מדוע קבלת הנשיאות הייתה מסירות-נפש לרבי
כך סיפר הרב זליגסון: אחד שהכיר את הרבי בעת שהותו בעיר פאריס, צרפת, טען כי קבלת נשיאות חסידות חב"ד ביו"ד שבט תשי"א הייתה מסירות-נפש הכי גדולה עבור הרבי. זאת מכיוון שבעצם, הרבי היה איש פרטי וחשאי, סגור ומסוגר מכל העולם.
כהוכחה לדברים אלו, הרב זליגסון סיפר שני סיפורים:
"פעם כשאבי הרופא (ד"ר זליגסון ע"ה) ביקר אצל הרבי בביתו לרגל עניין רפואי, עלה סברא כי אבי יצטרף לרבי בנסיעתו חזרה ל-770, מכיוון שבית אבי היה על אותו הדרך. העיר הרבי: שנכון שלא ייסע איתו, מען זאל ניט וויסן אז איר קומט פון מיר (שלא יידעו שהנכם באים מביתי)".
סיפור שני: "ר' סנדר ריינין ע"ה, אחיין של אבי וחתנו של הרב שניאור-זלמן זליגסון מווילנא, היה קרוב ביותר לבית הרבי ובמיוחד בפאריס. פעם כשהרבי הלך עם ר' סנדר לבית-הכנסת בצרפת, הנה רחוב או שניים לפני הגיעם לבית-הכנסת, פנה הרבי לר' סנדר ואמר לו: נכון יותר, שתפרדו ממני, כדי אנשים לא ייראו אתכם הולך עמי, ואז יטרידו אתכם בשאלות אודותי".