הגעגועים לרבי מאחורי מסך הברזל ומחאת חוק "מיהו יהודי"
הילדים של שנות המ' הראשונות בנחלת הר חב"ד זוכרים כיצד בכוחו האדיר נשא שישה מהם אל-על בעיתות שמחה, וכיצד סייע להם להרכיב את המדורה לקראת ל"ג בעומר; עבור תושבי העיירה וואני בגרוזיה הוא היה רועה נאמן ומנהיג רוחני שצפצף בגאון יעקב ובמסירות נפש על ההגבלות שהוטלו על שמירת התורה והמצווה; חיילי בסיס "תובלה-קסטינה" הסמוך לקריית מלאכי פגשו אותו מידי יום, מגיע לפעול ביניהם במבצע תפילין; רבים מבני העדה הגרוזינית בארץ הקודש חווים לו על שהטיל את כל כובד משקלו על צביון העדה בארץ הקודש; ועבור באי 770 היה הוא דמות שמאז שהופיע בחצרות קודשנו שקד על לימודו בחדר שני הסמוך לזאל הקטן.
בי"ט אדר חל היארצייט של הרה"ח חכם שמואל צדק-שניאורסון ע"ה (צלקשוילי במקור, את שמו שינה לשם משפחתו של הרבי - כמובן רק אחר שנטל רשות לכך מהרבי - בגודל אהבתו התמימה והפשוטה אליו). לרגל היארצייט ההארבעים ושניים, מתפרסמת הקלטה נדירה שלו בפרסום ראשון השופכת אור על התקשרותם של בני העדה הגרוזינית אל הרבי עוד בגרוזיה (כידוע שהעדה הגרוזינית הייתה מושפעת מאוד מחב"ד בעקבות שלוחי רבותינו נשיאינו לגרוזיה, ומסיבות נוספות), מחאה על העיוות החמור שבחוק "מיהו יהודי", ועל שנות הבראשית של נחלת הר חב"ד.
את הדברים נשא ב"כינוס העולמי של צעירי אגודת חב"ד" ב-770 בשנת תשל"ב (כינוס היה מתקיים מידי שנה בחול המועד סוכות). לקראת חודשי תשרי בסוף שנות הכ"פים ותחילת שנות הלמ"דים, היה הרבי נותן לעולים החדשים שיצאו מברית המועצות כרטיס טיסה אל חצרות קודשנו על חשבונו. במסגרת זו, זכה גם חכם שמואל לנסוע אל חצרות קודשנו לחודש תשרי של שנת תשל"ב – חודש תשרי הראשון לאחר צאתו מברית המועצות.
אחר נאומו הנרגש, שנחתם במחיאות כפיים סוערות של הקהל, מבקש המנחה "יישר כח לבבי לרב שמואל, ואני רוצה להציג בפניכם את האבא שזכה לחנך בן כזה בגרוזיה תחת תנאים כאלו - הנה האבא שלו"...
"נחלת הר חב"ד זה 'כפר חב"ד' שלנו…"
בעברית משובשת של עולה חדש מתובלת בלשון הקודש תיאר את הגעגועים לעלות אל ארץ ישראל, וסיפר "מהעיר שלנו יצאה משפחתנו ראשונה. קשה היה להיות "פתיחת הדרך" של העיר. אבל לא באנו לארץ כי לא היה לנו מה לאכול ח"ו, "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי": לאחי היו שני בתי חרושת, אבי עבד בבית, אני הייתי שו"ב, מוהל וחזן;
"למה כן עלינו לארץ? בשביל גידול הקטנים ליהדות! שם היו הקטנים צריכים ללמוד תורה רק בלילה; הם לא יכלו לשמור שבת, והיו מחויבים ללכת לבית הספר; לזה הייתה עיקר נסיעתנו לארץ - לגדל הילדים ליהדות!".
"כשהגענו לארץ שתים עשרה שעות היינו ממתינים במשרד. לא רצינו שום מקום, ידענו רק שכפר חב"ד הוא מקום של יהדות - ורק לשם הסכמנו ללכת.
"דרשנו לפגוש את המנהל של 'החב"דים'. ברוך השם הגיע הרב אפרים וולף ושאל אותנו: 'מדוע אתם רוצים להשתקע דווקא בכפר חב"ד?' השבנו לו: 'אנו מאמינים, אנו רוצים מקום שיש בו מאמינים - ולא במקום אחר!', הוא אמר: 'בבקשה, לכו לנחלת הר חב"ד ותראו; אם ישר בעיניכם – ישר, ואם לא – אשתדל לסדר לכם לגור שם'. הסכמנו, הוא הרי אחד מאנשיו של הרבי.
"הגענו, ועל נחלת הר חב"ד אמרנו את הפסוק "פה אשב כי איוויתיה". בנחלת הר חב"ד יום ולילה שערי בית הכנסת פתוחים, יש יהודים מאמינים ויראים. אמרנו: זה כפר חב"ד שלנו, לא נלך לשום מקום..."
כאן הקדיש חכם שמואל מחאה רבתית במשך מספר דקות על הקלקול החמור שבחוק "מיהו יהודי", ותיאר את הסכנה החמורה שבהשארתו על כנו.
על ההתקשרות והנסיעה לרבי
"מורי ורבותי. בקשתי לגמור בבית מדרש זה, בעניין הבא: על אהבה לרבי, לראות פני רבי. אף ששמחת החג, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", צריכה להיות עם המשפחה – "אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ". אבל הנחנו את המשפחה שלנו, ולמה? לראות את פני הרבי!"
"הנחנו את בנינו, את בני הבית שלנו - הנחנו הכל בצד; כי כבר בגרוזיה הגיעה אלינו ההארה של מורינו הרבי שליט"א שלנו.
"אצל כל בית ישראל שבגרוזיה כבר תלוי 'הצורה' [התמונה] שלו. בליל שבת קודש, כשהיינו מגיעים לבית אבא בגרוזיה, הוא היה מראה לנו את הצורה של הרבי. הייתי עומד מול הצורה של הרבי ומאחל לו: "שבת שלום רבי!". הייתי מתפלל: "ריבון העולמים! אני היום עומד על ה'צורה' של הרבי, מתי אזכה לראות את פני הרבי, ולומר שבת שלום לרבי פנים אל פנים?
"ברוך השם, התפללנו והקב"ה קיבל את תפלתנו לראות את פני ארץ ישראל; אבל הנחנו את ארץ ישראל, הנחנו את המשפחה - כדי לזכות לראות את פני הרבי!
"ומדוע, מורי ורבותי? כי בזמן שבית המקדש הי' קיים, כל אחד מהיהודים הי' צריך לעלות שלוש רגלים אל ארץ ישראל, "יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ", אבל עכשיו כשאין לנו בית מקדש – צדיק הדור הוא בית המקדש שלנו! הקדוש ברוך הוא משרה עליו את שכינתו! מדוע אנו משתוקקים לראות את פני הרבי שוב ושוב, למרות שראינו אותו אתמול וראינו אותו שוב היום? כי הקב"ה משרה עליו את שכינתו!
"וכל יהודי שייך לזה - לכל יהודי יש יניקה מצדיק הדור. יש אדם שיש נשמה בגופו, "נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא" – הנשמה טהורה, אבל מה איתו בעצמו?... אבל צדיק הדור - טהור בעצמו. גשמיות שלו היא עצמה רוחניות! בשביל זה אנו מתאספים אצל הרבי.
"אנו רואים שפה באמריקה ובארץ ישראל יש אדמו"רים הרבה, ואדמו"רים גדולים, אבל על כולם - ישנו אדמו"ר אחד. פעם רק חשבתי זאת, היום אני רואה וחש במורגש זאת: אם כל אחד מניח את דבריו וענייניו להגיע לרבי מארץ ישראל אל הרבי - זה הוא!"...
___
ביום י"ט אדר חל היארצייט של חכם שמואל, ביחד עם היארצייט של זוגתו מרת רחל ראיה ובתו שליחת הרבי לקהילה הגיאורגית בקווינס מרת יוכבד חן עליהם השלום, שנספו בתאונה בעת שנסעו לעלות אל קברו ומנ"כ בהר הזיתים. ת.נ.צ.ב.ה.
מאפשרים לכם לקבל
