אני מדליק את ילדי השליח: נו, מי ניצח? ויש תיקו / עמיחי אתאלי
עמיחי אתאלי
שרשור על כמה שאני אוהב את חסידות חב"ד ואת החב"דניקים:
לוחם צעיר, בחור שאין כמותו, ב-7 באוקטובר הוקפץ לעוטף כמפקד זוטר בסדיר, נלחם כמו חיה, חווה על בשרו, פיזית, חוויות של שואה ותקומה במהלך המלחמה, מצלצל אליי אתמול לפנות ערב שהוא נמצא בהרצליה ומחפש מקום לשמוע מגילה.
אני מעלה על הקו את חברי החב"דניק ההרצלייני שמואל אמיתי, זה מגייס את גיסו הרב שלומי שושן, שמרביץ קריאת מגילה על הבאזר של השקיעה.
ובאותה העת, אצלי בבית, שני חב"דניקים צעירים, בני 14 ו 13, בניהם של הרב יוסף וחמי גליצנשטיין, שליחי חב"ד לשכונה שלנו במזכרת בתיה.
אני מדליק אותם: נו, מי ניצח? התוצאה היא תיקו 9.
כל אחד מהם קרא היום תשע פעמים את המגילה בבתים ומקלטים.
ולמה הנוער עבד כל כך קשה? כי אבא שלהם, הרב יוסף, אב ל 11, הקטן שבהם בן חודש, הוקפץ בשבת למילואים.
והבן הצעיר, שאול, מחופש לדוור. וכמו תמיד בחב"ד, לכל דבר יש משמעות, הוא דוור שמפיץ חוברות "דבר מלכות".
לסיכום: בשנים האחרונות נהייתי מחובר עמוקות לחב"דניקים. במזכרת בתיה, יבנה, ראשלצ, בהרצליה, רחובות וכפר חב"ד, והם כולם מאוד דומים: שליחים נטו עם לב ענק.
אין דבר כזה שתפנה לחבדניק בבקשת עזרה, בחומר או ברוח, והוא לא יעשה הכל כדי לעזור לך. בכל מצב.
אני לומד מהם, ולומד איתם, בשיעורי תניא יומי אחרי התפילה בימות החול במזכרת בתיה או בהרצליה, בשיעורי יוטיוב של הרב שניאור אשכנזי, בשיעורי חסידות אצל הרב יוסף גליצנשטיין בשבת לפני התפילה, בשיעורי תניא בערוץ הוואטסאפ של הרב נדב כהן.
אני נפעם מהתפיסה הרוחנית העמוקה שאצל רבים מהם באה לידי ביטוי בכל דקה מהוויית היומיום. אני לומד מהפרו אקטיביות והנמרצות שלהם, גשמית ורוחנית.
אני נשאר מזרוחניק, אבל לגמרי מוסיף לרב קוק את החב"דניקיות, ואומר תודה רבה לאחיי החב"דניקים על האור שאתם מביאים לחיים שלי.
מאפשרים לכם לקבל
