ניו יורק: חגיגת סיום המחזור המ״ה בלימוד הרמב״ם העולמי
סיום הרמב"ם ה'תשפ"ו
מראות קודש
הסיום נפתח במראות קודש משיחות הרבי אודות "השמחה לגמרה של תורה" וסיום הרמב"ם.yossi
דברי פתיחה
מנחה סיום הרמב"ם הרב זאב וואלף בוטמן שליט"א פתח בברכת שהחיינו, ובהכרזה על העוצמה שבסיום המחזור ה-מ"ה של לימוד הרמב"ם, המייצג אחדות גלובלית חסרת תקדים של "כל התורה כולה", וכל לומד ולומד הוא השותף המרכזי בחגיגה זו, שכן בבחירתו לעסוק בתורה הוא הופך לשותף של הקדוש ברוך הוא במימוש תכלית הבריאה ועשיית דירה בתחתונים.
הרמב"ם, "הנשר הגדול", נושא את הלומד על כנפיו אל מחוזות של בהירות, שם כל הלכה ומצווה מתגבשות לכדי חזון שלם ודרך חיים סלולה המעניקה לאדם כוח לפרוץ גבולות, להתעלות מעל אתגרי השעה ולהמריא בעוצמה חסרת מעצורים. בלימוד הרמב"ם מתמזגות שלוש אהבות: אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, לכדי קשר בל ינתק המביא את האדם לשיא גובהו הרוחני. זוהי מתנה יומיומית שהעניק לנו הרבי, המאפשרת לחיות בבהירות ולזרז את זמן הגאולה, עת "מלאה הארץ דעה את ה'", ומוטל על כאו"א להוסיף במעשים טובים מתוך הכרה שהגיע זמן הגאולה, כפי שמבואר במדרש כי המלחמות בעולם הן סימן לעם ישראל שלא ייראו, שכן הגיע הרגע לו חיכינו אלפי שנים.
סיום והתחלת ספר המצוות
החייל בצבאות ה' מנחם מענדל רוטבלאט (מכתה ה' בישיבת תו"ת ליובאוויטש) ערך סיום על "ספר המצוות" לעילוי נשמת זקנו, ראש ישיבת מוריסטאון הרב שניאור זלמן ווילשאנסקי ז"ל.
המצווה האחרונה בספר עוסקת ביחס לאשת 'יפת תואר', וההוראה ממצווה זו: א) אין פינה בעולם שאינה ניתנת להעלאה לקדושה. ב) כשם שחייל בשדה הקרב פועל במסירות נפש, כך נדרשת מאיתנו התמסרות יומיומית לזיכוך העולם והפיכתו לדירה לו ית'.
בפתח המחזור החדש והמצווה הראשונה, מדגיש הרמב"ם את חובת האמונה בבורא, ודווקא בלשון "להאמין", שכן כאן מדובר בדרגות באלקות הנשגבות מהשגת השכל האנושי. כוחו של הסיום המשולש מעניק את העוצמה להתחייב מחדש להפצת אור התורה והמצוות, מתוך תפילה שסיום הלימוד יביא לסיום הגלות ולביאת המשיח, אז יתממש הייעוד ומלאה הארץ דעה את ה'.
הרב זאב וואלף בוטמן שליט"א הזכיר את אביו, הרה"ח הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן ע"ה, שקיבל מהרבי את השליחות להוביל את סיומי הרמב"ם, וציין את מאמר חז"ל שאויבי ישראל נרתעים רק כשהם שומעים את קול תינוקות של בית רבן מצפצפים ולומדים תורה, כי כוחם של הילדים הוא המגן על עם ישראל. מאז שהרבי הרעיש על תקנת הלימוד לפני 45 שנים, קרוב למיליון ילדים יהודים למדו את "כל התורה כולה" ובכך יצרו חומת מגן רוחנית שאין לה תקדים. בזכות מאות אלפי הילדים שעוסקים ברמב"ם ובספר המצוות יום-יום, העולם כולו עומד ומתקיים, ובזכותם נזכה לראות בהתגלות מלך המשיח תיכף ומיד ממש.
ספר תורה חי!
ראש ישיבת מיר ('מירער' ישיבה), הגאון הרב הרשל ז'ולטי שליט"א (אשר הטריח עצמו להגיע במיוחד לכינוס על אף עיסוקיו הרבים ושמחת שבע ברכות שחלה באותו ערב), עמד על מעלתו של ה"סיום", יומא טובא לרבנן ותלמידיהם, והדגיש כי כשם שספר תורה שחסרה בו אות אחת פסול, כך כל יהודי הוא "ספר תורה חי" הזקוק ל"כל התורה כולה". בלימוד הרמב"ם מקיים יהודי את מצוות "ושננתם", שהתורה תהיה מחודדת בפיו, מכיון שהוא מקיף את כל חלקי התורה כולל קדשים וטהרות. כמו כן לימוד הרמב"ם מהווה את הביטוי העמוק ביותר לציפייה לישועה, וכמו שהחפץ חיים עודד לימוד קדשים כדי להיות מוכנים לביאת המשיח, כך הלומד רמב"ם כל תשוקתו היא לזמן שבו יוכל לעסוק בתורה ובמצוות במנוחה ובשלימות.
סיים בדרך דרוש בעניניא דיומא, כי כוחו של הדיבור ("פי חרב") של לימוד כל התורה כולה הוא ה"חרב של שתי פיות בידו" המכניעה את עמלק. חתם ובירך את הקהל שזכות תלמוד תורה דרבים, הגדולה אף מעבודת המקדש, תביאנו בקרוב לזמן שבו "מלאה הארץ דעה את ה'".
ברכות מגדולי ישראל
במהלך המעמד הוקרן סרט מיוחד ובו דברי ברכה של רבנים חשובים מכל קצווי תבל, שהעלו על נס את עוצמת ה"סיום המשולש":
הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב דוד יוסף, בירך ברכות חמות לאלפי המסיימים וקרא לכל יהודי להצטרף למפעל הגדול והחשוב של הלימוד היומי שקבע הרבי בספר משנה תורה להרמב"ם (הן במסלול ג"פ ליום והן פ"א ליום).
הרב הראשי לבריטניה, הרב אפרים מירוויס, ציין את תרומתו יוצאת הדופן של הרבי שחזונו הגדול ממשיכה להדריך ולהאיר את דרכו של כלל ישראל.
ברוח דומה, רבה הראשי של דרום אפריקה, הרב זאב (וורן) גולדשטיין, הצדיע לשלוחים המפיצים את המאור שבתורה והדגיש כי אחדות ישראל הנרקמת סביב הלימוד היומי הקבוע של הרמב"ם ("כל התורה כולה") היא המפתח והתנאי לקבלת התורה.
רבה הראשי של רוסיה, הרב בערל לאזאר, חידד כי יש להשפיע על כאו"א להשתתף בלימוד הרמב"ם, שהוא הדרך העוצמתית ביותר להקיף את כל התורה כולה (ו"אין טוב אלא תורה") ולהכין את העולם לייעוד הגאולה של "מלאה הארץ דעה", וחתם והעלה על נס את פועלו של הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן ע"ה ויבלח"א פעלם של בניו שי' שחגיגה זו תהיה שמחה של כלל ישראל.
רבה הראשי של רומא, הרב שמואל די-סיני, עמד על כך שבעם ישראל אין "סיום" ללא התחלה חדשה, ואיחל ללומדים להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה בבחינת ה"חוט משולש לא ינתק".
ברוח דומה חתם רבה הראשי של טורקיה, הרב דוד צבי, את סבב הברכות שהגדיר את הכינוס כביטוי חי לשרשרת דורות של חיבור לתורה, מהרמב"ם בסדר ובבהירות, רבינו חיים פלאג'י בתורה החיה בציבור, ועד לתקנת הרבי המאחדת את יהודי העולם סביב משנה תורה באופן מאיר ומיוחד.
"יחוד נפלא"
לאחר הקרנת דברי הברכה, הגאון הרב יוסף ישעיה ברוין שליט"א חבר בד"צ דקראון הייטס נשא דברים נלהבים בפני הקהל על עוצמתו של ה"סיום המשולש" כרגע שבו אלפי יהודים מסיימים את "כל התורה כולה" כפשוטו והופכים לאחד ומיוחד עם הקב"ה ("יחוד נפלא" וכו'). ייחודיות הרמב"ם נעוצה בכך שהלומד עוסק בכל חלקי התורה, גם באלו שאינם רלוונטיים למעשה בזמן הזה, ובכך הוא מתקשר לא עם החוכמה האנושית אלא עם ה"רצון" העליון המוחלט המבטא את עצמותו של הקב"ה (ולכן "אז לא אבוש" מכיון שכל כולו ספון ברצונו של הקב"ה). לימוד מקיף זה של תרי"ג המצוות הופך את היהודי לשלם ("חלק אלוקה ממעל ממש", "א שטיק אויבערשטער" כביכול) בבחינת "כולך יפה ומום אין בך".
בסוף דבריו חתם בקריאה להפוך את הרמב"ם לחלק בלתי נפרד מסדר היום, ולהשפיע על אחרים ג"כ ללמוד רמב"ם, ועי"ז נהיים מיוחדים עם הקב"ה ועם תקנת הרבי, וכ"ז מתוך ציפייה לרגע שבו נזכה לראות את הרבי (מחולל ומייסד התקנה) עורך את הסיום ונושא "הדרן" במציאות של גאולה (באופן של "ראי'"), ומלאה הארץ דעה את ה'.
תנועת "אתהפכא"
בהמשך הוקרנו דברי חיזוק וברכה מרבה של סידני שבאוסטרליה, הרב יהורם אולמן, אשר הקדיש את דבריו לעילוי נשמת הקדושים הי"ד, וציין כי בעולם של חושך וכאב, כוחה של התורה הוא להפוך את האפלה לאור נצחי. הוא עמד על כך שהרמב"ם פותח את "ספר טהרה" בפסוק "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי", אך מיד לאחר מכן מתחיל בהלכות טומאת מת, והרבי מסביר כי בכך טמון סוד ה"אתהפכא" היהודי, היכולת לקחת את הכאב העמוק ביותר ולרומם אותו לקדושה. חגיגת הסיום היא כעין "חתונה" המבטאת את האיחוד הנצחי של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא, ובירך שנזכה בקרוב לשמוע בערי יהודה ובחוצות ירושלים "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" בביאת המשיח.
עמך בית ישראל ודברי ברכה
לאחר-מכן, הוקרן סרטון עדויות של משתתפים בשיעורי הרמב"ם היומי, המגיעים מרקעים ומסלולי חיים שונים, החל מאנשי עסקים וסטודנטים למשפטים וכלה באנשים ללא רקע תורני מוקדם. המשתתפים שיתפו כיצד הלימוד חולל "מהפך של ממש" בחייהם, והעניק להם שלווה פנימית, בהירות ערכית ובטחון מול אתגרי הזמן והחברה המודרנית.
הלומדים הדגישו כי הלימוד היומי מוכיח ש"אלוקים נמצא בפרטים הקטנים" והופך את היהדות שלהם לפורחת וחיה מחדש. הם ציינו את הנגישות המופלאה של הרמב"ם, המאפשרת לכל יהודי ללא קשר לגילו או להשכלתו המוקדמת, להפוך ליהודי של "כל התורה כולה" בהשקעה של זמן מועט בלבד בכל יום. מעל לכל, בלטה בדבריהם תחושת האחדות וההשראה הנובעת מהידיעה שיהודים בכל העולם לומדים יחד את אותן ההלכות, דבר המקשר אותם לרצונו של הקב"ה ולחזונו הגדול של הרבי.
במסגרת הסרטון שולבו גם דבריהם של רבנים חשובים בעולם היהודי: הרב הראשי הספרדי, הרב דוד יוסף, שיתף כיצד אביו, הרב עובדיה יוסף ז"ל, הצטרף מיד לתקנת הרבי והיה לומד ומסביר את הרמב"ם היומי בפני הציבור לאחר התפילה, והדגיש עד כמה לימוד זה חיוני לכל אחד מישראל. הרב יצחק שאול קניבסקי (בנו של הגר"ח קניבסקי ז"ל), בירך את הלומדים ואמר שהוא מתפלל שכל העולם ילמדו את הרמב"ם, ולא יימצא תינוק או תינוקת שאינו בקיא בנושאי טומאה וטהרה, ובכל התורה כולה, וזכות זו תביא את המשיח בקרוב.
ישר כוח על הלימוד!
לאחר הקרנת הסרטון, עלה אל הדוכן, הרב אליהו מנסור שליט"א, רב בית הכנסת 'אדמונד ג'יי ספרא' בברוקלין, שנשא דברים חוצבי להבות על הקשר העמוק שבין תורת משה רבינו ל"משנה תורה" של הרמב"ם. הרב שיתף מזכרונותיו אודות לימודו של הרב עובדיה יוסף ז"ל פ"א רמב"ם אחרי שחרית, וציטט את דבריו של הרב עובדיה על כך שהרבי הצליח במפעל הרמב"ם היומי להפוך את הרמב"ם מנחלתם של ראשי ישיבות בלבד לנחלת כלל ישראל, כפי שהרמב"ם עצמו התכוון מלכתחילה.
הרב עובדיה יוסף הסביר למלך ספרד מדוע כל בני עדות המזרח מכנים עצמם "ספרדים", לא בגלל ארץ מוצאם, אלא משום שהם צועדים לאור פסקיו של "רבי משה הספרדי", הרמב"ם. "הלילה", הכריז הרב מנסור "כולנו ספרדים!" (ובפרט שחב"ד מתפלל בנוסח ספרד). חתם בתיאור המסורה על חלומו של הרמב"ם בו בירכו משה רבינו ב"ישר כוח" על חיבור הי"ד החזקה, ואיחל למסיימים ולמתחילים החדשים "ישר כוחכם". "שישו ושמחו" בשמחת התורה; ה'שש' על הסיום, וה'שמח' על ההתחלה החדשה, בבחינת "שמחים בצאתם וששים בבואם".
נעימות ישראל
החלק המוזיקלי של ה'סיום' נפתח בטון חסידי נלהב. הזמר החסיד ר' אברהם פריד שי' פנה לקהל והכריז כי "אין זה קונצרט, אלא פארברענגען חסידי", וקרא לכולם לשיר יחד כדי לגרום נחת רוח למשלח, הרבי, מתוך תפילה שמהסיום הנוכחי "נרקוד ישירות אל סיום הגלות". ר' אברהם שר בפני הקהל את הניגונים "הבן יקיר לי" ו"אך לאלוקים דומי נפשי".
במהלך השירה, נכנס לאולם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א, לקול צלילי "שאו שערים ראשיכם" ובברכת המנחה "ברוך הבא בשם ה'".
לאחר מכן, הוזמן העסקן הרב מנחם מענדל קוטלרסקי (שעזר גם לארגן סיום הרמב"ם) לקרוא קאפיטל כ' בתהילים לעילוי נשמת אביו העסקן הנודע הרה"ח הרב משה קוטלרסקי ע"ה, ולזכותם ולשלומם של אחינו ואחיותינו בני ישראל בארץ ישראל.
נאומו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א
בפתח דבריו הודה המנחה לאחיו, הרב יוסף יצחק (בן חיה רחל), על השקעתו העצומה בארגון הכינוס, ובירכו שיזכה להמשיך בעבודת השליחות מתוך בריאות, הרחבה ונחת חסידי.
מיד לאחר מכן הכריז (ביידיש) בהתרגשות על רגע היסטורי הממשיך את הקשר האיתן בין חצרות חב"ד וצאנז, המהווה סגירת מעגל מיוחדת מאז שנת תשמ"ה, עת שלח בעל ה"שפע חיים" זצ"ל את בנו (האדמו"ר שליט"א) לייצגו בסיום הראשון, וכעת, בסיום המחזור ה-45, זוכה הקהל להשתתפותו האישית של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א המכבד בנוכחותו את רבבות אלפי ישראל המאוחדים בתקנת לימוד הרמב"ם.
האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א פתח בהתרגשות על עוצמת הקדושה והזכות של כינוס זה לסיום הרמב"ם, והזכיר בשם הבעש"ט כי לימוד הרמב"ם הוא סגולה ליראת שמיים, ובמסורת משפחתו מקובל שבעל ה"ישמח משה" ביקש לקבל דרגת יראתו של הרמב"ם ואכן זכה לקבל מדריגה זו, אבל לא היה יכול לסבול יראה כזו וביקש מלמעלה שיקחו יראה זו ממנו.
הרמב"ם מסיים במילים "כמים לים מכסים", ויש להסביר בזה הוא כי כשם שהמים התחתונים בכו על ריחוקם מהבורא בבריאה ונוחמו בכך שיעלו למזבח בבית המקדש דרך ניסוך המים והמלח של הקרבנות, אולם מאז החורבן, כשנפסקה העבודה, חזר ה"שבר" והצער של המים, כך גם ישראל בגלות בוכים ("על נהרות בבל") לא רק על החורבן הגשמי, אלא בעיקר על הריחוק הרוחני מבורא כל עולמים ("שם ישבנו גם בכינו").
מיסוד המים אנו לומדים הוראה לגבי הנהגת האדם: מצד אחד המים הם דבר רך וזורם, אך מהם נוצר המלח שהוא דבר קשה כאבן (ושניהם באו לידי ביטוי בעבודת המקדש). עבודת ה' דורשת שילוב של ניגודים ("מוח שליט על הלב"), שעל האדם להיות "קשה כארז" (וע"ד מלח) בתביעה עצמית ובלתי מתפשר על כל קוץ בשו"ע ובשמירה על כבוד שמים, אך "רך כקנה" (וע"ד מים) כלפי הזולת במידת הרחמים ואהבת ישראל. גדלותו של הרבי ורבותינו נשיאנו שילב תקיפות בלתי מתפשרת ומלחמה על קדושת התורה ויראת ה' עם רכות ומסירות נפש לכל נשמה יהודית לרוממו (יחד עם מהפכת ה"שלוחים"). כל יהודי הוא ס"ת, והרבי החדיר וחקק בקולמוס בליבן של ישראל את תורת ה'.
בשלב זה בעיצומו של המשא המרכזי התעלף האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א (ברגעים שלאחר מכן התנגן ברקע "צמאה לך נפשי"). לאחר דקות של חרדה וטיפול רפואי מסור על ידי מתנדבי "הצלה", התעורר האדמו"ר בנס. המנחה הכריז והודה בהתרגשות להקב"ה כי בזכות שמחת ה"משנה תורה" זכינו לראות בנס גלוי של "רבות מופתי", וברשותו המשיכו ב"שמחת תורה", ובירך את האדמו"ר ברפו"ש ולאריכות ימים ושנים טובות מתוך בריאות ושמחה.
נאומו האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א
המנחה ציין כי השנה בלט במיוחד המחזה שבו רבבות יהודים מכל החוגים מאוחדים סביב הרמב"ם, והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א עצמו סיים את המחזור הנוכחי לאחר שלמד אישית את מסלול שלושת הפרקים מדי יום, ולשם סיום המחזור הנוכחי הוזמן האדמו"ר מרחמיסטריווקא, אוקוויין לייקווד שליט"א, הנואם בחסד עליון, שחוגג גם הוא הלילה את שמחתו האישית בסיום לימוד ספר הרמב"ם יחד עם אלפי הלומדים. המנחה גם הזכיר את הידידות העמוקה ששררה בין חצר רחמיסטריווקא לליובאוויטש.
האדמו"ר מרחמיסטריווקא שליט"א פתח בענווה ואמר כי השתתפותו בסיום נועדה להראות שכל יהודי (גם "זעירא דמן חבריא") יכול להשלים את סיום הרמב"ם. בהמשך דבריו עמד על הקשר שבין סיום הרמב"ם (הלכות מלכים ומלך המשיח) לבין הלכות תשובה (המתארות את עולם הבא), והביא את דברי הרמב"ם ש"עולם הבא" הוא למעלה מהשגת בנ"א. וציין בשם סבו, כי בעוד ש"עולם הבא" מובטח לכל יהודי (מצד שורש נשמתו), את "עולם הזה" האמיתי יכול להשיג רק יהודי שומר תורה ומצוות, כי אין לאדם טעם ואושר בחייו ללא קשר לתורה ומצוות.
עוד ציין מהמבואר בספרים כי מחז"ל "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" מתייחס ספציפית ללומד (לכה"פ) שתי הלכות רמב"ם בכל יום, וציין ע"פ דברי ה'ערבי נחל' כי לימוד זה (הלכה ותושבע"פ ובפרט לימוד ספר הרמב"ם) מעניק לאדם חיים שהם "למעלה מדרך הטבע" ולכן "מובטח לו שהוא בן עולם הבא". וע"ד הדרוש הוסיף שאפילו מי שסיים כל הרמב"ם ומרגיש מאושר ומסופק שאכן יש לו עוה"ז, אעכ"פ ידע שמובטח לו שהוא בן עוה"ב.
חתם בלימוד וקריאת ההלכה האחרונה ברמב"ם, ואיחל שבזכות לימוד הרמב"ם נזכה לשלום אמיתי ולביאת הגואל.
השתתפות התנאים והאמוראים
המעמד נמשך בדברי ברכה מאת הרב יחיאל מיכל שטיינמעץ שליט"א, דיין חסידי סקווירא בבורו פארק, שהגיע כשליחו האישי של האדמו"ר מסקווירא. בפתח הדברים, ביצע המנחה שליחות מצווה ושלשל לקופת הצדקה 500 דולר במזומן שמסר לו האדמו"ר מסקווירא במיוחד עבור מעמד הסיום.
הרב שטיינמעץ הביא מהספר "תפארת שלמה" כי בעת עריכת 'סיום' יורדים כל התנאים והאמוראים מהשמיים להשתתף בשמחה; ונמצא כי כעת יורדים כל התנאים והאמוראים מהשמיים ובתוכם הרמב"ם בכבודו ובעצמו להשתתף עם רבבות הלומדים שסיימו את חיבורו. וציין כי מעמד זה קשור לפרשת השבוע, פרשת יתרו (בבחינת "קיימו וקיבלו מה שקיבלו כבר"), כי כשם שבמתן תורה התרפאו כל החולים, כך כוחו של סיום הרמב"ם, שבו השקיע הרבי מליובאוויטש כוחות עצומים, מסוגל להביא רפואה וישועה לכלל ישראל.
עמד על חשיבות לימוד ההלכה למעשה, והסביר מדוע לא תיקנו לומר "שהשמחה במעונו" בסיום מסכת, כי בדרך כלל יש שמחה במעונו שבשמיים, אך כשישראל מסיימים את התורה, השמחה היא לא רק בשמיים אלא כאן למטה, בעולם הזה, ואין שמחה גדולה מזו. בסיום דבריו הזכיר כי הרמב"ם כתב את חיבורו מתוך מסירות נפש עצומה ולוח זמנים דחוק, כפי שעולה מאיגרותיו. בסיום דבריו בירך את הקהל שהזכות הגדולה של "קיימו וקיבלו" תעמוד לכל המשתתפים לאריכות ימים, עושר וכבוד, ולביאת גואל צדק במהרה בימינו.
משנה וטעמי תורה
אח"כ נאם הגאון הרב הערשל ראטנבערג, רב ד'חסידי גור באמריקה, ונציגו האישי של האדמו"ר מגור שליט"א שאיחל: "זאל זיין מיט הצלחה".
פתח בדברי הערכה נפלאים לרבי "מקים עולה של תורה הגדול בעולם", שהפיץ את ידיעת ה' בכל פינה נידחת בתבל, והביא הסברו של ה"חידושי הרי"ם", כי מי שמוסר נפשו על התורה הופך להיות "חלק מהתורה" עצמה ("איין שטיק תורה"), וכזה היה הרבי, שמסר נפש למען חיבור כל יהודי לה' ותורתו.
הסביר כי על פי דברי רבינו הזקן בשולחן ערוך, אשר כל יהודי חייב להקיף את ידיעת התורה כולה, והרמב"ם הוא הדרך היחידה המאפשרת זאת בקיצור ובבהירות ("משנה תורה", מלשון שינון). וכמו שר' צדוק הכהן מסביר כי חוסר הסדר בתורה הוא תוצאה של הגלות, ואילו הרמב"ם היה בבחינת "אורו של משיח" שסידר את כל התורה על אופנו.
לסיום ציין את המבואר בספרים בטעמי המצוות המבוארים ברמב"ם יש עומק לפי פנימיות (וכמו שהביא ה"אמרי אמת" מה שאנו מוצאים בנוגע למצוות לחם הפנים אשר הן הרמב"ם והאריז"ל לא ביארו את טעמו). עוד מבואר בספרים כי הרמב"ם קיצר בפסקיו כדי לפנות לאדם זמן לעבודת ה' ולימוד פנימיות התורה, וחתם בברכה שבזכות הרמב"ם והרבי ירבה כבוד שמיים בעולם ונזכה לגאולה.
נעימות של שמחה
לבקשת האדמו"ר האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א ניגן הזמר החסיד ר' אברהם פריד ניגוני חב"ד המשמחים ("ס'איז דאך אלץ הבל הבלים", "ומלאה הארץ" "הושיעה את עמך" "שישו ושמחו בשמחת תורה").
סיום נאומו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א
לאחר ששב לאיתנו בנס גלוי, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א סיים את דבריו בישיבה, ובפתח דבריו התנצל בפני הקהל על הבהלה שנגרמה מעלפונו ("I want to apologize"), והסביר שצריכים להמשיך בשמחה כדי לא לתת ל"סטרא אחרא" להחליש את ה"עת רצון" המיוחד במעמד זו.
והמשיך בדבריו שהרבי תבע מעצמו ללא הרף ("קשה כברזל") אך היה "רק כקנה" כלפי נשמתו של יהודי. בעולמות העליונים (המים העליונים) אין בחירה ואין "שני שליחויות" בבת אחת. אך הקדוש ברוך הוא נתאוה לדירה בתחתונים, דווקא בעולם הזה שבו היהודי יכול לשבור את מידותיו, להשליט את המוח על הלב, ולהיות בו-זמנית גם תקיף בקדושה ("מלח" על עצמו) וגם רך ורחום כמים כלפי כל נשמה יהודית (כמו שמביאים מים בניסוך המים).
סיים שהוא בהתרגשות רבה שהוא זכה להיות נוכח במעמד נשגב זה. תנועת ליובאוויטש נמצאת בכל קצוי תבל ע"י שלוחים ומאירים אור בכל יהודי ושמחה, ונזכה ליעוד של הרמב"ם ומלאה כו' בגאולה השלימה.
המנחה חזר על הברכה המסורתית של הרבי: "יאריך ימים על ממלכתו", ואיחל לאדמו"ר שנים ארוכות של בריאות איתנה והנהגה, ונזכה "אריינטאנצען" יחד אל תוך הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
דברי ברכה מהאדמו"ר מוויז'ניץ
הרב חנניא יום טוב ליפא האגר הביא את ברכת סבו, האדמו"ר מוויז'ניץ, ששיבח במכתבו את הרבי על הפצת התורה בעולם, והדגיש כי לימוד הרמב"ם היומי הוא הדרך לדעת את כל התורה כולה, ומזרזת את ביאת הגאולה, ובירך את הלומדים בשפע גשמי ורוחני.
דירה בתחתונים
הרב לייבל וילגר שליט"א, ראש כולל "תורה ודעת" ונציגו של האדמו"ר ממונקאטש, הסביר שהשמחה הגדולה בסיום, המלווה בסעודה גשמית, היא הביטוי העמוק ביותר לעניין של "דירה בתחתונים", כי דרך הסעודה אנו מראים שהתורה אינה נשארת רק בשכל, אלא חודרת אל האכילה והשתייה והופכת את הגשמיות עצמה לקדושה. עוד הוסיף ע"ד הדרוש כי בנוסח הוידוי אומרים "עשיתי ככל אשר ציוויתני", כי יהודי מצטער על כך שעשה רק את מה שנצטווה, לכן הגיע הרבי ותיקן את לימוד הרמב"ם, כדי להוסיף קומה של "יותר" מעבר לחובה הבסיסית של לימוד הש"ס, וזהו ה"דירה בתחתונים" הגדול ביותר. חתם בזכרונותיו מקראון הייטס, שם ראה כיצד כל שיחה של הרבי עסקה בזיכוך העולם והכנתו לגאולה.
רבות מופתי בשמחת משנה תורה
הרב יוסף יצחק בוטמן מארגן סיום הרמב"ם העולמי, הזכיר כי אביו הרה"ח ר' שמואל מנחם מענדל (בן ר' שניאור זלמן) בוטמן ע"ה זכה לארגן את סיום הרמב"ם העולמי, על פי פקודת הרבי במשך ארבעים שנים. הרבי כתב אליו (בשנים תש"נ-תנש"א) בנוגע לסיום הרמב"ם, ש"רמב"ם" הוא ר"ת "רבות מופתי בשמחת משנה תורה".
הרב בוטמן הביע תודה מיוחדת לכל אנשי שלומנו, מאנ"ש, שנדבה ליבם אותם ותרמו כפי יכולתם, וציין שהסיום השנה נערך בפאר והרחבה ועלה הון רב, הן בשל דברים שתוכננו מראש והן בשל הוצאות בלתי צפויות שהתפתחו תוך כדי האירוע. ובהמשך פנה בבקשה מלב אל לב בכל לשון של בקשה וקרא לקהל להפוך לשותפים פעילים בעריכת סיום הרמב"ם ברוב פאר והדר וב"רבות מופתי בשמחת משנה תורה" בכיסוי הוצאות המעמד (שכלל השקעה חסרות תקדים במערך אטובוסים, הרחבת האולם ב"ארמורי", ומערכות הסאונד משוכללות).
בהמשך הודה בחום לשורה של עסקנים: לאחיו הרב הרב זאב וואלף בוטמן, ר' מענדל מינץ, ר' חיים יענק'ל לייבאוויטש מא"י על הסיוע הרב, ר' שלמה פרידמן מארגון צעירי חב"ד, ולשליח בבבייג'ינג שבסין הרב שמעון פרוינדליך על תרומתו להעלאת ה'סיום' לרמה הבאה.
בסיום דבריו הדגיש כי ימשיכו להגדיל את המפעל סיום הרמב"ם, מהאולם ב'אהלי תורה' לאיסטרן פארקווי, מאיסטרן פארקווי ל'ארמורי', תחילה בחציו וכעת באולם המלא, ועד לירושלים עיר הקודש, שם הרבי בעצמו יערוך את הסיום, בבחינת 'מלך ביופיו תחזינה עיניך', שזה יהיה תיכף ומיד ממש.
מהפכה בלימוד הרמב"ם
הרב שי עמר, שליח הרבי גולדון ביטש, פלורידה (שתרם בגופו וממונו לשם הסיום), פתח בביאור עמוק על הציווי למשה רבנו "של נעליך מעל רגליך" והביא את הסברו של הרבי שנעליים מסמלות חציצת ואובדן רגישות. כדי שמנהיג יוכל להבין את ה"סנה הבוער", את נשמתו של יהודי פשוט בגלות, עליו להסיר את המחיצות ולהיות רגיש לאש הקדושה שבוערת בכל אחד, ללא קשר לרקע שלו. בהשגח"פ בפרשת השבוע מבואר ש בני ישראל חנו "כאיש אחד בלב אחד" וציין כי כוחו של הרמב"ם הוא ביצירת האחדות הזו, שהיא המפתח לגאולה וישועה.
בשלב זה הכריז הרב עמר שהגיע הזמן להפסיק רק "לקרוא" רמב"ם ולעבור ללימוד מעמיק וחי, תוך שהוא מציג עזרי לימוד חדשים שנועדו להנגיש את ההלכות המורכבות ביותר. ואז נזכה ל"באתי לגני אחותי כלה" (הרומזת לתחילת חלקי התורה: חומש (בראשית), תהלים (אשרי), תניא (תניא) ו"יסודי היסודות" של הרמב"ם).
התחיל את דברי הרמב"ם בהלכה הראשונה: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", וסיים בהסבר כי לעתיד לבוא נרגיש את הקב"ה, כמו דגים מרגישים את המים, כמקור החיים הבלתי נפרד מאיתנו, ואיחל שנזכה לחגוג את הסיום הבא בבית המקדש השלישי.
בולים של הרמב"ם
סרטון מיוחד הוקרן בו סיפר הרב שמואל מלמד כיצד התחיל בעיסוק בבולים ויחסו של הרבי לכך, ואיך הרבי יזם ודיבר איתו אודות כך שמדינות מסביב לעולם צריכים להכיר בגדלותו של הרמב"ם. בעקבות דבריו של הרבי, פעל הרב מלמד מול מדינות שונות שאכן הוציאו בולים עם דיוקנו של הרמב"ם.
קבלה ללמוד רמב"ם
הרה"ג ר' פינחס שלמה בינעט שליט"א, דומ"ץ קהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא, העמיק במשמעות ה"ברית" שנכרתה עם בני ישראל בזכות התורה שבעל פה (שגם הגוים הבינו וקנאו בזה). לימוד הרמב"ם הוא הדרך היעילה ביותר להיות "קונה תורה", שכן בחיבורו הוא קיבץ את כל התורה שבעל פה ליחידה אחת, ובכך מחזקים את הכריתת ברית עם הקב"ה. בצעד מעורר השראה, הכריז הדיין כי למרות שקשה לו להתחייב לשלושה פרקים ביום, הוא מקבל על עצמו (בלי נדר) להתחיל בלימוד פרק אחד ליום (ואמר בדרך צחות הרוצה ללמוד ממנו ולקחת על עצמו לימוד פ"א מה טוב, אבל הוא לא יקפיד על מי שיתעלה עליו ויחליט ללמוד ג"פ), מתוך רצון להיות חלק מהמהפכה העולמית שחולל הרבי.
"בעזרת שד"י"
אחרון הדוברים הגאון ר' יצחק רייטפורט, ראש כולל למציונים ומחבר סדרת הספרים "בדבר מלך" על הרמב"ם (הספר היחיד בדורנו שזכה להסכמה מהרבי), נשא פלפול תורני עמוק, ופתח ועמד על החתימה המיוחדת של הרמב"ם בסוף ספרו "בעזרת שד"י" והסביר כי לעתיד לבוא, הגשמיות לא רק שלא תפריע לרוחניות, אלא תסייע לה. כפי שהמים עוזרים לדגים לחיות ("כמים לים מכסים"), כך העולם הגשמי יהפוך לכלי להבנת דעת ה'.
הרחיב בקושיות על הגדרת "פילגש" אצל מלך, וביאר כי אצל מלך נוצר חלות של "אישות" גם ללא קידושין רגילים, בשל מעמדו המיוחד המייחד אותה לו. חתם בקריאה לא רק "לסיים" את הרמב"ם, אלא לעצור ולהבין כל הלכה לעומקה, ובכך להידבק בכל התורה כולה.
יומא קא גרים וחתימת המעמד
המנחה ציין את ההשגחה הפרטית בתאריכי הסיומים, אשר הסיום הנוכחי היה בט"ו בשבט, יום הגעתו של אביו של הרבי (רבי לוי יצחק זצ"ל) לקזחסטן, והסיום הבא יהיה בכ"ח בטבת, יום הולדתה של הרבנית חנה ע"ה, תאריך המחובר ל"דור השביעי".
הערב הסתיים בשירת החזן העולמי יעקב יוסף שטארק, אשר עורר את הקהל בשירי גאולה וכיסופים (שיבנה בית המקדש", "רחם נא").
מאפשרים לכם לקבל
