מערכת COL | יום ט"ו שבט ה׳תשס״ו 13.02.2006

ילדים ב-COL: פרשת יתרו

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד. המגזין 'כתבה מלאה'
ילדים ב-COL: פרשת יתרו

המגזין מתפרסם באדיבות מגזין 'תורתך שעשועי' - המגזין השבועי של ילדי ישראל בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד. להצטרפות למשפחת המנויים: 04-8721251 (טלפקס). [email protected].


השבוע היהודי

פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים הַיּוֹם בַּ'דֶּרֶךְ', כְּשֶׁפָּנֵינוּ מוּעָדוֹת אֶל הַגְּאֻלָּה וְקַבָּלַת תּוֹרַת מָשִׁיחַ. אֵיךְ נוּכַל לְמַהֵר וּלְהָחִישׁ אֶת הַגָּעָתֵנוּ אֶל הַיַּעַד? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וּבַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ צָעֲדוּ לְהַר-סִינַי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.

אֵילוּ חֲוָיוֹת עָבְרוּ עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ? כֵּיצַד הֵם מָצְאוּ אֶת הַמַּסְלוּל הָרוּחָנִי הַנָּכוֹן, הַמּוֹבִיל לְהַר-סִינַי? נַחְזֹר מְעַט אֲחוֹרָה, אֶל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל יַם-סוּף. שָׁם, בְּמַצָּב מְאוֹד מַבְהִיל וּמַלְחִיץ, הֵם נֶחְלְקוּ לְ'אַרְבַּע' כִּתּוֹת שֶׁאָחֲזוּ בְּאַרְבַּע דֵּעוֹת. הַדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה אָמְרָה: "לִפֹּל אֶל הַיָּם", עָדִיף לִשְׁקֹעַ בְּתוֹךְ הַיָּם מֵאֲשֶׁר לַחְזֹר אֶל מִצְרַיִם. הַדֵּעָה הַזּוֹ קַיֶּמֶת גַּם הַיּוֹם:

 

הָרַב זֶרַח צִדְקִיָּהוּ יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, בְּחֶדֶר קָטָן שֶׁבָּנָה לְעַצְמוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. כְּבָר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה סָגוּר כָּךְ ר' זֶרַח. הוּא טוֹעֵן שֶׁעָלָיו לְהִתְמַסֵּר לְגַמְרֵי לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּלִי שׁוּם הִתְעַסְּקוּת עִם הָעוֹלָם. גַּם כְּשֶׁאָחִיו הַיָּחִיד הַחַי בְּקִבּוּץ, בִּקֵּשׁ לְבַקְּרוֹ עִם יְלָדָיו אוֹ לְהַזְמִינוֹ אֲלֵיהֶם, סֵרֵב ר' זֶרַח בְּתֹקֶף: "הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא הָאַחֲרָאִי עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם, עִם יַעֲלֶה בִּרְצוֹנוֹ לְקָרֵב אֶת אָחִי, הוּא כְּבָר יַעֲשֶׂה זֹאת אֵיכְשֶׁהוּ".

 

שִׁיטָה זוֹ אֵינָהּ מוֹבִילָה לְהַר-סִינַי. לִפֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְלִזְנֹחַ כָּלִיל אֶת הָעוֹלָם (הַ'מִּצְרִים'), זוֹהִי אֵינֶנָּה הִתְמוֹדְדוּת נְכוֹנָה. כִּי יְהוּדִי בְּהֶחְלֵט כֵּן נִדְרָשׁ, לְקַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם.

מָה אָמְרָה  הַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה? "לָשׁוּב לְמִצְרַיִם". גַּם הַדֵּעָה הַזּוֹ קַיֶּמֶת הַיּוֹם:

 

גּ'וֹזֶף מְמַהֵר תָּמִיד. תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְעוֹלָם לֹא תִּתְאָרֵךְ אֶצְלוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים דַּקּוֹת, וְאֶת כָּל הַמִּצְווֹת הוּא מְקַיֵּם בְּיֹבֶשׁ, מַמָּשׁ בַּ'עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ'.

"מָה לַעֲשׂוֹת, זֶה הָעוֹלָם..." – נֶאֱנָח גּ'וֹזֶף, "אֲנַחְנוּ בְּסַךְ-הַכֹּל עֲבָדִים שֶׁל חֻקֵּי הָעוֹלָם".

 

גַּם שִׁיטָה זוֹ, כַּמּוּבָן, אֵינָהּ מוֹבִילָה לְשׁוּם מָקוֹם. כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְעַסֵּק עִם הָעוֹלָם, עָלָיו לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת וּמוֹסֵר אוֹתָם לִקְדֻשָּׁה, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּתַעֲנוּג, בְּהִדּוּר וּבְמֶרֶץ.

וְהַכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית אָמְרָה: "לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה כְּנֶגְדָן". גַּם זוֹ שִׁיטָה הַקַּיֶּמֶת הַיּוֹם:

 

עוֹבַדְיָה הוּא תַּלְמִיד יְשִׁיבָה צָעִיר, אַךְ 'צַדִּיק' גָּדוֹל מִבֵּין חֲבֵרָיו. כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הוּא עָסוּק בְּמִלְחָמָה. בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בַּיְּשִׁיבָה תְּלוּיִים שְׁלָטִים בִּכְתַב-יָדוֹ, בָּהֶם הַתְרָאוֹת חֲמוּרוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לְאִסּוּר לָשׁוֹן-הָרַע וְאִסּוּרִים רַבִּים נוֹסָפִים שֶׁלְּעִתִּים נִכְשָׁלִים בָּהֶם. עוֹבַדְיָה הוּא גַּם רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לַמִּצְטָרְפִים לְכָל מִלְחָמָה עִירוֹנִית, כְּנֶגֶד הַמְּנַסִּים לְחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ. "זוֹ הַשִּׁיטָה" – הוּא בָּטוּחַ – "לְהִלָּחֵם עַד חָרְמָה!".

 

גַּם זוֹ אֵינֶנָּה הַשִּׁיטָה הַמַּתְאִימָה כָּעֵת, כְּשֶׁאָנוּ כָּל-כָּךְ מְמַהֲרִים לְ'הַר-סִינַי', וְרוֹצִים לְמַלֵּא אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר.

וּמָה אָמְרָה הַכִּתָּה הָרְבִיעִית? "נִצְוַח כְּנֶגְדָן" – (תְּפִלָּה). זוֹהִי הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן יְהוּדִי זֶה אֵינוֹ חוֹשֵׁב לִדְאֹג רַק לְעַצְמוֹ (לִפֹּל אֶל הַיָּם), הוּא אֵינֶנּוּ מִתְיָאֵשׁ מֵהַסִּכּוּי לְקַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם (לָשׁוּב לְמִצְרַיִם) וְהוּא אֵינֶנּוּ מְנַסֶּה לְהַמְצִיא 'מִלְחָמוֹת' מְיֻתָּרוֹת וּמְסֻכָּנוֹת (לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה כְּנֶגְדָן). הוּא בְּהֶחְלֵט כֵּן רוֹצֶה שֶׁהָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי (הַ'מִּצְרִים') יִתְהַפֵּךְ לְטוֹב וְלִקְדֻשָּׁה. אֶלָּא, שֶׁאֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה, הוּא מֵטִיל עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

הַשִּׁיטָה "נִצְוַח כְּנֶגְדָן", טוֹעֶנֶת שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָם, נִתְפַּלֵּל אֵלָיו, נִצְוַח וְנִתְחַנֵּן, שֶׁיַּהֲפֹךְ כְּבָר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְטוֹב.

מַדּוּעַ גַּם שִׁיטָה זוֹ אֵינֶנָּה נְכוֹנָה? כִּי דְּרוּשָׁה עֲבוֹדַת הַיְּהוּדִי. הָעֲבוֹדָה, הַהִתְאַמְּצוּת, הָעֲשִׂיָּה – הֵן יְקָרוֹת וַחֲבִיבוֹת בְּיוֹתֵר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

לָכֵן, הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה לְכָל אַרְבַּע הַכִּתּוֹת, הַתְּשׁוּבָה הַמּוֹבִילָה אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְהַר-סִינַי, הִיא: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"! בְּתוֹךְ הָעוֹלָם – לְהָאִיר וּלְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הָעוֹלָם, אֶל הַתּוֹרָה. וְכַאֲשֶׁר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יְקַיְּמוּ "וְיִסָּעוּ", אָז תִּהְיֶה לָהֶם 'קְרִיעַת הַיָּם' וְגִלּוּי הָאוֹר הָאֱלֹקִי, בְּפֹעַל. אוֹ-אָז יַגִּיעוּ לַדַּרְגָּה הַמְּיֻחֶלֶת שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

 

 

הסיפור השבועי

חַיָּל בְּמִשְׁמֶרֶת

מֶנְדֶּל הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט וִישַׁר-דֶּרֶךְ שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן, לֹא-הַרְחֵק מִבַּרְדִיצֶ'ב. 'מֶנְדֶּלִי הַפּוּנְדְּקַאי' כִּנּוּהוּ הַבְּרִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכָּל חַיָּיו הִתְפַּרְנֵס מִפּוּנְדָּק שֶׁעָמַד עַל אֵם-הַדֶּרֶךְ.

יוֹם אֶחָד שָׁקַע מֶנְדֶּל בְּהִרְהוּרִים: רֹב שְׁנוֹתַי חָלְפוּ עָלַי בַּכְּפָר, בְּנִהוּל הַפּוּנְדָּק. הֶאֱכַלְתִּי עוֹבְרֵי-אֹרַח יְגֵעִים וּמָזַגְתִּי מַשְׁקָאוֹת לְאִכָּרִים גַּסִּים וְלִפְרִיצִים פְּרוּעִים. זְמַנִּי הַדָּחוּק לֹא הֵנִיחַ לִי לִפְתֹּחַ סֵפֶר יְהוּדִי. כֹּה טָרוּד הָיִיתִי בְּעִנְיְנֵי הַפּוּנְדָּק, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּיָּאוּת לֹא יָכֹלְתִּי. כָּעֵת, כְּשֶׁנִּזְרַק הַלֹּבֶן בִּשְׂעָרִי, בָּאָה הַשָּׁעָה לִפְרֹשׁ מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַתְחִיל לְהָכִין צֵידָה לַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה.

אָמַר וְעָשָׂה. קָרָא לִבְנוֹ שַׁיֶעה, צָעִיר נִמְרָץ וְתוֹסֵס, שֶׁכּוֹחוֹ בְּמָתְנָיו, וּמָסַר לְיָדָיו אֶת מַפְתְּחוֹת הַפּוּנְדָּק. "הֲרֵי לְךָ הַפּוּנְדָּק שֶׁנִּהַלְתִּי וְטִפַּחְתִּי עַשְׂרוֹת שָׁנִים", אָמַר מֶנְדֶּל לִבְנוֹ, "הִגִּיעָה הָעֵת כִּי תְּקַבֵּל אַחֲרָיוּת לְחַיֶּיךָ וּלְפַרְנָסַת בֵּיתְךָ".

מֶנְדֶּל עַצְמוֹ עָזַב אֶת הַכְּפָר הַקָּטָן וְעָבַר לָגוּר בְּבַרְדִיצֶ'ב. אֶת שְׁעוֹתָיו חִלֵּק בֵּין בֵּיתוֹ וּבֵין בֵּית-הַכְּנֶסֶת. תַּלְמִיד-חָכָם לֹא הָיָה וַאֲפִלּוּ הִתְקַשָּׁה לִקְרֹא בָּאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, אַךְ לְהִתְפַּלֵּל יָדַע וְגַם לִקְרֹא בַּחֻמָּשׁ הָיָה יָכֹל.

מֵאָז עָזַב מֶנְדֶּל אֶת הַפּוּנְדָּק שִׁנָּה הַמָּקוֹם אֶת צוּרָתוֹ וְאָפְיוֹ. מִפּוּנְדָּק שָׁקֵט וְנָעִים הָיָה לְמָקוֹם שֶׁל מְסִבּוֹת וְאֵרוּעִים. פְּרִיצֵי הַסְּבִיבָה מָצְאוּ בַּפּוּנְדָּק עִנְיָן גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ, וְהֵחֵלּוּ לַעֲרֹךְ בּוֹ אֶת מִשְׁתְּאוֹתֵיהֶם. מִבְּחִינָה עִסְקִית טְהוֹרָה הָיָה הַפּוּנְדָּק סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

בַּד-בְּבַד הֵחֵלּוּ עוֹבְרֵי-הָאֹרַח הַפְּשׁוּטִים לְהַדִּיר אֶת רַגְלֵיהֶם מִן הַפּוּנְדָּק, שֶׁאֵלָיו הָיוּ רְגִילִים לְהִכָּנֵס בְּכָל פַּעַם שֶׁחָלְפוּ בַּסְּבִיבָה. שָׁם, יָדְעוּ, יְצַפֶּה לָהֶם מֶנְדֶּל, הַפּוּנְדְּקַאי הַיָּשָׁר וְהֶחָבִיב, שֶׁיְּקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בִּמְאוֹר-פָּנִים וְיָצִיעַ לָהֶם אֲרוּחָה פְּשׁוּטָה, אַךְ חַמָּה וּמְזִינָה. כָּעֵת נַעֲשָׂה הַמָּקוֹם זָר וּמְנֻכָּר וְהוּא דָּמָה יוֹתֵר לְמוֹעֲדוֹן הוֹלְלוּת.

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיצֶ'ב, הִתְמַלֵּא לִבּוֹ צַעַר. צַעַר עַל הַבֵּן שַׁיֶעה, שֶׁהִרְחִיק לֶכֶת לְמַעַן הַכֶּסֶף, צַעַר עַל הַמָּקוֹם, שֶׁמֵּאַכְסַנְיָה נְעִימָה הָיָה לְבֵית-חֲטָאִים, וְצַעַר עַל עוֹבְרֵי-הַדְּרָכִים הַיְּהוּדִים, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לָנוּחַ וְלִסְעֹד בְּכַשְׁרוּת.

שָׁלַח רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק לִקְרֹא לְמֶנְדֶּל. "מַדּוּעַ נָטַשְׁתָּ אֶת פּוּנְדָּקְךָ וּמָסַרְתָּ אוֹתוֹ לִידֵי בִּנְךָ הַצָּעִיר?", בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק לָדַעַת.

שָׁטַח מֶנְדֶּל אֶת נִמּוּקָיו לִפְנֵי הַצַּדִּיק: "אֵינֶנִּי נַעֲשֶׂה צָעִיר מִיּוֹם לְיוֹם. כָּל שַׂעֲרוֹתַי כְּבָר הִלְבִּינוּ. מִי יוֹדֵעַ עוֹד כַּמָּה שְׁנוֹת חַיִּים יַעֲנִיקוּ לִי מִמְּרוֹמִים, וּבַמֶּה אָבוֹא לִפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעֲלָה? הֲלוֹא כְּעָנִי בַּפֶּתַח אֶעֱמֹד לְפָנָיו, שֶׁכֵּן אֵין בְּיָדִי לֹא תּוֹרָה וְלֹא תְּפִלָּה.

"עַתָּה, כְּשֶׁהַבֵּן דּוֹאֵג לְפַרְנָסַת הַבַּיִת, רָוַח לִי. אֲנִי קָם כָּל בֹּקֶר, מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית, מִתְפַּלֵּל מִלָּה בְּמִלָּה בְּנַחַת, וְיֵשׁ לִי גַּם פְּנַאי לְהָצִיץ בַּחֻמָּשׁ. כָּעֵת אֲנִי מַרְגִּישׁ כִּי אוּכַל לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבְאַמְתַּחְתִּי תּוֹרָה וּתְפִלָּה".

שָׁקַע רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק בְּהִרְהוּרָיו וְכַעֲבֹר דַּקָּה אֲרֻכָּה אָמַר: "חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה אָמְרוּ 'אֵיזֶהוּ חָכָם, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ'. עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לָדַעַת מַהוּ הַמָּקוֹם שֶׁהוֹעִידָה לוֹ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּכְשֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ, עָלָיו לְהִשָּׁאֵר בּוֹ וְלֹא לְנַסּוֹת לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

"וְעוֹד לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה, כִּי 'מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעַ'. כְּלוֹמַר, הַמַּלְכוּת שָׁם, בַּמְּרוֹמִים, דּוֹמָה לַמַּלְכוּת כָּאן בָּאָרֶץ, וּכְמִנְהֲגֵי הַמַּלְכוּת כָּאן, כָּךְ הַמִּנְהָגִים גַּם שָׁם. אוֹי לָהּ לְמַלְכוּת שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא שָׂרֵי צָבָא בִּלְבַד וַחֲסֵרִים לָהּ חַיָּלִים פְּשׁוּטִים. חַיָּל פָּשׁוּט הַבּוֹרֵחַ מֵהַמַּעֲרָכָה כְּדֵי לִהְיוֹת גֶּנֶרָל דַּוְקָא, אַף הוּא נֶחְשָׁב עָרִיק וְהוּא מוֹרֵד בְּמַלְכוּת".

רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק הִשְׁתַּהָה לְרֶגַע קָט. אַחַר-כָּךְ נָתַן מַבָּט רַךְ בְּמֶנְדֶּל וְהֵנִיחַ כַּף יָד מְלַטֶּפֶת עַל זְרוֹעוֹ. "דַּע לְךָ, מֶנְדֶּל בְּנִי", אָמַר, "כִּי גֶּנֶרָלִים – מְיֻחָסִים וְלַמְדָנִים – יֵשׁ לוֹ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דַּי בְּעוֹלָמוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, חֲסֵרִים לוֹ חַיָּלִים פְּשׁוּטִים וְנֶאֱמָנִים שֶׁדַּוְקָא בְּפַשְׁטוּתָם מוֹכִיחִים נֶאֱמָנוּת אֵין-קֵץ לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

"הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶעֱמִיד כָּל אָדָם בִּמְקוֹמוֹ-שֶׁלּוֹ. אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאֶחָד קָבַע בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְאֶת מְקוֹם זוּלָתוֹ בִּכְפָר קָטָן וְנִדָּח. אוֹתְךָ, מֶנְדֶּל, בָּחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַעֲמִיד בְּפוּנְדַּק-דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁתַּגִּישׁ לְעוֹבְרֵי-דֶּרֶךְ עֲיֵפִים צַלַּחַת מָרָק חַמָּה וּכְשֵׁרָה בְּיוֹם חֹרֶף קַר וְכוֹס מַשְׁקֶה צוֹנֵן בַּקַּיִץ הַלּוֹהֵט.

"לֹא, מֶנְדֶּל, לֹא וָלֹא! לֹא כְּעָנִי בַּפֶּתַח תַּעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלֹא בְּבֹשֶׁת-פָּנִים תִּתְיַצֵּב לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. אִתְּךָ יָבוֹאוּ כָּל הָאֲרוּחוֹת הַכְּשֵׁרוֹת שֶׁהִגַּשְׁתָּ לְעוֹבְרֵי-הַדְּרָכִים, כָּל הַמִּטּוֹת הַחַמּוֹת שֶׁהִצַּעְתָּ לָהֶם, כָּל הַחִיּוּכִים וְהַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת שֶׁהִרְעַפְתָּ עֲלֵיהֶם – כָּל אֵלֶּה יְשַׁמְּשׁוּ בַּעֲבוּרְךָ מְלִיצֵי-יֹשֶׁר. חֲזֹר אֶל הַפּוּנְדָּק וּמַלֵּא אֶת תַּפְקִידְךָ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּקְבַּע לְךָ מֵהַשָּׁמַיִם".

צִיֵּת מֶנְדֶּל לְדִבְרֵי הַצַּדִּיק וְחָזַר לַכְּפָר. בְּתוֹךְ יָמִים שָׁב הַפּוּנְדָּק שֶׁעַל אֵם-הַדֶּרֶךְ לִפְתֹּחַ אֶת שְׁעָרָיו לְעוֹבְרֵי-אֹרַח יְגֵעִים, כְּמֵאָז, וְאִלּוּ הַהוֹלְלִים הַפְּרוּעִים חִפְּשׂוּ לָהֶם מָקוֹם אַחֵר. מֶנְדֶּל שָׁב לַעֲבוֹדָתוֹ הַיְּשָׁנָה, אַךְ הַפַּעַם מִלְּאָה קוֹרַת-רוּחַ אֶת לִבּוֹ – הוּא יָדַע כִּי חַיָּל נֶאֱמָן הוּא, הָעוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ.

 

 

מבט לגאולה

וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ

מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, אִם בֹּקֶר אֶחָד אַתֶּם מְגַלִּים שֶׁהַחֻמָּשׁ שֶׁלָּכֶם נֶעֱלַם, אוֹ שֶׁשְּׁכַחְתֶּם אֶת הַסִּדּוּר בַּבַּיִת? אִם אַתֶּם לוֹמְדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, אַתֶּם יְכוֹלִים פָּשׁוּט לָגֶשֶׁת לִ"גְּמַ"ח הָרַבָּנִית לְסִפְרֵי קֹדֶשׁ" וּלְהַשְׁאִיל מִשָּׁם לְיוֹם אֶחָד אֶת מָה שֶׁחָסֵר לָכֶם. הַגְּמַ"ח הַזֶּה, כְּבָר קַיָּם 18 שָׁנִים, מֵאָז הִסְתַּלְּקוּתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית.

כֵּיצַד הוּא הוּקַם? כַּמָּה יְלָדִים שָׁמְעוּ אָז אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי שֶׁ"וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ", עַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הַמְּיֻחָדִים שֶׁכְּדַאי לַעֲשׂוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית. הֵם הֶחְלִיטוּ אָז לְהָקִים אֶת הַגְּמַ"ח וּמֵאָז הוּא עוֹבֵר בְּכָל שָׁנָה לְאַחֲרָאִים חֲדָשִׁים.

גַּם קֹבֶץ לִמּוּד מְיֻחָד יוֹצֵא אֶצְלֵנוּ לָאוֹר אַחַת לְשָׁנָה בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט לִזְכוּת הָרַבָּנִית, וְגַם אַרְבָּעָה סִפְרֵי הַמִּצְווֹת נִתְרְמוּ לַסִּפְרִיָּה שֶׁלָּנוּ, לְעִלּוּי נִשְׁמַת הָרַבָּנִית חַיָּה-מוּשְׁקָא.

אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי, שֶׁדְּבָרִים מִסּוּג זֶה, בְּוַדַּאי הוּקְמוּ וְנַעֲשׂוּ כִּמְעַט בְּכָל מוֹסָד חַבַּ"דִי. אָז תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, כַּמָּה זְכֻיּוֹת נוֹסְפוּ מֵאָז בָּעוֹלָם, לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית...

וְאוּלַי, הַזְּכוּת הֲכִי גְּדוֹלָה הִיא, שֶׁכָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וִילָדִים, פִּתְאוֹם יוֹדְעִים שֶׁ"וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" – כַּאֲשֶׁר קוֹרֶה דָּבָר חָשׁוּב, עָלֵינוּ לָקַחַת אֶת הַמֶּסֶר אֶל לִבֵּנוּ, וּלְהוֹסִיף מַעֲשִׂים טוֹבִים וּזְכֻיּוֹת, שֶׁבְּוַדַּאי יְקָרְבוּ אֶת הַגְּאֻלָּה וְיָבִיאוּ לָנוּ אֶת מָשִׁיחַ עַכְשָׁו!

 

 

סיפורי חסידים

"בַּעֲלִי הוּא אִינְטֶלִיגֶנְט"...

הֶחָסִיד הַגָּדוֹל וְהַמְּקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר שֶׁל הָרַבִּי, הָיְתָה רַעְיָתוֹ הָרַבָּנִית חַיָּה-מוּשְׁקָא ע"ה. אֶת כָּל חַיֶּיהָ הִקְדִּישָׁה לְמַעֲנוֹ וּלְפָעֳלוֹ, וְתָמִיד הָיְתָה מְדַבֶּרֶת עָלָיו בְּבִטּוּל גָּמוּר וּבְהַעֲרָצָה.

הַגְּבֶרֶת מִירָה רַסְקִין שֶׁזָּכְתָה לִהְיוֹת אַחַת מִיְּדִידוֹתֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית, מְסַפֶּרֶת: "בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי לְבִקּוּר שִׁגְרָתִי בְּבֵיתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית. יָשַׁבְנוּ עַל-יַד הַשֻּׁלְחָן וְשׂוֹחַחְנוּ כְּהֶרְגֵּלֵנוּ. אוּלָם בְּנִי לֹא הִסְכִּים לְהִכָּנֵס וְהוּא הִמְתִּין לִי בַּחוּץ. הַפַּחַד הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ הָיָה שֶׁמָּא הָרַבִּי יִכָּנֵס הַבַּיְתָה פִּתְאוֹם...

"הָרַבָּנִית בִּרְגִישׁוּתָהּ הַמְּפֻרְסֶמֶת יָצְאָה הַחוּצָה וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּאוֹת לְהִכָּנֵס. לְבַקָּשָׁתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית כְּבָר לֹא יָכֹל הָיָה לְסָרֵב, וְהוּא נִכְנַס הַבַּיְתָה וְיָשַׁב לְיָדִי. אֲנַחְנוּ הִמְשַׁכְנוּ בְּשִׂיחָתֵנוּ כָּרָגִיל, אֲבָל בְּנִי הָיָה לָחוּץ מְאוֹד... הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת וְהָרַבִּי עָלוּל הָיָה לְהִכָּנֵס בְּכָל רֶגַע. חֲשָׁשׁוֹ אָכֵן הִתְאַמֵּת, הָרַבִּי הִגִּיעַ וַאֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֶת הָרֶכֶב חוֹנֶה בֶּחָצֵר וְאֶת הַצְּעָדִים הַקְּרֵבִים. לַחֲצוֹ שֶׁל בְּנִי גָּבַר וְהוּא דָּחַק בִּי בְּמַרְפְּקוֹ מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן שֶׁנָּקוּם וְנִבְרַח...

"לָרַבָּנִית הָיוּ עֵינַיִם חַדּוֹת וְחוֹדְרוֹת, דָּבָר לֹא נִסְתַּר מִמַּבָּטָהּ, וְגַם תְּנוּעַת הַיָּד הַכִּמְעַט בִּלְתִּי-מֻרְגֶּשֶׁת שֶׁל בְּנִי, לֹא נִסְתְּרָה מֵעֵינֶיהָ. הִיא הֵבִינָה לְלִבּוֹ, חִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ: 'מַיְין מַאן אִיז אַן אִינְטֶלִיגֶנְט. עֶר מִישְׁט זִיךְ נִישְׁט אִין מַיְין רֵיְידְן' [=בַּעֲלִי הוּא אִינְטֶלִיגֶנְט, הוּא אֵינוֹ מִתְעָרֵב בְּשִׂיחוֹתַי]".

וְאָכֵן, הָרַבִּי נִכְנַס הַבַּיְתָה וּכְמוֹ לֹא רָאָה כְּלָל אֶת הָאוֹרְחִים, עָלָה לַחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ מִבְּלִי לְהָעִיף מַבָּט...

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
תודה ויישר כוח גדול!
ט"ו שבט ה׳תשס״ו
חומר עזר מצויין למורים/ות ברשת הקודש. באמת תודה על העזרה!!!
2.
משלנו
ט"ז שבט ה׳תשס״ו
יישר כוח לכל העוסקים במלאכת הקדש להביא בפני הדור הצעיר סיפורים משלנו חסידיים המעשירים את עולמם של הילדים ונותנים בידיהם כלי ביטוי פורה שתמיד יהיה להם מה לשלוף כשהם מתבקשים לכך בבת מלך או בחיידר בהתוועדויות וכד
תבורכו משמים
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.