חתונה אמיתית – שמחה אמיתית / מאמר דעה

בתקופה האחרונה החלו משפיעים ואישי חינוך להתריע על התופעה שפשטה בשנים האחרונות: עריכת חתונות פאר מנקרות עיניים. לעריכת שמחות משפחתיות בסגנון מנקר עיניים ישנה משמעות מיוחדת וקשה, במיוחד בתקופה זו בה אנו נמצאים, כאשר, לצערנו הרב, חרב הקיצוצים הממשלתית הכתה גם על בתי אנ"ש, חסידי חב"ד וממשיכה להתהפך מעל צווארנו עם כל גזירה ממשלתית נוספת המקשה באופן טבעי על אורחות חיינו. COL נענה לבקשת המעוררים בעניין ומפרסם מאמר בנושא. מה דעתכם? הגיבו באמצעות 'מערכת התגובות'.עוד בנושא שידוכין: + שדכנית פורקת את אשר על ליבה+ "צריך להתנהג כאדם המחזר אחרי אבידתו"

(אילוסטרציה)

חתונה אמיתית – שמחה אמיתית!/ נ.ש. צבי

"אני לא יודע כיצד אעמוד בהוצאות הגדולות"?... "אני חייב להשיג גמ"ח דחוף".... "משה, אתה חייב לתת לי איזה גמ"ח"... "לפני חודש מענדי שלי נהיה בר-מצווה, וכעת, בתי צריכה להינשא. יש לך גמ"ח עבורי?"...

בשנים האחרונות, הפכה תופעת חתונות-הפאר למכה של ממש. הידיים רועדות כשמכנים את יום כלולותיהם של הזוג המאושר בשם 'מכה', יום שמח לא פחות להורים המרוגשים, למשפחה האוהבת או לקהל שבא ומשתתף. אבל, אם יד על הלב, האם זה לא מוגזם? האם בבואנו לשמחת חתן וכלה, אנו לא זונחים את העיקר ומתרכזים בטפל?

איני יכול שלא לפתוח עם תשובתו של הרבי לחתן וכלה ערב יום נישואיהם הניצבת כעת נגד עיני. במכתבו כותב הרבי את השורות הבאות:

"גדול הזכות להחזיר תקנות גדולי ישראל לחוגי אנ"ש שי' ולכל בני-ישראל שי', לעשות חתונה גדולה ברוחניות וע"פ רוב זה קשור בקטנות החומריות, והידור העולם מלשון העלם והסתר, ולא לבזבז ממון עליו אמרו רז"ל: התורה חסה על ממונם של ישראל"...

אבל, עוד קודם לדברי הרבי אודות מהותה של החתונה, ודעתו על חגיגת בזבוז (כן, הרבי בפירוש קורא לזה בזבוז, פעם אחר פעם...) הכספים, כדאי שנחשוב ונתבונן בעצמנו בדבר, תוך שאנו מפנים לעצמנו שאלה כנה, ישירה ואמיתית: זוג הורים, שניהם שכירים העובדים לפרנסתם, חסכו מעט בשנות נישואיהם הראשונות, הכניסו כבר שלושה ילדים תחת עול המצוות, כשכל השנים הם 'רק' מפרנסים את משפחתם הצנועה המונה שבעה ילדים כ"י, כמה הם מסוגלים לחסוך על מנת לחתן את הילד הראשון?

לצערנו, המצב המתואר, רחוק מלהיות המצב הרגיל בכל בית. ב"ה, יש משפחות מבוססות המתפרנסות בכבוד, בתים בהם 'גומרים את החודש' ללא מינוס בבנק, לפעמים אפילו נשאר 'משהו' לחסוך בצד, אבל, בידיעה כי ברוב בתי אנ"ש בהם ההורים עמלים רבות לפרנסתם, וה' חנן אותם במספר ילדים כ"י, אפשר לקבוע בצורה ברורה והחלטית: ההורים הכי טובים, עם הרצון הכי טוב בעולם, גם אם יעבדו 24 שעות ביממה משך כל השבוע, לא יכולים להשיג את הכסף עבור החתונות לכל ילדיהם!

גם אם יש להורים את היכולת לחסוך את הסכומים הנ"ל, האם יש הצדקה לכך שיעבדו כל כך הרבה שנים, להזיע ולהשקיע את כל כוחות הנפש בשביל ערב אחד בו ילדם מתחתן?

לתהיות אלה משמעות מיוחדת וקשה, במיוחד בתקופה זו בה אנו נמצאים, כאשר, לצערנו, העניות והדלות אורחות קבועות הן ברבים מבתי ישראל, ולצערנו הרב, לא פסחה גם על בתי רבים מאנ"ש. חרב הקיצוצים הממשלתית ממשיכה להתהפך מעל צווארנו עם כל גזירה נוספת המקשה על אורחות חיינו.

אבל, בניגוד למה שניתן היה לצפות בעקבות המצב הכלכלי הקשה בו אנו שרויים, למרות מצוקתם הנוראית של ראשי המשפחות, רצים אנשים לקחת גמחי"ם, מתחייבים על המשכורת שמאחרת לבוא, ועושים את כל מה שבידם על מנת לחתן את ילדיהם בפאר והדר. מהיכן הכסף? איך הם עומדים בזה?

נמנו וגמרו, ומצאו פתרון יצירתי ביותר... לוקחים גמ"ח, מגלגלים, לוקחים מפלוני ומעבירים לפלמוני, וכך הלאה והלאה, כשהחובות וחשבונות הבנק הולכים ותופחים בהתמדה מיום ליום. אם החובות הם כלפי הבנקים הרי שגם הרבית חוגגת לה ותופחת מיום ליום. כך 'מגלגל' האדם עמו את חובותיו עד יומו האחרון...

על מה מסר אדם זה את נפשו? מה הוא הרוויח? מה מביא אדם להחלטה לערוך חתונה בפאר והדר, אפילו במחיר של העמדת בני-ביתו בסכנת קיום? ידוע בשער בת-רבים המקרים בהם לקו אנשים בבעיות בריאות חמורות ואף חמור מכך (רחמנא-ליצלן), לרגל "שמחת" כלולות ילדיהם... האם הוא בכך הוא מוסיף בחינוך בניו? האם יש איזו תועלת רוחנית בעניין?

התשובה על כך, אחת היא: האדם, במודע או בתת-מודע, הורס את משפחתו וחינוך ילדיו בשעה שהוא נגרר לעריכת שמחות פאר.
'מנוחת הנפש', 'שלוה' ודומיהן, דומה כי הפכו כבר מצרך מבוקש בקרב משפחות אנ"ש. היכן שתפנה ואיפה שתדרוך, כולם לחוצים, דרוכים, עייפים ומתוחים מהעבודה של היום, ומזאת שמצפה מחר, מהמשכורת שנכנסה וצמצמה מעט את ה'אובר-דראפט' שצומח ותופח.

אדם כזה, בשובו לביתו לאחר יום שלם של עבודה, התרוצצויות בבנקים, היאך יכול הוא לשבת ברגיעה, לסעוד עם ילדיו ורעייתו את ארוחת הערב, לשוחח עימם ואף לבחון אותם על לימודיהם ב'חדר' או בבית-הספר? הלא גם כך זמנו אינו בידו...

הבית צריך תחזוקה, הילדים דורשים את שלהם. והאבא היקר, איך הוא יכול להיות קשוב לצרכיהם (האמיתיים) של ילדיו בשעה שהוא עסוק, טרוד ולחוץ בעניין הגמ"ח אותו לקח לקראת החתונה של חיים?

מה יכול הוא לעשות? יניח את כל המותרות דהיינו: חינוך ילדינו, גידולם וטיפולם בצד. עיסוקו הבולט יהיה סביב שליחותו המרכזית עלי אדמות - עריכת חתונות-פאר והדר... האבסורד זועק לשמים!

אם עד עתה לא הובנה כוונת הדברים, חשוב לבוא ולהעמידם על דיוקם. אם חתונה, מתוקף הגדרתה ההלכתית הייתה אמורה לעלות כל הון שבעולם, מאמר-מכתב זה לא היה רואה אור. אין בעוונתי לבטל חלילה הלכה או אפילו מנהג שנהגו בו ישראל. בדיוק כמו שאין אנו מתפשרים בקניית תפילין, מזוזות והפרשת חומש לצדקה, כך שלא נוריד ולו פרוטה ממה שדורשת חתונה על-פי ההלכה. אבל, חייבים לדעת כי חתונת-פאר והפקת ענק אינן ולא יהיו הידור מצווה.

על כל זוג צעיר, הורים נחמדים, לחיות עם ההכרה, ההרגשה והאמונה שהאושר האמיתי, הרוחני וגם הגשמי של הזוג הצעיר היא בכך שהיסוד לבנין בית נאמן ואהוב בישראל יהיה מבוסס על "ליל כלולות" מאושר - סוג של אושר שרק אהבה ושמחה אמיתית וטהורה מסוגלת להביא. החל באהבה ואחווה שמתחיל אצל הזוג, ההורים והמשפחה, וכלה בחברים וידידים שטובת המחותנים הראשיים לנגד עיניהם. אלה, אי-אפשר למצוא, לא על-ידי פרחים ריחניים, ארוחה מכובדת, שולחנות ססגוניים ועוד. ההפך הוא הנכון. כל אלה, מסיחים את הדעת מהשמחה האמיתית...

אם לא ידענו מהי חתונה, אזי, מהיום יודעים אנו: זוהי חתונה אמיתית!

יבואו וישאלו: מהו הפתרון? קל מאוד לבוא ולהציב שאלות, במיוחד שאנו יודעים כי 'כשכואב צועקים', מה התועלת שבהעלאת הנושא? וכי יש לנו אלטרנטיבה?

התחבטתי רבות במספר רעיונות לפתרון הבעיה. הצעות רבות קמו ונפלו, אם כי חובה לציין שרובן נעות סביב עיקרון מאוד פשוט ואמיתי: כחסידים מוטלת עלינו חובת הציות לדברי כ"ק אדמו"ר, להוריד העלויות והציפיות הקשורות בחתונה.

השאלה היא לא האם מורידים את העלויות, אלא כיצד מורידים.

הורדת העלויות חובה היא גם בקרב בעלי היכולת. אי-אפשר להסתפק בכך שחלק מאנ"ש עברו למתכונת שונה מהנהוג היום, ומי שירצה יוכל להמשיך ולעשות ככל העולה על רוחו ולפי תנאי כיסו, היות ואם לא יהיה קו המשוה, ברור ואחיד בנושא בין כל אנ"ש, הרי:

1. הקנאה מעבירה את האדם על דעתו. רוב בני האדם בעלי מעמד הבינוני ומטה ירמו עצמם בחושבם עצמם לבעלי יכולת וממון, כאלו היכולים לפרגן לעצמם פאר מיותר בחתונה.

2. גם אם פתרון זה עונה על צרכם של בעלי היכולת, איך ירגישו אתו אחינו בני-ישראל שהפרוטה אינה מצויה בכיסם? האם ניתן להם לחתן את ילדיהם בחתונה עלובה? או שמא נתבונן בהם קורסים תחת עול החובות?

לסיום, אבקש את השתתפות הקוראים בנושא חשוב זה, אני בוחר לצטט מספר קטעים ממכתביו והוראותיו של הרבי בעניין. בטוחני, כי גם אם מאן-דהו מהקוראים עדיין לא לא שוכהע ממסכת הטיעונים אותה פרשתי לפניכם לעיל, משנתו של הרבי ודעתו בענין רורה וקיימת לעד.

לחסיד שכתב לרבי כי "מקוים שהווארט יהיה באופן המתאים" התקבל המענה הבא: "הוא הפך הנהוג לאחרונה בין אנ"ש שי' לבזבז ע"ז ממונם אבי אריבער שפרינגען די שכנתה וככל שהשכנה יותר פוסט (=ריקנית) יותר- מגרה היצר הרע להיכנס לחוב יותר גדול, ובלבד להראותה אז מ'איז אויך פוסט און נאך מער (=שגם ריקנים, ועוד יותר) ובמילא צריך למלאות הריקנות בדברי "תפארת ריקנים" וכו'... (שערי הלכה ומנהג)

• ראוי שהחתונה תתקיים במקום שדמי ההוצאות יהיו באופן סביר, ואדרבא כל דפשיט מעלי טפי, וכל שיגדלו ההכנות הרוחניות – תהי' החתונה גדולה ברוחניות.

• ואין עניין בכלל לבזבז מעות על הוצאות חתונה. והלוואי שיזכו להראות דרך לאברכים אנ"ש שיחיו – אשר חתונה חסידותית היינו בהרחבה בכל עניינים הרוחניים והרחבה אמיתית, ויקר ממונם של ישראל להשתמש בו – לא בשביל להראות לפלוני שכאן היו פרחים גשמיים יותר ואשר פ' וכיו"ב כ"א שהרבו החתן והכלה בצדקה לפני החתונה ובזמנה ועוד ועוד... (שערי הלכה ומנהג)

• גדול זכותו וזכות החתן כלה שיחיו אם יחזירו תקנת גדולי-ישראל בזה לחוגי אנ"ש שיחיו. ע"י היותם דוגמא חיה בזה. ומתוך שמחה וטוב לבב – ויהא בשעה טובה ומוצלחת"... (שערי הלכה ומנהג)

•-במ"ש אודות סדרי חתונה – בכלל אין דעתי נוחה כלל מבזבוז ממון על ידיד שכירות אולם ועוד כהנה – הוצאות שאין בהם כל תועלת ואפילו גשמיות ג"כ לא. ואף שהפליגו חז"ל בשמחת חו"כ, ואיך שכל אחד מחויב בזה, הרי רואים במוחש שהשמחה גדולה יותר כשעושים החתונה לא באולם רשמי שמשכורתו הון תועפות. כ"א עושים החתונה באופן דכל דפשיט מעלי טפי... (שערי הלכה ומנהג)

• "בעניין אופן עריכת החתונה אם להרבות מספר הקרואים וכו'. שאז זה קשור עם כניסה בחובות גדולים, הנה לדעתי אין כדאי הדבר... ידוע פס"ד הרמב"ם ז"ל הלכות דעות אשר דרך הממוצע היא הדרך הישר והנכון"... (שערי הלכה ומנהג)

לסיכום הדברים; ניתן לקבוע בוודאות ובבירור: נושא זה של ההגזמה בהוצאות שמחת החתונה, נוגע בציפור נפשנו, בעתידן של משפחות רבות מאנ"ש. לצורך הצלתן של המשפחות נדרשת אחדות מליאה של כל אנ"ש, התלכדות של כולם לצורך קביעה מחודשת של כללים ומנהגים באופן השווה לכל נפש.

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

לכתבה זו התפרסמו 42 תגובות - לקריאת כל התגובות

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

42 תגובות

צריך אצל אנש לעשות חתונות כמו אצל חסידי גור לא יותר מ300 מוזמנים אין בחתונות שום עניין כי בסך הכל ל3 שעות ואחר כך החתן והכלה צריכים לצאת לעבוד לכסות חובות ובודאי שלא ליקנות דירה לא ישאר להם כסף..ואם למישהו יש כסף לעשות חתונה מפוארת בסכומים אסטרונומים שיעזור לחתנים וכלות מאש זה יותר מיצווה ובודאי יעזור לזוג המיתחתן בהצלחה בהשך דרכיהם ...מזל טוב

הלואי ונצליח כולנו!זה ודאי יוסיף רק טוב בעולם ובבתי אנ"ש

מסכים עם כל מילה.. אני חיתנתי בה חלק קטן מאוד מילדי וגם זה עלו לי דמים מרובים תרתי משמע, אינני יודע איך אשרוד את שאר חתונות ילדי..
לעניות דעתי צריך להקדים את החופה לשעות המוקדמות יותר של הצהריים כמו בנ.י. ואחרי החופה רק המשפחה הקרובה (שגם היא לא קטנה בה אבל לא מגיע למאות איש) תסב לסעודה דשינה.. ואחכ בשעות הערב כשהקהל יתחיל להגיע יעשו בר יפה וגדול וכך יחסכו כל חתונה אלפי שקלים ויותר להורים של הזוג המאושר..
יישר כח לכם על העלאת הנושא לדיון הציבורי, מי יתן ויצא מזה משהו לפועל..
אבא מאושר..

התכוונת כמובן ל-300 מוזמנים.
החתונות בקרב אנ"ש , גם ברמה הנמוכה ביותר עולה הון תועפות. והלוואי ונצליח כולנו , בעידוד הרבנים שליט"א , להגיע למצב שנוכל לחתן ילדים מתוך שמחה ובריאות..

למה הרבנים בכל אתר לא מגדירים מהם ההוצאות מקסימום לחתונה זא אולם, פרחים,מספר המצלמות וכו ומי שבה יכול יותר שיתן לצדקה להכנסת כלה או שישקיע יותר בבית (רהיטים, מקרר וכו) החתן-כלה.
העיקר לא לנקר את העיניים ושזה לא יהפך לתחרות כמו שזה קורה היום, זה גם יוסיף לשלום בית אצל ההורים , לפחות סכסוכים בין המחותנים ויהיו דוגמא חי לילדיהם שידעו איפה העיקר ומה הטפל והכל מתוך שמחה יהודית חסידית אמיתית לנחת הרבי

כדאי מאד לשוחח עם החתנים והכלות ,ולהסביר להם שהחתונה האמיתית מתחילה באמת אחרי ערב החתונה,המסיבה.
שעדיף להשקיע את הכסף לביסוס חייהם בקנית דירה ,שכל כך קשה לרכוש כיום,מאשר על פאות קסטם של 2000 דולאר בגדי מעצבים לשבע ברכות וכו.
אני מכירה משפחות שההורים אנשים צנועים,רוצים בחתונה צנועה שרוצים לעזור לזוג הצעיר להתבסס,אבל הזג הצעיר,בדרך כלל הכלה לוחצת על חתונה מפוארת באולם כזה וכזה בפאות והכל בגלל הלחץ החברתי.
לדעתי אחד מתפקידי המדריכים והמדריכות זה לדבר איתם גם על זה,על ביסוס העתיד על החשיבות שיש בהשקעת הכסף בדברים האמיתיים וד"ל.

הרי כולם יודעים שזה נכון. אז למה מחכים???????????
להוסיף כנ"ל גם בענין ברמצווה.
ויפה שעה אחת קודם.
השאלה היא רק איפה הרבנים והמשפיעים? מדוע אינם משמיעים קולם ו/ או נותנים דוגמה אישית?
תבורכו על פירסום מאמר חשוב זה כמו מאמרים אחרים המתפרסמים מדי פעם בפעם ויפה המקום ויפה השעה לפירסומם

לפעמים ההורים רוצים להראות רושם ולהוציא עיניים .אך החתן והכלה צריכים לשים את הגבול .אם זה יבוא מהם זה ילך יותר בקלות.
במקביל יש לטפטף בעניין הפשטות בסמינרים ובישיבות
וכן דמויות מפתח כמו מורים מנהלים וכו צריכים לשמש דוגמה של פשטות בעניין

משכנע ואמיתי.

הבעיה היא בכך שכשנוגעים כבר בנושאים מהותיים כגון אלו, גם כותבים מוכשרים כדוגמת הנ"ל, שמצליחים להעמיד את חומרת הבעיה בצורה משכנעת ומעניינת, מפחדים לבוא בשמם ומסתתרים תחת כינויים אלמוניים.

חבל, אולי זה חלק מההבנה כי הבעיה תמשך, ואולי גם הדיונים סביבה. הפתרון רחוק.

הרבי זיכה אותנו להיות נרות להאיר ודוגמא חי/. והלואי שגם בנושא זה ננצל את עמדתנו לגרום למהפכה לטובה והרי מובטחים אנו מרבותינו נשיאינו שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם.

לחזור למקורות !!!
ניתן לקרוא ב"ספר הזכרונות" של הרבי הריי"צ נ"ע כיצת נערכה חתונה אז:
כל המוזמנים היו מביאים איתם חלק מהכיבוד, אחד יכול להביא טשולנט השני סלטים השלישי דגים וכו כל טוב טבע.
כפי שידוע לי עושים את זה לבריתות בכמה קהילות מאנ"ש וזה מאוד מקל על המשפחות.
היום הבעיה היא הכשרות בחלק מבתי אנ"ש בעיה שלו הייתה קיימת אז.
לפתור בעיה זו אפשר לסנן את מקורות המאכלים או להדפיס בדף את המקורות.
את האוכל פתרנו נשאר התזמורת האולם והבגדים בהצלחה !

לידיעתך, החתונות בחב"ד, ברובן, הצנועות במגזר שלנו, ובוודאי יותר צנועות מחתונות גור.
בחבד בכלל לא משקיעים בתפאורה תזמורת וכו,שלא לדבר על כך שחתונה בחבד היא הקצרה מבין החתונות במגזרים אחרים...

מדברים על הנושא החשוב הזה!!!!
אני מקווה שנראה תוצאות בפועל בעז"ה

כפי הידוע לי בעוד כשבועיים מתחתנת משפחה חסידית מחשובי אנ"ש , בכפר שהחתונה תהיה שונה.

החופה שלהם מוקדם מאוד , סעודה למשפחה של 250 מנות ברכת המזון ו7 ברכות עד 9 בערב, לאחר מכן קבלת פנים (באר ) לתוך הלילה.
אני מת לבא לראות אם הם הצליחו. ואם כן , זה ברכה לכולם.

לפני שנמצא פתרון כללי (וחשוב שימצא), כדאי אולי שכ"א יעשה חשבון נפש לעצמו, ויבין שאף אחד בחברה מסביבו לא מצפה שיעשה חתונה מעבר ליכולות שלו, ודרבה כאשר אנשים מגיעים לשמחה ורואים שבעל השמחה עשה חתונה או בר מצוה מפוארת מעבר - למה שהם יודעים - ליכולות שלו, הרי שהם רואים זאת בעין לא יפה, וזה בלשון המעטה, ואילו כאשר האדם עושה שמחה צנועה או יותר, אבל לפי אפשרויותיו, הרי שהאורחים ממש שמחים ב"שמחתו", ולא במסביב,

וכמו שברור לכ"א שהוא כלל לא מנסה להתחרות עם חתונות של גבירים גדולים כי הוא לא, כך צריך להיות ברור לאדם שלא צריך להתחרות עם שכן שהןא יותר אמיד ממנו.

ואת זה יש להסביר לילדים מגיל צעיר, שאנחנו חיים לפי היכולות שלנו, וכפי שהקב"ה נותן לנו, וממילא לא יהייו טענות גם כשיגדלו.

ובשביל להצליח בכך יש גם לשים לב מה הן ה"חוויות" שאנו משדרים לילדינו אחלר שחוזרים מהשתתפות בשמחות, האם אנו מספרים ועוסקים, באוכל, תזמורת, ובפאר וכו, שבכך אנו משדרים לילדים שזה העיקר, או שאנו מתארים את השמחה, הריקודים, המאמר, דברי התורה וכו, ובכך מדגישים שזה העיקר.

ובשביל כל זה, יש להחליט לעצמנו מה באמת חשוב לנו....

ותן לחכם ויחכם עוד.

ראשית תודה לCOL על תרומתם לקהילה בכך שהם מעלים את הנושאים החשובים באמת.

כל התופעה של הפזרנות מתחילה מ"הגבירים", הווי אומר שהיות וכל הגבירים העסקנים ובעלי העסקים מאנ"ש מחוייבים כביכול לסטנדרט כל שהוא מפני שחלק לא קטן מהמוזמנים שלהם גם הם בעלי עסקים ולא מאנ"ש בכלל ואפילו לא דתיים, ומטבע הדברים הם רוצים לעשות חתונות בסטנדרט מסויים שלו הורגלו אצל חבריהם הבעלי עסקים.
ובנוסף לכך במידה והחתונה שלהם לא תהייה מספיק מפוארת הם לא יקבלו מחבריהם בעלי העסקים את אותם הסכומים כפי שהם נתנו בחתונות המפאורות של אותם החברים.

ולכן חשוב מאוד שאת הכתבה המעניינת והחשובה הזו יקראו אותם העסקנים מאנ"ש שבזכות הנדבות שלהם קיימים המון מסודות וכו ויחליטו פה אחד לעשות את האירועים שלהם מוצנעים יותר וכך אנו האנשים הפשוטים ננהג ולא תהיה קנאה מיותרת שבגללה אנו נוציא כספים מיותרים.

איש פשוט.

I must ad though, that if one can afford to make an extravagant wedding. Ultimately, Its their choice whether or not to listen to the Rebbe. And we all know that if one is able to make a fancy wedding, its very difficult for them to say Yes, Ive saved for this my whole life, but in order to make it easier on other wedding makers, I will not splurge. Lets face it, its not happening! What can be done, is for the lower to middle class people to understand that they should not spend more then they have! And its not so bad to not have the fanciest wedding. And if it really bothers them, they should work harder in life to be able to make to afford it.

הדיון נסוב פה על רמת חתונה לדעתי רמת של דבר נמדד בשניים הא רמה כללית דהיינו של החסידות או הקהילה .
ורמה אישית .

כל א מאנ"ש צריך להשתדל לעשות חתונה לפני רמתו האישית המשפחתית וכו ולא לפני הרמה הקהילתית .
יכול להיות אדם עני אך ירצה לעשות חתונה של גביר "כי הוא עשה כך גם "כל זמן שרבני חב"ד לא יעשו תקנון נורמאלי ככה צריך לנהוג

שמעתי שיש בציבורים נוהל כזה, שאם חתן עובר סכום מסויים בעריכת חתונתו לא מקבלים אותו בישיבה/כולל. ניתן להגביל את המוזמנים וכן את ההוצאות. אבל כפי ש-5 אמר "איפה הרבנים????" למה לא מגדירים לנו כמה סביר להוציא על חתונה ושאף אחד, אפילו העשירים בנינו, לא יחרוג מזה?

החתונה שלי הייתה לפני 11 שנים והיא עלתה לנו לא יותר מ3000 ש"ח. וכל מי שדיבר איתי לאחר מכן אמר שהיה אווירה מיוחדת מאוד בחתונה שלא מוצאים בד"כ.

ישר כל לכם אתר COL על העלת הנושא.
ישבו רבני חב"ד ויקבעו תקנות הבעיה שגם פה יכס הנושא הם " הם לא הרבנים שלנן" . וישנו הלחץ החברתי בסמינר.
ומה תגיד השויגר וכו.
רק דוגמא אישית של רבני חב"ד והשפיצים של חב"ד יוכלו לשנות.

רב אנ"ש עושים חתונות באלומות הנחשבים עממיים ומחירי המנות נעים בין 16-18$.
בחישוב מהיר מדובר על הוצאה לכל צד של 4000-4500$ ל-500 מנות.
במקרים בהם יוזמנו 300 מנות למשפחה הקרובה בלע"ר, ולשאר המוזמנים יסדרו בר, עדיין ההוצאה תהיה די קרובה למחיר הראשוני ותסתכם בערך ב-3000-3500$.
כל הנ"ל מדובר באולמות סטנדרטיים שרב אנ"ש מסתפקים בהם.
הוצאות נוספות בהם לכאורה אפשרי לחסוך הוא בפרחים, תזמורות, צילום ומזכרות למיניהם.

גם במקרים אלו ההפרשים בין הרמה הגבוהה יותר לבין הבסיסית הם מינוריים, ולכאורה אחרי כל החסכונות והצימצומים ממחיר החתונה לכל צד יכול להיחסך סכום כללי של בערך 1500-2000$.

עיקר ההוצאות על ריהוט ומוצרי חשמל בסיסיים, תכשיטים, כרטיס טיסה לניו יורק, פאה, ביגוד וכו לא נכללים כאן ועליהם בכלל לא מדובר במאמר ובאמצעות קיצוץ גדול בהם אפשרי לחסוך עוד סכום דומה לראשון, רק שאז יתחתנו הילדים כמעט ערומים וחסרי כל.

ולאו דווקא שהאשם במצב הוא בחתונות המפוארות, אלא בסה"כ הכללי שבאמת יקר מאוד ומסתכם בדמים מרובים.

לדעתי החובות הגדולים עליהם מדובר לא מסתכמים ב-2000$ שבין חתונה בסיסית נורמאלית כיום לבין חתונה חסכונית כפי שדורש מחבר המאמר, ובשינוי המדיניות ועריכת חתונות מצומצמות יותר לא תיפטר הבעיה.

הבעיה תוכל להיפטר באמצעות:
1. כספי המתנות המוענקים ישמשו למימון הציוד שנרכש עבור הזוג הצעיר.
2. יקוצצו ההוצאות בעבור תכשיטים, פמוטים, ושאר מותרות.
3. יקוצצו גם ההוצאות באירוע החתונה עצמו.

זה יתן חסכון כללי לכל צד של 5000-7500$ ופה אכן מדובר בסכום שמשנה את התמונה.

בהצלחה.

אבל, אם היינו כל אנ"ש אכן מאוד ממושמעים לרבנים, כמו בחסידות גור למשל... אז באמת היה טעם לכך שרבני חב"ד יקבעו תקנונים.

אך לצערי הרב, נדמה לי שגם אם יהיה תקנון.. זה לא יהיה המילה האחרונה, ואם ניקח לדוגמא את תקנון הצניעות לנשים ובנות הקיים.

אכן קיים תקנון אך אין אכיפה....
אף אח לא מסלק משפחה מאנ"ש... או חלילה, מחרים משפחה בגלל אי התאמתה לגדרי הצניעות (לא שופטת אם זה טוב או רע).
אבל אין אכיפה....
לעומת חסידויות אחרות...

ולכן יכול להיות שרצוי מאוד שיהיה תקנון... של רבני חב"ד... עם חתימות של כל הרבנים המוסמכים והמוכרים. שאנ"ש שומעים בקולם.
אך חשוב מאוד שתהיה גם אכיפה!

וזה קשה מאוד....

לכן אני לא חושבת שיש פיתרון לנגע הזה, אלא כל אחד יכול וצריך לעשות חשבון נפש אישי, לפני שהוא עושה ארוע.. האם זה לנחת רוח הרבי.. או לנחת רוח שלו בלבד!

המאמר שלך זה אחד המאמרים היפים שקראתי
תודה רבא לCOL על הנושא החשוב

ואתה נ. ש.צבי תשקיע בעצמך!

ברצוני לציין שאסור לשכוח שמחתנים את הילד הראשון לא לשכוח שאותה מתכונת יהיה עלינו לחתן גם את האחרון.ולדאבוני הרב אני רואה משפחות רבות שבחתונה ראשונה עורכים אותה בצורה מנקרת עינים ,ברוב פאר והדר,ולאחר מכן בילד השני הדבר הולך ופוחת,ומה אשם אותו ילד חמישי או שביעי שאחיו או אחותו ההבכורים זכו לחתונות פאר .הדבר בולט במיוחד במשפחה שהילדים בה נולדו בצפיפות יתרה,לכן אני ב"ה זכיתי לחתן מס ילדים ועומדת על סטנדרטים שווים מהילד הראשון ובהמשך,וב"ה עמדתי בכך עד כה ,וכך העמדתי את הדבר גם בפני המחותנים, הזוג.
הדבר כולל בהוצאות נוספות-השתתפות שכר דירה,ריהוט ועוד.
העניין ממשיך גם לאחר מכן כאשר נולדים הנכדים והשתתפות בהוצאות.
כאשר כל אדם המתחיל לחתן יערוך את החישוב שבאותה מתכונת זהה עליו לחתן את ילדיו ולא לעשות"איפה ואיפה" לדעתי הרבה מההוצאות מנקרות העיניים תרדנה.
ישר כוח לאתר על העלאת נושאים חשובים

צריך להתחיל את זה מברית שלא צריך לעשות באולם ואחר כך בבר-מצווה . שיש הרבה אנשים שעושים בר מצוות מפוארות .וכך זה ממשיך , כל הכבוד על הכתבה .

כל מילה זהב, וישרכח שהעלתם את הנושא החשוב מאד.

של מי החתונה ..?....??.?.......
חשוב לפרסם כדי שאנשים יוכלו לקבל מהם הדרכה כיצד מצמצמים

רב החתונות בחב"ד הם ממש סטנדרטיות, הארוע נערך באוהל בכפר חב"ד, ברב המקרים אפילו לא מוזמנת תזמורת ,כולם לוקחים את הנגן, לייבלה לפסקר, עם זמר כל שהוא .
והבגדים בדרך כלל מגמ"ח השמלות של זיילר.
החתונות "המפוצצות" הם תופעה לא שכיחה כלל בחב"ד , זהו רק קומץ של משפחות .
ובאשר אליהם לא ניתן לעשות דבר,משום שלא ניתן לשלוט על כל אחד ולהכתיב לו מה לעשות.

בס"ד

מענת כק אדש
הם שאלו "אם לעשות חתונה גדולה בגשמיות או לצמצם"

וכ"ק אדש מחק בגשמיות וכתב.
לעשות חתונה גדולה ברוחניות, ו(ע"פ רוב זה קשור בקטנות חומרות והידורי העולם מלשון העלם והסתר) מבזבזים ממון – עליו אמרו רז"ל התורה חסה על ממונו של ישראל, גדול זכותו וזכות החתן וכלה שי אם יחזירו תקנת גדולי ישראל בזה לחוגי אנש שי.
ולכל בני ישראל שי עי הורתם דוגמא חי בזה ומתוך שמחה וטוב לבב.

ישבתי וקראתי את התגובות הנ"ל והיהרתי לעצמי,
מה כל המגיבים רוצים מאותו אחד שב"ה הממון מצוי בכיסו וזה לא בגלל שאביו זכה בלוטו או קיבך ירושה מסבו .
אלא פשוט אותו אחד מתפרנס מעסקים משגשגים והשקיע יום אחרי יום כדי שהממון ישרה בחברתו וכל זה כדי שיוכל לפרנס את משפחותו בכבוד ולעשות שמחות בהתאם ולא בצמצום , ומן הראויי שכל אחד יידע את מקומו ויתאים את התרגולת ליכולת .
חשבתם על זה שאם אני עושה חתונה ברוב פאר והדר הרי אנשים נהנים מערב דשן וענוג ורק צרי עין יראו את זה בעין שלילית ,שעשיתי את כל זה רק כדיי להוציא עיניים לחוגגים , אולי חלק מהמגיבים כאן לא ראו אף פעם בעין שונה את עשיית החתונה. הרי מה אני רוצה? שלאורחים יהיה את הכי טוב שיש , הכי עשיר שיש,ושירגישו מלכים לפחות לערב אחד. אז למה לא להעניק להם את זה ? וכי למה עבדתי כ"כ קשה בשביל לחגוג בצמצום?
מה אני אשם שהממון מצוי בכיסי ? ויש באפשרותי לחגוג ברוב פאר והדר ,
בטוחני שאם נ.ש צבי היה רק מסוגל היה חוגג את שמחות ב"ב ברוב פאר והדר ובצדק . ויה"ר וירבו באנ"ש גבירים שיוכלו לחתן את בניהם ובנותיהם בעושר הכי גדול! מתוך שמחה ואושר.

טול קורה מבין עיניך.
אם זיהיתי אותך נכון, אינני בטוח כי אתה בחייך האישיים נוהג בצניעות רבה כמו שאתה דורש מקהל קוראיך...
המאמר כתוב יפה ומשכנע, קשה לי לראות את הדברים מתבצעים הלכה למעשה, במיוחד כשכותבי ומפרסמי המאמר לא התכוונו בכתיבתו שייושם.

נ.ש. צבי, האם אני צודק?

אני לא חושבת שהמגיבים באים ממקום של צרות עין. (אולי חלק אבל לא כולם.)
קודם כל, החתונות המפוארות ויוקרתיות גורמים לקנאה אצל מי שאין לו - דבר שצריך להמנע ממנו. זאת ועד - הילדים של משפחות מעוטי יכולת שראו או שמעו על החתונה המפוארת אח"כ דורשים את אותו הדבר מהוריהם בטענה של "למה רק להם מגיע?"
התוצאה - לוקחים גמ"חים וקופצים מעל היכולות ולבסוף האבא ל"ע מקבל התקף לב (במקרה הקיצוני) מהחובות שנכנס אליהם ואין אפשרות לשלם. יוצא שהוא מת בגלל החתונה המפוארת שלך...

האם אתה מוכן לקחת על עצמך את האחריות הזו?

אז מה אם הקב"ה נתן לך ברווח - זה מיועד לתת יותר צדקה ולא להראות לעולם שאני מסוגל ליותר. כי אם נרד לשורש העניינים אינך שווה יותר מיהודי אחר שאין לו - רק זוהי דרך העולם. יש שיש להם ויש שאין. אם לא היה חלקך להיות עשיר, כל השעות עבודה שלך לא היו מועילים לך....

רק נקודה למחשבה.

כל התגובות אינן מעשיות כלל כמו בכל תחום בחיים יש בעלי יכולת ויש מעוטי יכולת לצערנו, זה לא מתחיל בחתונות אלא בכל תחום בחיים כשרוצים לחיות לפי יכולות של אחרים המצב עגום ביותר ולא רק בשמחות.

זה רעיון נהדר שכל אחקדד יביא איתו משהו.
הבעיה היא,עם הכשרויות.

העיקר - שהחתונה תתחיל בזמן

ראשית תודה וכל הכבוד לCOL על כך שהם מעלים את אחד הנושאים החשובים והרגישים.
חשוב מאוד שאת הכתבה והדיון בתגובות יקראו כל אנ"ש מכל הסוגים יבינו כולם את גודל האחריות שלהם ולאן השמחות הראוותניות מובילות ויחליטו פה אחד לעשות את האירועים שלהם מוצנעים יותר כך לא תהיה קנאה מיותרת וירד הלחץ החברתי. המשימה כבדה רצוי וצריך לשתף את כל האתרים שברשת וגם בשפות השונות לפחות בלניקים לדיון. ובנוסף שלוחי ורבני חב"ד מכל רחבי העולם והארץ יקבעו תקנות ידונו ויתכתבו באמצעים האלקטרונים ויצאו עם החלטה ותקנון מסודר וכמובן שדוגמא אישית של רבני חב"ד ושל כל אחד מאיתנו יוכלו וצריכים לשנות את המצב הקיים.
כי בנפשנו הדבר!!!

ראשית ישר כוח על הכתבה היפה.
ואומנם נכון שאין צורך לעשות חתונות מפוארות אבל,חשבתם אולי על המצב הקשה בארץ?על הקיצוצים והאבטלה? אז בעצם כשאנשים אמידים עושים חתונות מפוארות אז לאנשים אחרים יש עבודה. עם זה לזמר למעצב הפרחים וכו.. כלומר עשית חתונות מפוארות באיזשהו מקום תורמת לכלכה ולחוסר האבטלה.
כל זה מתאים שיעשו רק משפחות אמידות וכמובן שלא משפחות שאין להם פרנסה בשפע לעצמם אז ברור שלא צריכים לדאוג לפרנסה של אחרים.

אם אפשר בבקשה לציין מקור התשובה של הרבי שהופיעה בתגובה 31. תודה.

כמו כן בעיני צודק מגיב 32 שזכותו לערוך חתונה בהתאם ליכולתו (עליה עבד קשה)אך כדאי לו לעיין בתשובת הרבי שאולי פונה גם אליו!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואותה מגיבה שכותבת כי הוא גורם לקנאה אצל ילדינו - אני לא מסכימה איתה כי זוהי לקות שלנו בחינוך (בתור אחת שמתמודדת קשה עם קנאה של ילדיה באחרים אני מודה שזהו כשלון חינוכי שלי) ואין לאחר שום אחריות על ילדינו.

מכיון שכל ההצעות שהועלו עד כה אינן ברות ביצוע כ"כ , הייתי מציע משהו שונה , לפענ"ד כל אורח אשר מגיע לאירוע יתן סכום כסף מכובד בתור מתנה [שק שמן] . ואם רבים ינהגו כך אזי פעולה זו תקל במאוד על בעל השמחה ואף במקרים מסוימים תוכל לכסות את כל הוצאות האירוע - כפי שאכן מתרחש כעת בהרבה מגזרים - ובעזרת השם כאשר אותו אורח יערוך שמחה גם הוא , יוכל גם הוא להנות מהמתנות המכובדות וכך תמורת הוצאה לא גדולה כ"כ בכל אירוע בו הוא משתתף יהנה הוא באירוע שלו כאשר סכום המתנות שיקבל יכסה את ההוצאות או לפחות את החלק הארי שלהן . לסיכום : " יש להנהיג נורמות גבוהות בנתינת מתנות באירועים אצל אנ"ש "
נ .ב. יודע אנוכי כי פתרון זה אינו כליל השלמות אך הוא הכי מציאותי אם יותר ויותר " אנש"ים " יתחילו לנהוג כך חזקה עליו שיתפשט מכיון שמי שקיבל סכום כסף מסוים בתור מתנה מאורח מסויים לא יביא פחות מכך כשיבוא לאירוע שעורך אותו חבר , וכך הלאה...

מגיב 32 שלום רב מי יתן והשם ימשיך לפרנס אותך בכבוד כי אנו יודעים שזה לא כוחי ועוצם ידי ושיום אחד אתה למעלה ויום אחד למטה ושכדאי להשקיע יותר בחינוך הבנים והבנות ואנו כהורים אחראים לשמש להם דוגמא מה יותר חשוב בחיים תורה וממצוות ולתת צדקות או להיות חיצון מקווה שלא פגעתי

תודה רבה ל col על פתחת נושא זה בפני הציבור הרחב.
לדעתי יש דברים בגו אך כאשר אדם מחוסר אמצעים יגיע לחתונה מפוארת יותר מיכולתו שלו אל לו להסתכל על זה בקנאה ולחשוב שכאשר יחתן את בנו גם יצטרך לחוג לו שמחה זו בקנה מידה זה אלא יביט על כך מנקודת מבט זו שאשריו של מי שחיתן בנו בדרך זו אך הרי לא זה העיקר והעיקר הוא הצד הרוחני וכאשר יגיע זמנו לחתן ילדיו יתחנם ע"פ יכולתו תוך כדי שימת הדגש על הצד החשוב ביותר וזאת צריך להנחיל גם לילדים. משום שלא ניתן להקפד על אנשים בעלי אמצעים כלכליים שלא יחתנו לדיהם ברמת החיים שמתאפשרת להם... ומה שנוגע לבעלי היכולת אולי כדאי באמת לצמצם קצת בהוצאות החתונה ולא ללכת על הדברים הכי הכי יקרים כי אם על קצת פחות וההפרש לתת להכנסת כלה ובכך גם חתונתו תהיה חתונה מפוארת אך גם יזכה במצוות הכנסת כלה ויגרום גם לאותו הזוג להתחתן ברמה כל שהיא..
בהצלחה לכולנו בתחום!
והעיקר שניזכה לגאולה האמיתית והשלמה עם הרבי בראשנו תכף ומיד ממש!
נ.ב
יש לקחת בחשבון שהיום עם כל העלויות והמחרם הגבוהים גם חתונה קטנה ופשוטה מאוד עולה הון תועפות...

ראשית, תודה רבה לאתר col שהעלה את הנושא לרווחת הציבור.
שנית, כל מילה פשוט נכונה ובאמת הגיע הזמן שיקומו אנשים מהשכבה הגבוהה ויעשו חתונה במתכונת צנועה יותר
וזה וודאי יוכל להביא לפתרון המצב

נצפה באתר

עוד באתר