התפילה על הציון הוא רגע השיא עבורי מיו"ד שבט תשס"ו. אך ההתרגשות החלה כבר מהרגע הראשון, מהתפילה הראשונה של היום הגדול.

מאות תמימים עומדים בחרדת קודש בביתו של הרבי, מתפללים תפילת ערבית, שלאחריה שניים מן התמימים חוזרים בעל-פה את שתי האותיות הראשונות מהמאמר "באתי לגני" תש"י כנהוג. זהו לכאורה מקום המגלם את חייו הפרטיים של הרבי, אך לא רק. הנה, בבית זה עומד על מקומו, עמוד התפילה עליו התפלל הרבי במשך שנה שלימה אחר פטירת הרבנית הצדקנית, יחד עם חסידיו, בניו. לא כל יום ניתן להיכנס אל תוכו, בדרך כלל מסתפקים בתמונה בחזית הבניין.

לי זו היתה פעם ראשונה בפנים. ראשונה ומרגשת.

משם התמימים עושים דרכם לעבר 770, שם בזאל הקטן, יושב ה'חוזר' הרב יואל כהן עם מאות תמימים ומלמד את המאמר "באתי לגני" תשכ"ו, ובהסברתו המופלאה הוא מצליח להבהיר עניינים עמוקים מאוד המובאים במאמר. ומשיעור להתוועדות הדרך קלה.

קבוצות קבוצות של בחורים מתאספים לפארבריינגענ'ס, מי ב-770, מי באוהל הק', וישנם גם התוועדויות בכמה מבתי אנ"ש.


דיון בעניין 'מקיף הרחוק'

בוקר יו"ד שבט. התמימים משכימים קום, הן כל דקה ביום זה חשובה. במשך כל שעות היום מאות רכבים ועשרות אוטובוסים עושים דרכם משכונת קראון הייטס אל האהל. התמימים הרבים המגיעים אל האהל שמים פעמיהם מלכתחילה אל ה'טענדים', אותם אהלים רחבים שסודרו קודם לכן, לטובת הציבור הגדול הממלא אותם. מדלגים על הבית שעל-ידי האוהל, שם מן הסתם כבר אין סיכוי למצוא מקום ישיבה.

בכניסה ל'טענט' מתגלה לפנינו מראה מיוחד במינו.

מאות חברותות של תמימים, אברכים ובעל'בתים יושבים ולומדים חסידות כהכנה לקראת הכניסה לאוהל.

היכן מתבטאת השייכות בין שכל הרב לבין שכל התלמיד ב'מקיף הרחוק', שואל את היושב לצידו, בחור המבקש להבין פשט במאמר של תשכ"ו. הוא סוחף אחריו קבוצה של בחורים העסוקים באותו עניין, והדיון מתפתח. עם כל הכאב על עצם הימצאותנו במקום כזה, המחזה מחדיר תקווה בלבבות. "זרעו בחיים".


נזכרים ומתגעגעים

וכאן אנו שבים לרגע השיא. אחרי 'סדר עבודה', הכנה לקראת הכניסה לאוהל, אני נעמד בתור המשתרך לאיטו בואכה קודש הקדשים. כל אחד מהעומדים מכונס בתוך עצמו, אחד לומד מאמר, והשני אומר את ה'מענה לשון'. אין זה זמן לדיבורים, זהו זמן למחשבות, להתבוננות, 'ציור פני הרב'. אלפים רבים נמצאים שם - יודעי ספר ופשוטי עם, ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, משפיעים ומושפעים. הן בעוד מספר דקות נהיה בפנים, בתוך הקודש. אנחנו והרבי.

נדלג על שלב השהייה בפנים. קשה לתאר זאת בדיבור, ועוד יותר קשה בכתב.

ביציאה מן הקודש עברתי ב'טענט', שם הדיון ב'מקיף הרחוק' היה עדיין עירני ומלא חיות. חיות שחדרה גם אל הסובבים.

חוזרים לקראון-הייטס, ומתפללים תפילת מנחה בחדרו הקדוש של הרבי ב-770.

כאן שוב מתבוננים, נזכרים בזמנים אחרים, טובים יותר. מתגעגעים. אך שוב המראה של מאות תמימים עומדים בביטול מוחלט, מעלה את התקווה, כי בעוד רגע קט נשוב לחזות בפני מלך.


המשיכו לשיר אחרי הרבי

אם לרגע היה נראה שסדר היום תם, ההתעשתות באה מהר מאוד.

בשעה שבע בערב, נחיל שחור של קרוב לאלפיים תמימים, עושה דרכו לעבר קמפוס חמ"ש, שם אמור להתקיים "כינוס התמימים" השנתי הנערך על-ידי 'ועד תלמידי התמימים העולמי'.

כינוס זה הינו גולת הכותרת של פעולות ה'ועד' שנעשו סביב יו"ד שבט לטובת האורחים הרבים, והוא קובע ברכה לעצמו. רק נזכיר קטע מן הכינוס, מרגש מאוד, שקשה להתעלם ממנו.

באמצע הכינוס הוקרנו מראות קודש נדירים מהרבי. באולם שרר שקט מוחלט לכל אורך ההקרנה, כשלקראת סיומה, נראה הרבי מנגן את הניגון "צמאה לך נפשי" לבדו, והציבור נותן את חלקו בהמשך, כפי שהיה נהוג. כשנסתיימה ההקרנה, המשיכו התמימים באופן ספונטני את הניגון, משך דקות ארוכות. קשה היה להם לסיים. מחזה מרנין לב היה לראות קרוב לשני אלפים של בחורים מנגנים את הניגון "צמאה לך נפשי". הצימאון אכן היה ניכר על פניהם.

רבי! אלפי תמימים צמאים, כמהים לחזות בקודש לראות עוזך וכבודך.



עוד בנושא:
+ האחים ווגנר התוועדו באוהל

+ אודיו: הנאומים בכינוס התמימים

+ קומיקס חדש מבוסס על הרבי הריי"צ

+ אלפים באוהל ביו"ד שבט / דיווח וגלרייה

+ אודיו: המאמר הראשון, התוועדות וניגון חדש

+ מצגת מולטימידיה על מאמר 'באתי לגני'

+ מגוון יהודים פוקדים הציון הק' / גלרייה

+ התמימים למדו "באתי לגני" בביתו של הרבי

+ אודיו: הרב יואל כהן בשיעור על "באתי לגני"

+ יומן תש"מ: הרבי מגלה מיהו ליובאוויטשער

+ הרב סודקביץ' מזכרונות מלפני הנשיאות