לאחר אמירת המאמר, היה נהוג שהתמימים חוזרים על המאמר בינם ובין עצמם ובשבת בבוקר אחדים מבחירי התמימים היו נכנסים אל הרבי רש"ב נ"ע וחוזרים לפניו על המאמר והרבי היה מתקן את הדרוש בעת הצורך".

בסיום ההתוועדות, פנה הרב חיטריק אל התמימים ואמר: "לאמיר גיין א ריקוד [=בואו נצא בריקוד] לכבוד תומכי תמימים". זקן התמימים קם מיד ופתח בריקוד עם צעירי התמימים ואנשי הצוות...