״דברים נלעגים״: המכתב בימי המחלוקת על ליובאוויטש נחשף
להלן המשך המכתב שמצאתי בארכיוני, אותו כתב דודי הגה"ח רבי חנניה יוסף אייזנבך ע"ה לאחד מחשובי ראשי הישיבות בבני ברק עמו עמד בקשר רצוף וכתב לו על גדלותו של הרבי באותה עת שהיו מי שחלקו עליו ועל משנתו.
ביה ט"ו כסלו, דקיימא סיהרא באשלמותא, תשמ"ח
ירושלים ת"ו
כמע"כ מחו' הדגול, מעוז ומגדול, מרביץ תורה לעדרים, מלאכתו מלאכת שמים, הרב הגאון המפורסם, כש"ת מוהר"ר ...... ...... שליט"א ר"מ בישיבת פוניבזי לצעירים בני ברק.
אחדה"ט כראוי.
מכחב כת"ר היום הגיעני, והאמת שהדבר הפליאני כי בקשתי במכתבי הראשון, שגם אותו כתבתי בלא רצון, שאם יש לו מה לשאול ממני, כא יעשהו במכתב, כי קשה לי לבא בכתובים באריכות הנדרשת, ואין עתותי בידי להתעסק בכגון דא, כי גם לכתיבת ד"ת נחוצים איני מספיק, ורבו ב"ה טרדות הכנות השיעורים (במס' כתובות ובמס' קידושין גם יחד), מלבר הענינים האחרים שגוזלים זמן יקר, ובכלל, כאמור, איני רואה כל תועלת וטעם בהתנצחויות, דממ"נ או שלא יועיל או שאין צורך, והחוש מעיד כי על כל גו' תכסה אהבה עצמית ואילו הזולת לא יוצדק בשום אופן בעוה"ר, ומה תועלת בכתיבה מהכא להתם וחוזר חלילה, ילך כל אחד בדרכו ודרך רבותיו תבושם לו, ונהרא נהרא ופשטי',
ואמנם בודאי שמהראוי היה מעיקר דינא להסביר דברים להיות נקיים בעיני ד' ואדם, אלא שאין הדברים אמורים אלא במי שהאמת אהובה לו מן הכל, ובבירור האמת יחפוץ. לא כן פי שהולך שבוי ממש בדיעות קדומות וטומן ראשו בחול לבל ישמע ח"ו גירסא אחרת של רעהו, שמא פן ואולי ייאלץ להפר מוסכמות לבבו, וזאת אינו רוצה או שאנוס הוא על פי דבורם של אחרים. כזאת הוא למרבה הצער מצבנו ואין לך הוכחה בולטת מזו אשר הח"מ נאלץ להתכתב עם מעכת"ר שליט"א שעוסק בהרבצת תורה כל ימיו ב"ה, לא בעניני חדו"ת ובירור הלכה, אם בדברים שונים ומשונים שלא ידענו כמותם מעולם, ולא אפונה שגם מעכת"ר שזכה לראות גדולי גדולים מישראל לפני ארבעים ושלשים שנה איגו זוכר כזאת, הלב כואב באמת לאן הגענו, ולדאבון לבנו ידועה היטב הסיבה האמיתית לכולנו, אבל כאשר האמת נעדרת, תרתי משמע, תמורת זאת שאף אינו עושה דבר לטיהור מחננו מריב ומדנים והכפשת כבוד חכמים ואלופי יראה, עסוקים כיום ראשי ישיבה ומרביצי חורה בענינים של מאבקים צבוריים, כתיבת עתונים או פיקוחם, וקשה מכולן, ערבוב בני תורה ועמליה בעניני פוליטיקה ומפלגות, שלא הי' עד הנה כדבר הזה בעולם הישיבות ואין פוצה פה.
[שמעתי מגדולי תורה מובהקים שהגאון בעל "שערי יושר" ז"ל, הגאון בעל "ברכת שמואל" ז"ל, הגאון רבי נפתלי טראפ ז"ל, הגאון בעל "דברי יחזקאל" ז"ל וכיו"ב, שהיו מאורי הישיבות בדורות שלפנינו, נמנעו בכל תוקף מלהתערב בעניני צבור, וגם לא באגודת ישראל שהשתתפו בה גדולי ישראל כידוע, וידעתי נאמנה שהמשגיח הנודע הגה"צ רבי ירוחם ממיר ז"ל הוזמן פעם להופיע בכנוס של אגו"י והכריז, להפתעת מזמיניו, כי "עולם התורה" אינו שייך לזה!
גם זכורני שהשתתפתי כבן ישיבה באחת מאספות הכנסי' הגדולה דשנת תשכ"ד ונאם ראש הישיבה רבי חיים שמואלבין ז"ל, נאומו בקול זעקה: "מי נתן לכם רשות לסגור את הגמרות?].
ועד הנני יום יום לביטול תורה של אברכים יקרים בני תורה מובהקים ששעות רבות שנועדו כלימוד התורה מתבזבזות על ענינים "העומדים על הפרק", ומי יודע כמה אנו סובלים בדור הזה ר"ל מדבר זה, ואיך אעשה כדבר הזה לעסוק בהתנצחויות על דא ועל הא?!
אולם, למען כבודו של ידידנו מעכת"ר שליט"א שמאז יתיב בתוונא דליבאי, ומעריצו הנני מאד, ובודאי כבו' מרגיש כמים הפנים לפנים, וכבי בנו אהוב נפשי ויקר לבבי הרה"ג ח"א שליט"א, אבא מגדר רצוני ואשתדל לקצר עד כמה שאפשר, ואתו הסליחה.
והנה ד' יודע מחשבות לבי, שהססתי והתלבטתי מלענות על כל פרטי מכתבו הארוך, שלצערי העמוק, הוא מלא וגדוש בשנאה כבושה לעדה קדושה וטהורה מישראל, שעשתה יותר מכל, לקדוש ש"ש במסירות נפש בדור האחרון, ולהקמת עולה של תורה ותשובה בכל פנות תבל, בהנהגתם הקדושה של רבותיה מאורי דרכה, ושעל דגלה נמנים רבבות רבות מישראל כ"י, אבל נצטוינו מחז"ל לדון את כל אדם לכף זכות (והמעיין בערך חשד באנצ"ת בענינים אלו שהח"מ זכה לכתבס, יראה עד כמה החמירו חז"ל ורבותינו הראשונים כמלאכים בזה).
אולי אפתח בסיפור אישי קטן: לפני כחצי שנה קבלתי טלפון מאחד מגדולי ראשי הישיבות בעיה"ק, שקרוב אני אליו, ומודיע לי שקיבל בדואר עלון מלא בלע ונאצה על קדוש ה' כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, בשם "לחושבי שמו" וכולו רותח על חילול הי הגדול, שאין מסתפקים בעצם הכתיבה המושחתת אלא מנגנון דואג להפצתו אצל כל רבני וראשי הישיבות בישראל, ואעפ"ב, ביקש מאתי להעביר לראשי חב"ד, עצתו הנאמנה, שלא להגיב ע"ז כלל, כי הכל לפי המבייש והמתבייש. זכורני שהשבתי לו, כי לאחר שיצא כמה חדשים לפני זה הפאשקוויל הלועג לרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע ולחג "ט כסלו שהוא הקדוש זיע"א התקין ונתקבל בהערצה ובשמחה ע"י מאות אלפי ישראל בכל הדורות, "יצא המרצע מן השק", וממילא בלאו הכי, אין מגיבים כיום על כל כתב פלסתר שנדפס.
אך באמת, לא הייתי מאמין, שלאחר זמן אקבל מכתב ממעכת"ר ת"ח מובהק ובר דעת גדול, ובו דברים נלעגים הלקוחים מאותם מי שפכים (שכפי ששמעתי כן, שאחד מעורכיו הוא הוא המחרחר ריב הגדול של דורנו כפי שהגדירו הגאון מהר"י סרנא ז"ל כפי שמעשיו לאחרונה מוכיחים)... הלא טוב ונכון הי' שכת"ר לפני שקובע "עובדות" יבדוק את גבונות הדברים מפי אחד מחסידי חב"ד שנאפן כו, או שמא באמת אין אחד מהם כשר לעדות?!
עוד הקדמה אחת:
כת"ר בקלות כזאת מחלק ציונים לגדול זה ולגדול אחר, זה לא מגיע לדרגת אביו וזה גם לדרגת אחיו לא מגיע (ומדובר בגדולי שראל שמנהיגים באמת רבבות מישראל לקדושה ולטהרה), וכיוצא בזה, ואין לי ברירה אלא לומר לכת"ר, שכפי הנראה, פער תהומי יש בין המושג "גדול" אצלנו לבין פירושו בקרב אלו שמציג דעתם במכתבו,
ואפרש קצת דברי: להגביר את הרוח על הגשם שלא יסתיר על האלקות, הוא הא"ב של כל חסיד ולא רק של "רבי", וזהו כל ענין החסידות, כידוע לכל מתחיל, ואיני יודע מה נתרגש כ"ב ממה שכתבתי על חודש תשרי אצל הרבי שליט"א, ומה אעשה ובני אדם בשר ודם רואים בחוש בעיני בשר, את הנאמר בתניא קדישא, שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם אמונה יראה ואהבה?
למה אי אפשר לעכל עובדות יבשות ופשוטות, שרואים בגלוי יהודי עובד הי במסירות נפש, שהנהגתו היא למעלה מהשגת גדר אנושי: למשל: סדר הנהגתו השנה היתה כך (לעיני כל ישראל): ביום ג' דחוהמ"ס לאחר המנחה הופיע הרבי בפני כנס גדול של ילדי ת"תים מקראון הייטס, בורו פארק, פלטבוש ומאנסי וכו', ודיבר בפניהם כשעה ומחצה, לאחר מכן עמד וחילק בפתח סוכתו "לעקאח" (לאלו שלא קיבלו בערב יוהכ"פ) עד ערבית ליל הושע"ר. לאחר ערבית השמיע שיחת קודש שוב כשעה ומחצה, ולאחר מכן אמר עם "העולם" משנה תורה וספר תהלים, וגמרו לאחר עלות השחר.
למחרת הבוקר בא לתפלת הושע"ר שנמשכת אצלו זמן ממושך בגלל הנענועים וההקפות כו', ומיד לאחר התפלה שוב עמד ליד הסוכה לחלק "לעקאח", עד כמחצית השעה לפני כניסת שמע"צ אח"כ בא לתפלת ערבית ולהקפות ורקד מלא קומתו עם הס"ת ונמשכו למעלה משלש שעות, וכך נשנה בשמע"צ ושמה"ת, התועדויות בהן עונה לכאו"א אלפים רבים בלע"ה וכו' ומשמיע שיחות קודש ומאמרי דא"ח בשפע עצום שביחד עשו חשבון של 13 שעה, והקפות וריקודים מלוא קומתו כשמנצח בידיו הקי ללא הרף, ומיד לאחר מכן שבת בראשית, שמתחיל את היום באמירת כל התהלים לפני התפלה, ואחרי התפילה עושה קידוש ואומר מאמר ושיחות, ולאחר הפסק של שעה ומחצה נוטלים ידים לסעודה, להתוועדות תורה שנמשכה עד מוצש"ק בשעה 11 ברציפות, ולאחר מכן עמד על רגליו במשך חמש שעות וחצי ומזג לכ"א מכוס של ברכה, תוך שעונה ומברך לכאו"א,
(השנה היו כאלו שספרו וחישבנו שהיו למעלה מ-13 אלף יהודים שעברו!) ויש שעונה תשובות ברגע במימרא על שאלות ששאלוהו זמן רב לפני כן.
(יש בירושלים אברך בשם ר' זישא הורביץ ת"ח גדול ולומד בכולל "אוהב ישראל" של הרי"פ פלינטנשטיין שליט"א, כתוצאה משיעורי תניא לפי ביאורי הרב וינברג שליט"א הנדפסים שבהם ביאוריו המעמיקים של כ"ק אדמו"ר שליט"א החליט לנסוע לחודש תשרי אשתקד, הוא נסע וחזר "אחר",
בחודש חשון שלאחריו כתב מכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א ושאלו איזה ענין פרטי ולא קיבל מענה, כעבור שנה, נסע שוב, ועבר בכוס של ברכה במוצאי שמח"ת, ותוך שהרבי מוזג לו אומר לו: שאלתני כך וכך, וכו' וכו', ממש לא יאומן כי יסופר, בתוך קהל של רבבות שעוברים במשך החודש, ואברך אחד מאלפים שבאים מאר"י ויודעו וזוכר מה שכתב לו 10 חדשים לפנ"ז בתוך "ים של מכתבים" מכל העולם..),
ומכיר את כל הבאים אליו ממש (סיפר לי הגרי"ז פלדמן שליט"א שהיה יהודי אחד שבא לר"ה ויוהכ"פ, והוצרך לנסוע לביתו, לסוכות ולשמח"ת נשאר בנו, כאשר עבר הבן לקבלת כוס של ברכה נדהם כשהרבי אמר לו: את אביך ראיתי עד לאחר יוכ"פ..), קהל גדול בלע"ה שלא נתקבץ בשום מקום יחד אי פעם. ואם לא די בזה, למחרת יום א', לאחר שהוכנסו מאות רבות של מכתבים דחופים שנתקבצו במשך גי הימים, עומד לאחד תפלת שחרית ומחלק "דולרים" כמנהגו בכל יום ראשון.
(וגם בזה מפורסמים דברים נפלאים ברחבי אמריקה כי בדרך כלל הבאים לזה הם שלא מאנ"ש אלא יהודים שזקוקים לישועה מכל חוגי הציבור) ואח"כ הלך בצום, לקרוא את אלפי הפ"נים על ציון חותנו הק' זי"ע וחוזר בערב מאוחר, ואם לא די בזה למחר יום בי קיבל את הקהל העצום בלע"ה מכל העולם ל"יחידות" כללית בכמה פעמים, ושוב אותו יום בתענית עד לחצות הלילה.
וכל זה ידוע לכל ילד שבא לשם, ולעיני כל העולם כולו, וכ"ז מדובר בגיל כזה בלע"ה עד מאה ועשרים שנה, ואיך אפשר להסביר עובדות פשוטות כאלו, האם משום שלא שמעו על "גדולי גדולים", לא יספרו הדברים?, ומה נשתומם כ"כ ממה שכתבתי לו שהגשמיות אינה מסתירה אצל צדיקי הדור? אעפ"כ אם לכת"ר הגדרה אחרת לזה איני מתנגד לזה כמובן ולא הלשון היא הקובעת כי המציאות. שאין ספק וספק ספיקא שדבר כזה אינו שכיח כל עיקר אפילו מיני' ומקצתי', אלא שהצדיק מגיע לוה לאחר יגיעת נפש ויגיעת בשר ועבודת ה' במסירות נפש, ואף גם בזכות אבות קדושים, ובזכות התקשרותם הנפשית בו של רבבות אלפי ישראל,
איך שלא יהי', כך הם הדברים, וככל לא הייתי מתייחס לזה אלמלא הזכירו כת"ר בתמיהה. ואעפ"כ לא זה הוא שעושה את הרבי שליט"א לגדול וצדיק, אלא שזו היא תוצאה מכך. מהו כן "בעיני השגתנו" גדול אמיתי, לפענ"ד אדם שכל תנועותיו מכוונות על פי שו"ע וכל מי שמתבונן בו, והרי כידוע רבים מאד הם העוקבים אחר כל תנועותיו נוכח לדעת שכל מעשיו, ללא יוצא מן הכלל, מדודים ומדוייקים בתכלית. רק לדוגמא: זכיתי אני הק' להתפלל במחיצת קדשו כשבעה חדשים כאשר התפלל ג"פ ביום לפני התיבה, ונוכחתי לדעת שיש עשרות רבות של הנהגות שהוא עושה, ובתחילה חקרתי ובררתי בספרי קבלה, שהרי מתנהג בהרבה דברים ע"פ הקבלה, במקום שאינו סותר לשו"ע, וכמה נדהמתי כאשר ברוב המקרים היו הם דברים מפורשים בהלכה ובפוסקים, ורשומות אצלי קפ"ב הנהגות בקודש, שעושה ללא כל הבלטה, ורק בעיון עקבי ונמרץ של זי חושים הבחנתי בהם, ואין לי ספק שהם אך חלק קטן, וזכורני כאשר הראתים לגדולי הלכה ויודעי חן השתוממו על המראה, שבדורנו, יש מי שנוהג באופן קבוע ומסודר מדי יום ביומו מאות הנהגות מכוונות ע"פ הלכה וקבלה,
וכאשר ניסיתי ורשמתי אי אלו ציוני מקורות להנהגות אלו והראתים אז לגרש"י זוין ז"ל, אמר לי כי מה שמפליא אותו אינו כ"כ ידיעתו הרחבה שכל רז לא אניס לי', אלא שמתנהג כך בקביעות, וכי כל הנהגתו בכ"ד שעות היממה מסודרות ומכוונות עפ"י שו"ע או גדולי הפוסקים או ע"פ קבלה. זה הוא "גדול" בעינינו ואכן מביני דבר יודעים גם יודעים מיהו הגדול,
וסח בפניי הגאון המקובל מוהר"ר מרדכי שפילמן שליט"א ממאנסי בעמח"ס תפארת צבי על הזוה"ק וממובחרי תלמידי בעל המנחת אלעזר זי"ע, שכבר לפני בארבעים שנה כל הדבר הקשה הי' מביא אל כ"ק אדמו"ר שליט"א וגם מציין דבר זה בהקדמתו לספרו הגדול, וכיו"ב סיפר כי הרב רש"א מרגלית שליט"א שאביו מיד כשהדפיס ספר קבלה דאג לכל לראש שהרבי שליט"א יקבלו, שהרי מי אם לו הוא שליט"א יבין בו - כך הי' אומר... ואי אפשר להאריך יותר לע"ע.
ועוד: גדול וצדיק הוא מי שהצליח להרגיל גופו שלא יתפעל מתענוגי עוה"ז, ומה אעשה שכ"ק אדמו"ר שליט"א הוא "חד בדרא" שמעולם לא ראה לנכון לנוח אפילו יום אחד, ואינו הולך לשאוף אויר על שפת הים אך שלכל הדעות, אין מי שעובד פיזית קשה כל כך, שחרי רק לנהל את מאות הרבות של הישיבות והמוסדות בחמש היבשות שכל ענין וענין מחכה להסכמתו וברכתו, צריך כח רב ועצום,
ובפרט שנושא על כתפיו צרותיהם ודאגותיהם של רבבות רבות מישראל, ומשמיע וכותב חידושי תורה וחסידות במדה גדושה שאין לה תקדים ממש, ועד"ז רוב ימות השנה הוא בצום ותענית על צערם של ישראל, וכאשר אוכל הוא טובל פתו במלח באופן שהמלח רב על הלחם וכן בשאר מאכליו כידוע לכל באי שעריו, ואינו משנה מעבודתו הק' בי"ב חודשי השנה., לילה ויום, קיץ וחורף, קור וחום , עובדות פשוטות!
ועתה לגוף מכתבו:
א) "אוניברסיטה". זו כבר פעס שניה שכת"ר "זורק" לי את הענין מוה, כדי להפחידני.. ובכן, ידידנו היקר, כאן אפשר להווכח שוב עד כמה נתפשים לשמועות של הבל. אין זה סוד שהרבי שליט"א הלך לשם לאחר נשואיו עם בתו הצדקנית שתליט"א של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע, ולאחר שמילא כרסיו בש"ס ופוסקים ביגיעה שאין לה שום תקדים בדרונו!.
ובעצמי שמעתי מהגאב"ד דבני ברק ז"ל שזוכר שאת הרבי שליט"א בהיותו בן 17 שנה (!) אי אפשר "חאפין אים" [=לתפוס אותו] בתוספות!, והרה"ח הישיש רבי אליעזר נאנעס שליט"א מפעיה"ק ת"ו (שעלה מרוסי' לפני כעשרים שנה וכשביקר את כ"ק אדמו"ר שליט"א מיד עם בואו הבטיחו הרבי ש"שנותיו ששהה בכלא היינו 18 שנה - לא ייחשבו לו", וב"ה הוא כיום למעלה מ90 שנה לאורך יוש"ט) רגיל לספר על ביקורו בבית הגה"ק רלוי"צ שניאורסאהן אביו של הרבי שליט"א לפני כשבעים שנה, ורבי לוי יצחק אמר לתת לו מתנה, להראות לו אחד שבקי בכל הש"ס ובכל ספרי הדא"ח שיצאו עד אז, והוא: בנו הרבי שליט"א. ובאזניי שמעתי מפי הר"ר צבי הרכבי שהי' יליד יקטרניסלב שמעולם לא ראו את הרבי לשחק עם ילדים בשכונה, וכ"ז ידוע ומפורסם.) כדי ללמוד הנדסה שלא יצטרך ליהנות מכתרה של תורה (שלא בכמה ממפורסמי ראשי הישיבות בארה"ב מראשי מועגדה"ת שידוע שהשתלמו בפילוסופי' וכו'), ועובדא היא, שעד היום הזה, כל פרנסתו מבניית אחד הגשרים הגדולים בארה"ב.
ואעפ"כ אספר לו עובדות קטנות "לסבר את האוזן":
המשך יבוא
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com
או בווצאפ 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
