"אני יודע שחיכיתם לרגע הזה": רה"ע קריית מוצקין מכר החמץ
כך כתב הערב ראש העיר מר ציקי אבישר לתושבי עירו:
"אני יודע שחיכיתם לרגע הזה: מכרתי את כל החמץ העירוני באמצעות רב העיר היקר שלנו, הרב דוד מאיר דרוקמן. זוהי הפעם השלישית שאני זוכה למעמד המיוחד הזה, וזה מרגש בכל פעם מחדש. לאחר שסיימנו את הטקס, בדקתי בקרב מקצת התושבים עד כמה הם בקיאים ברזי המנהג, ומצאתי שלא כולם סגורים עליו. אז ביקשתי להרחיב עבורכם:
לפי ההלכה היהודית, בפסח קיים איסור "בל יראה ובל ימצא", כלומר, אסור ליהודי שיהיה בבעלותו חמץ. האיסור חל לא רק על מה שאנחנו אוכלים, אלא על כל חמץ שנמצא בבעלותנו.
ברמה העירונית, כראש עיר, אני האחראי על נכסי הציבור ומוסדות העירייה. במחסני העירייה, במטבחי גני הילדים, במרכזים הקהילתיים ובלשכות, עשוי להימצא חמץ (עוגיות, פסטה, לחם וכו'). מכיוון שהעירייה היא גוף ציבורי בבעלות יהודית, יש צורך "להוציא" את החמץ מרשותה באופן חוקי והלכתי. כאן נכנס הטקס לתמונה, ואלו שלביו:
ייפוי כוח לרב העיר: כראש העיר, אני חותם על שטר שבו אני ממנה את רב העיר להיות השליח שלי. בעצם אמרתי היום לרב: "אני מסמיך אותך למכור את כל החמץ של העירייה למי שאינו יהודי".
המכירה בפועל: רב העיר לוקח את ייפוי הכוח שלי (יחד עם כל ייפויי הכוח שקיבל מבעלי עסקים ומתושבים) ומוכר את החמץ לאדם שאינו יהודי.
העסקה: זוהי עסקה משפטית לכל דבר. הקונה משלם מקדמה, ובמשך כל ימי הפסח החמץ שייך לו באופן רשמי.
אחרי החג: עם צאת הפסח, העסקה מתבטלת (או שהקונה מוכר את החמץ בחזרה לרב), והכל חוזר לבעלות העירייה.
למה זה חשוב (מעבר להלכה)?
הטקס הזה מסמל עבורי בראש ובראשונה את האחריות של העירייה כלפי התושבים הדתיים והמסורתיים, כדי שיוכלו להשתמש בשירותי העירייה מיד לאחר החג ללא חשש מ"חמץ שעבר עליו הפסח" (חמץ שהיה בבעלות יהודי בפסח ואסור בהנאה לאחר מכן). בעיניי, זהו רגע שבו השלטון המקומי מכבד את המסורת היהודית ומחזק את הקשר עם הרבנות המקומית.
בתמונה, מצטרפים אלינו ועומדים (מימין לשמאל): טל ביטון, מנהל ענייני המחלקה לתרבות תורנית. נחום מזוז, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הדת והמסורת. כבוד הרב עדי פינטו, מנהל מערך המתנדבים היישובי ועו"ד איתי צורף, ממלא מקומי וסגן ראש העיר.
חג פסח כשר ושמח!
ציקי
מאפשרים לכם לקבל
